אילו שינויים מתרחשים בטיפולוגיות המסחר השונות בעולם ובישראל? האם בעתיד צפויה עליית המסחר באינטרנט על חשבון הפיזי או לחילופין גל “הרס יצירתי” שיחיה את המסחר הפיזי? באילו אופנים על הרשויות להיערך לכך? רשימה זו מאירה את הצורך באספקה של מסחר בר-השגה ובעיצוב מערכות תכנון אדפטיביות שיגיבו בזמן אמת לצרכים המשתנים במהירות.

רקע: סביבות צריכה והחיים בעיר ובאזור

סביבות צריכה התפתחו לאורך ההיסטוריה בזיקה למרחב הפיזי ולפעילות האנושית היומיומית. חשיפה לתנועת עוברים ושבים זימנה הזדמנויות עסקיות, ולכן פעילות מסחרית התרכזה לאורך צירי תנועה מרכזיים ומוקדי עניין משמעותיים. היליאר המשיג זאת כ”אפקט ההכפלה של התנועה הכלכלית בעיר” בו למיקום התנועה בגריד העירוני השפעה על ריכוז שימושי קרקע, ובפרט על היווצרות רחובות מסחריים, שהופכים לגורם משיכה לתנועה נוספת.1 כך סביבות הצריכה התפתחו כאזורים מעורבי שימושים, בהם לצד המסחר מצויים שירותים עירוניים, מוקדים ציבוריים, ושטחי תעסוקה ומגורים. חשיבותם של מרחבים אלה, נמצאת ביחסי גומלין הנוצרים באינטראקציה בין הסוחרים, לקוחותיהם, העובדים באזור ותושבי המקום.2 חוקרים רואים במרחבים אלה מערכות אקולוגיות המושכות למרחב אחד קהלים מגוונים,3 מייצרות תחושת עניין וחיוניות,4 ומהוות מרחבים משמעותיים ליצור תחושת זהות ושייכות לקהילות מקומיות.5 הפעילות העסקית המתקיימת במרחבים אלה הינה בסיס לכלכלה עירונית המאפשר מגוון אפשרויות תעסוקה.6

(סכמות: מישה דנילוב)

במחצית השנייה של המאה ה-20, התפתחה בארה”ב תפיסת תכנון מוטת פרברים, ששינתה גם את התפיסה של סביבות הצריכה. נוצרה טיפולוגית מסחר המרוחקת ממרכזי הערים ומצירי תנועה טבעיים, ונגישה באמצעות הרכב הפרטי בלבד: הקניון. מרחב זה הבטיח ללקוחותיו, בעיקר ממעמד הביניים, את התנאים המיטביים לצרכנות: מרחבים מוגדרים, בטוחים, וממוזגים בהם מובטח ריכוז גדול של חנויות בתמהיל מגוון. כל אלה נועדו להגברת פעולת הצריכה.7 בישראל, בשונה מארה”ב, מרבית הקניונים התמקמו במרכזי הערים.[גלבוע, ש’ (2009). הסביבה המסחרית המועדפת על הציבור הישראלי. מינהל תכנון מחקר וכלכלה במשרד התעשייה המסחר והתעסוקה.] אולם בשני המקרים, פריחת הקניונים גרמו להוצאת כוח הקנייה והשקעות מרחובות מסחריים. המסחר העירוני על יתרונותיו לעיר היה תחת איום, וערים הפעילו אסטרטגיות שונות לשמירה עליו.8 לפי דרכסלר,9 היה זה הגל הקודם של ‘הרס יצירתי’ ששינה את פני המסחר וכעת אנחנו נמצאים בעתיו של גל נוסף.

מגמות צריכה וטיפולוגיות הצריכה בישראל

העלייה בהיקפי המסחר המקוון בעשורים האחרונים, וביתר שאת במהלך מגפת הקורונה, הביאה לניתוק נוסף בין המרחב הפיזי לסביבת הצריכה ולשינויים במסחר. הגבלות התנועה דחפו את האנושות לכיוון עולמות דיגיטליים ווירטואליים המשולבים בעולם הפיזי ומשפיעים על הדרך בה אנחנו, חיים, עובדים, מתקשרים וצורכים. הצרכנים נהנים מהנוחות בביצוע פעולות בזריזות וביעילות, מוודאות הימצאות המוצרים במלאי, מהיצע ומגוון גדולים של מוצרים בכף ידם, ומהיכולת לעשות השוואת מחירים מהירה. מנגד ישנם יתרונות המושכים את הצרכנים דווקא לחנויות הפיזיות: הגישה הישירה למוצרים, הסיפוק בקבלתם המידית, והחוויה והאינטראקציה החברתית המתאפשרות בתהליך הקנייה.10 בעלי העסקים המחזיקים בחנויות מתמודדים עם שעות פעילות מוגבלות, הוצאות אחזקת נדל”ן מסחרי והוצאות כוח אדם, גם בימים ללא פעילות. לעסקים המקוונים והווירטואליים אין הגבלה בשעות פעילות, הוצאות התפעול נמוכות יותר, הם מחזיקים ביכולת גבוהה בניהול מידע ולוגיסטיקה11 והאתגר המרכזי שהם מתמודדים איתו הוא אספקת מוצרים מהירה ובטוחה לשביעות רצון הלקוח.12

כל אלה הניעו שינויים בסביבות הצריכה. הקניונים שיתרונותיהם עבור הצרכנים (נוחות, היצע, וודאות) דומים לאלה של המסחר המקוון היו הראשונים להיות מושפעים מהמהפכה המסחרית. רשתות קמעונאות התאימו עצמן למציאות החדשה וצמצמו את שטחי המסחר הגדולים שהחזיקו בקניונים. 13 הדלדלות היצע המסחר ואובדן היתרון על חנויות הרחוב הביא לסגירת הקניונים בארה”ב וברחבי אירופה. אל מול התופעה קניונים אימצו אסטרטגיות מגוונות: חלק המציאו עצמם מחדש ע”י יצירת עירוב שימושים וחוויית קנייה ייחודיים, אחרים שינו ייעוד לטובת שימושים בביקוש גבוה דוגמת מרכזים לוגיסטיים, מבני ציבור, ובתי חולים מלונאות, משרדים ואף מגורים כפי שנעשה בגראנד קניון בחיפה.14

(סכמות: מישה דנילוב)

רחובות מסחריים ושווקים עירוניים מושפעים אחרת בזכות הערכים שהם מציעים: החוויה, סוציאליזציה, מידיות ומוחשיות.15 צרכנים רבים מתחילים לחפש מוצרים באינטרנט, אך מעדיפים לקבל את חוויית הקנייה בחנות הפיזית. לאור זאת, בעלי עסקים רבים עוברים למסחר רב ערוצי, בו הם משלבים את המסחר המקוון עם הפיזי: חנויות הופכות לחללי תצוגה ובילוי, בעוד ההזמנה נעשית ברשת והמלאי נמצא במחסן מרוחק. מותגים דיגיטליים גדולים, דוגמת אמזון, פותחים חנויות פיזיות כדי לענות לצורך זה. עסקים קטנים יותר נוקטים בגישה היברידית, וסוחרים במוצרים מתחומים מגוונים, דוגמת בתי קפה שמוכרים ספרים ועציצים. אשכולות מסחר שלא מתאימים עצמם לרוח התקופה מצטמצמים ונעלמים. חלק מהחנויות מוסבות לטובת מרכזי הפצה אזוריים, המכונים “חנות מוחשכת” היות והם מתפקדים ללא חזית מסחרית.16

שינויים בשטחי סוגי עסקים שונים לפי חודשים 2020-2022 (מקור: ניתוח היקף שטחי המסחר בעיר תל אביב-יפו, עיריית תל אביב-יפו)

במקביל, נרשמת צמיחה בכמות העסקים בתחום השירותים האישיים, המזון וההסעדה ברחובות ובשווקים העירוניים.17 הצורך בחוויות ובמפגש אנושי שהתעצם במהלך הקורונה, הזניק את עסקי המזון בתל אביב-יפו בכ-20%, ואת עסקי השירותים האישיים בכ-30% תוך שנתיים. זאת במקביל לירידה בהיקפי עסקי קמעונאות (איור 1) ברחובות ושווקים עירוניים. אלה האחרונים אמורים לאפשר מוצרי צריכה ומזון זולים עבור אוכלוסיות עירוניות חלשות. מגמה זו מזרזת תהליכי הג’נטרפיקציה עירוניים, המחליפים אוכלוסיות חלשות בתיירים ואוהבי אוכל שנמשכים לחוויית האותנטיות שהשווקים מזמנים.18

בעוד המסחר הפיזי מאותגר, העולם הווירטואלי הופך למרחב בו אנשים מבלים יותר מזמנם, ובהתאם לסביבת מסחר אטרקטיבית המצויה בעלייה. במטאוורס (Metaverse), נסחרים מוצרים וירטואליים במטבעות וירטואליים הניתנים להמרה במטבעות “ארציים”. בין המוצרים הפופולאריים ניתן למצוא נדל”ן, ריהוט, אביזרי אופנה, ולאחרונה גם כרטיסי טיסה הקיימים במציאות הרבודה בלבד. תאגידים רבים משקיעים משאבים בפיתוח מוצרים ייעודיים לסביבת צריכה זו ובכך מסמנים את פני עתיד המסחר.19

תפיסה תכנונית בעידן של עירוניות משתנה

השתנות המסחר עתידה לייצר דיכוטומיה בהתפתחות סביבות הצריכה בעיר. בעוד רחובות מרכזיים צפויים לשמור על כוחם, רחובות מסחריים משניים, נעדרי ייחוד וכוח קניה ידעכו. ברחובות מרכזיים יתמקם מסחר יוקרתי לצד בתי אוכל ומקומות בילוי. האחרונים  נוטים להתפשט לתחום הרחובות ולהפוך את המרחב הציבורי למופרט, עמוס ורועש. לעומתם, הרחובות הדועכים עלולים להפסיק להוות מרחב חיוני, נעים ובטוח המזמן אורח חיים פעיל ומפגש חברתי.20 המרחב הציבורי עלול להיפגע כתוצאה מעלייה בהיקפי השילוח, והעומס שייווצר על התשתית התנועתית הקיימת ישפיע על בטחון הולכי הרגל.21 מבחינה חברתית, סגירת אשכולות מסחר עלולה לפגוע בקהילות עם גישה מוגבלת לאלטרנטיבות רכישה אחרות, ובסופו של דבר להוות קטליזטור נוסף לדחיקתם של אלה מחוץ לחיים העירוניים ולהגברת הקיטוב הכלכלי-חברתי.22

בספרות ישנה גם אופטימיות שמדובר בעוד מחזור של ‘הרס יצירתי’ אשר יביא לצמיחה של יוזמות עצמאיות היברידיות המותאמות לרוח התקופה, בשינוי והתאמה של השטחים המסחריים והחזיתות הקיימים ולהיווצרות של פעילות חדשה.23

(סכמות: מישה דנילוב)

ניתן לומר שהעתיד אינו צפוי ומקשה על קבלת החלטות תכנוניות על בסיס הידוע כיום. לכן, אצטרף לעמדתו של ברטוליני,24 המציע למנף את אי הוודאות המובנית במציאות המשתנה, לטובת עיצוב מערכות תכנון אדפטיביות המגיבות בזמן אמת לשינויים ולצרכים. לצורך כך ניתן ללמוד מתופעות זמניות כמו חנויות פופ-אפ, מסחר נייד, ועולם המסחר ההיברידי. במקביל, על הרשויות להבטיח תשתית מסחרית נגישה לכל אזרחי העיר. כפי שהתרגלנו לחשיבה על דיור בר השגה, יתכן והגיעה העת להבטיח גם מסחר בר השגה, באמצעות שותפויות בין המגזר הפרטי למגזר העסקי ו/או באמצעות השקעות ציבוריות. באופן דומה, על מנת להבטיח את המשך תפקודם של מרקמים מסחריים היסטוריים התורמים לכלכלת העיר וצביונה (דוגמת פלורנטין, נווה שאנן, שוק הכרמל ושוק התקווה) יש לגבש תפיסה כלל עירונית האומדת את היקפי המסחר בעיר, את ערכם של מרקמים אלה לעיר, ומתעדפת אזורים למיקוד מאמצים עירוניים.

  1. Hillier, B. (1997) Cities as Movement Economies. In Intelligent Environments (pp. 295–344). North-Holland ↩
  2. Carmona, M. (2022). The existential crisis of traditional shopping streets: the sun model and the place attraction paradigm. Journal of Urban Design, 27(1), 1–35. ↩
  3. Zukin, S., Kasinitz, P., & Chen, X. (2015). Global cities, local streets: Everyday diversity from New York to Shanghai. Routledge. to Shanghai. New York: Routledge. Chapter 1 pp: 1-29 ↩
  4. Zukin, S. (1998). Urban lifestyles: Diversity and standardisation in spaces of consumption. Urban studies, 35(5-6), 825-839 ↩
  5. Al, S. (2022). How to save traditional shopping streets: the place attraction paradigm by Matthew Carmona. Journal of Urban Design, 27(1), 36–38. ↩
  6. Mohamad, A. H., Hassan, G. F., & Abd Elrahman, A. S. (2022). Impacts of e-commerce on planning and designing commercial activities centers: A developed approach. Ain Shams Engineering Journal, 13(4), 101634 ↩
  7. Carmona, M. (2022). The existential crisis of traditional shopping streets: the sun model and the place attraction paradigm. Journal of Urban Design, 27(1), 1–35. ↩
  8. Zukin, S. (1998). Urban lifestyles: Diversity and standardisation in spaces of consumption. Urban studies, 35(5-6), 825-839 ↩
  9. Drechsler. P., (2022). Commentary and reflections on, ‘The existential crisis of traditional shopping streets: the sun model and the place attraction paradigm’, by Matthew Carmona, with particular reference to the Australian retail milieu. Journal of Urban Design, 27(1), 48–54. ↩
  10. Carmona, M. (2022). The existential crisis of traditional shopping streets: the sun model and the place attraction paradigm. Journal of Urban Design, 27(1), 1–35. ↩
  11. Bourlakis, M., Papagiannidis, S., Li, F. (2009). Retail spatial evolution: paving the way from traditional to metaverse retailing. Electronic Commerce Research, 9(1-2), 135–148. ↩
  12. Mangiaracina, R, Perego, A., Seghezzi, A., & Tumino, A. (2019). Innovative solutions to increase last-mile delivery efficiency in B2C e-commerce: a literature review. International Journal of Physical Distribution & Logistics Management, 49(9), 901–920. ↩
  13. משרד הכלכלה והתעשייה (2018), התמודדות הממשלה עם הגידול במסחר המקוון. מתוך אתר מבקר המדינה. ↩
  14. גלבוע, ש’ (2009). הסביבה המסחרית המועדפת על הציבור הישראלי. מינהל תכנון מחקר וכלכלה במשרד התעשייה המסחר והתעסוקה; חיון, ד’ ( 2000), חיפה: המחוזית אישרה שינוי ייעוד של חלק מה”גראנד קניון”, גלובס ↩
  15. Carmona, M. (2022). The existential crisis of traditional shopping streets: the sun model and the place attraction paradigm. Journal of Urban Design, 27(1), 1–35. ↩
  16. Bourlakis, M., Papagiannidis, S., Li, F. (2009). Retail spatial evolution: paving the way from traditional to metaverse retailing. Electronic Commerce Research, 9(1-2), 135–148. ↩
  17. Kickert, C., (2022). Fight, flight, or adapt – the future of our commercial streets. Journal of Urban Design, 27(1), 55–58. ↩
  18. González, S., (2020). Contested marketplaces: Retail spaces at the global urban margins. Progress in Human Geography, 44(5), 877–897. ↩
  19. Bourlakis, M., Papagiannidis, S., Li, F. (2009). Retail spatial evolution: paving the way from traditional to metaverse retailing. Electronic Commerce Research, 9(1-2), 135–148. ↩
  20. Al, 2022; Carmona, 2022; Kickert, 2022; Bertolini, L. (2022) Beyond high streets as we know them?, Journal of Urban Design, 27(1), 44-47 ↩
  21. , Allen, J. Piecyk, M., Piotrowska, M., McLeod, F., Cherrett, T., Ghali, K., et al. (2018). Understanding the impact of e-commerce on last-mile light goods vehicle activity in urban areas: The case of London. Transportation Research. Part D, Transport and Environment, 61, 325–338; Kickert, 2022 ↩
  22. Al, 2022 ↩
  23. (Kickert, 2022; Drechsler, 2022; Rudlin. D. (2022). The existential crisis of traditional shopping streets: the SUN model and place attraction paradigm. Journal of Urban Design, 27(1), 63–65.) ↩
  24. Bertolini, 2022 ↩