לחשוב את התעשייה מחדש: התוכנית האסטרטגית האזורית לתעשייה של מנצ’סטר רבתי

מטרופולין מנצ’סטר, מוקד עבר של ייצור וסחר בטקסטיל שעבר עשורים של דה-תיעוש, מקדם כיום תוכנית אסטרטגית אזורית לתעשייה, כחלק ממגמה עולמית. התוכנית מתבססת על זיהוי תחומי פיתוח כלכלי ייחודיים למטרופולין – תעשייה רפואית, פיתוח חומרים מתקדמים וייצור טכנולוגי, תעסוקה בהייטק ותקשורת, מתוך כוונה להפוך אותו לעיר-אזור גלובלית.

הגלובליזציה שינתה את פניהן של ערים תעשייתיות בעולם המערבי בכך שהובילה למעבר של ענפי ייצור שלמים למדינות שבהן עלויות הייצור נמוכות. תהליך זה הציב אתגרים כלכליים וחברתיים משמעותיים עבור אותן ערים שמנסות להתמודד עם ההשלכות ולבנות אופק כלכלי חדש מזה מספר עשורים. לשינויים הדרמטיים הללו השפעות פוליטיות, תושבי האזורים התעשייתיים שנותרו מובטלים וחדורי תחושת קיפוח אימצו אידאולוגיות ימניות ושמרניות. למשל, בבריטניה, הצביעו תושבי הצפון התעשייתי לשעבר בעד התנתקות מהאיחוד האירופי במסגרת משאל עם.

בתגובה לכך ממשלת בריטניה מקדמת מדיניות תעשייתית על מנת להמריץ את בסיס הייצור של המדינה. מדיניות ה-‘levelling up’ כוללת עידוד צמיחה במקומות המוחלשים תוך השבת תחושת הקהילתיות, הגאווה המקומית והלכידות החברתית. התכנית שהתפרסמה לאחר היציאה מהאיחוד האירופי נועדה לפתח שיתופי פעולה מבוססי מחקר בין המגזר הציבורי והפרטי ולעודד טכנולוגיות חדשות על מנת לעמוד באתגרים המרכזיים (Sunley et al, 2021).

רשימה זו מתמקדת בתוכנית האסטרטגית של העיר מנצ’סטר¹ משנת 2019. מטרופולין מנצ’סטר הנו אחד מערי-האזור הגדולים ביותר בבריטניה ומאכלס מעל 2.8 מיליון איש. מנצ’סטר נחשבת ל-“עיר התעשייתית הראשונה”. בתחילת המאה ה-19, גדלה תעשיית הטקסטיל במנצ’סטר באופן יוצא דופן, העיר צמחה מאוד והפכה למוקד עולמי של ייצור וסחר. אך בין השנים 1966 ו-1972, אבדה אחת מכל שלוש משרות ייצור בעבודת כפיים, ורבע מכל המפעלים והסדנאות נסגרו. עם זאת, במקביל לירידה בהיקף משרות הייצור, חל גידול במשרות בענף השירותים (אם כי לא בהיקף דומה)’ (2006).² זוהי נקודת המוצא לתכנית האסטרטגית שמנסה למצוא עוגני צמיחה כלכליים חדשים לעיר שעברה תהליך של דה תיעוש.

התכנית האסטרטגית של מנצ’סטר הנה אחת מסדרת תכניות אסטרטגיות לתעשייה, שיזמה ממשלת בריטניה, לאחר ההחלטה על יציאתה מהאיחוד האירופי, ולצורך שיפור יכולת התחרות של בריטניה, ככלכלה עצמאית, בזירה העולמית. לפי התכנית האסטרטגית הלאומית, שמכוחה הוצאה התכנית האסטרטגית האזורית של מנצ’סטר, האתגר המרכזי העומד בפני בריטניה בעידן הברקזיט, הוא הפיכת כלכלתה למצליחה, תחרותית ופתוחה יותר (publishing.service.gov.uk). ברשימה נציג את עיקרי הנושאים העולים מן התכנית.

התכנית האסטרטגית לתעשייה של מנצ’סטר רבתי (HM Government, 2019)

נכון לשנת 2019 העיר מנצ’סטר היא העיר ה-6 בדירוג העוני בבריטניה, מבין 326 רשויות מקומיות (Manchester City Council).³ במטרופולין מנצ’סטר קיים אי שוויון כלכלי וחברתי משמעותי, הפרודוקטיביות באזור נמוכה, דרך קבע, בכ-10% מהממוצע הלאומי (aecom.com). בהיבט הפוליטי תושבי העיר מנצ’סטר עצמה בחרו להישאר באיחוד האירופי (60.4%) וכך גם בחלק מערי המטרופולין, אך התושבים בצפון המטרופולין ובצפון מזרח המטרופולין, העני יותר הצביעו בעד עזיבת את האיחוד האירופי בשיעור של למעלה מ 60%.⁴

התכנית האסטרטגית לתעשייה של עיריית הגג של מטרופולין מנצ’סטר (ה-GMCA) נועדה לקדם כלכלה מותאמת לעתיד ולהוביל לשגשוג של הקהילות בכל רחבי המטרפולין ולהגביר את היצרנות ויכולת ההשתכרות של תושבי האזור. התכנית נשענת על שותפות בין מנהיגים מקומיים ובין הממשלה ומהווה תכנית שאפתנית להשגת שאיפות האסטרטגיה התעשייתית הלאומית ולשגשוג כלכלי של המטרופולין. המדינה העניקה לעיריית הגג סמכויות ומימון לפי שיקול דעת הרשות, דבר המעניק למטרופולין השפעה גדולה על התקציב ואופן השימוש בו.

התכנית מתבססת על דוח כלכלי עצמאי (Independent Prosperity Review) משנת 2019. התכנית פותחה על ידי בעלי עניין מקומיים ולאומיים, לרבות עסקים, מיזמים חברתיים, איגודי עובדים, אוניברסיטאות וארגונים קהילתיים. הדוח זיהה מספר בעיות המצריכות טיפול על מנת לשפר את כלכלה, בהן: בריאות האוכלוסייה, חינוך ומיומנויות, תשתיות, חדשנות, מנהיגות וניהול מקומי. התכנית האסטרטגית נועדה לתת מענה לבעיות הללו תוך התייחסות לשינויים גלובליים הכוללים את שינויי האקלים, שינויים טכנולוגיים, המהפכה התעשייתית הרביעית והזדקנות האוכלוסייה.

התכנית האסטרטגית לתעשייה של מנצ’סטר רבתי מתבססת על הנכסים הייחודיים של העיר-אזור והאפשרויות העומדות בפניו, מתוך כוונה להפוך את המטרופולין לעיר-אזור גלובלית. התכנית מזהה ארבעה תחומי פיתוח כלכלי:

חדשנות רפואית– התכנית מבקשת לקשור בין אתגרים בריאותיים ורפואיים ובין צמיחה כלכלית במטרופולין. ישנה הכרה בכך שאוכלוסיית מנצ’סטר מתבגרת, וכי עד שנת 2036 יהיה גידול של 75% בבני ה-75 ומעלה, בהשוואה לשנת 2011. המטרופולין נהנה מיכולות מחקר בחדשנות רפואית כבר כעת, ועובדה זו מאפשרת למטרופולין לחולל חדשנות במערכת הרפואה שלה, ובכך לשפר את בריאות התושבים ובה בעת ליצור תעשיות רפואה חדשות ומשרות חדשות- ולכן שיפור בריאות הקהילה המקומית מהווה לפי התכנית את האתגר הגדול ביותר לצד ההזדמנות הגדולה ביותר עבור המטרופולין. התכנית שואפת להציב את המטרופולין כמנהיגה עולמית בתחום של חדשנות רפואית, כאשר האתגר הראשי הוא הזדקנות האוכלוסייה. התכנית מכריזה על הקמת שותפות לחדשנות בהתבגרות בריאה (Innovation Partnership on Healthy Ageing)  שתכלול נציגים מעיריית הגג, המגזר הפרטי והממשלה, ותשאף להקים מרכז בינלאומי לעניין זה, אשר יעסוק במחקר ומיסחור של חידושים רפואיים ובריאותיים בתחום ההזדקנות.

חומרים מתקדמים וייצור – לאור גילוי החומר גרפן על ידי חוקרים מאוניברסיטת מנצ’סטר, אשר משמש לייצור מוליכים למחצה, לאור גילויים של חומרים מתקדמים חדשים נוספים ולאור העובדה שמטרופולין מנצ’סטר הוא בעל בסיס ייצור מתקדם וותיק, בהיותו אזור תעשייתי ותיק, ניתן למסחר חומרים חדשים אלו. בהקשר זה, מצוין כי תעשיית הייצור של המטרופולין, המעסיקה כ-110,000 איש ומפיקה תוצרת כלכלית של 8 מיליארד ליש”ט בשנה, עוברת שינוי בעקבות המהפכה התעשייתית הרביעית, באופן שיוצר שיפורים יצרניים באמצעות אימוץ טכנולוגיות דיגיטליות, שיפורים בתחום הבינה המלאכותית והתייעלות יצרנית. התכנית שואפת לשלב חוזקות אלו על מנת להפוך את המטרופולין לאחד האזורים המובילים בעולם עבור חברות חדשניות בתחום של מחקר, פיתוח ויישום של חומרים מתקדמים. לצורך כך, תפתח עיריית המטרופולין אתרים ברמה בינלאומית ברחבי העיר-אזור, בשיתוף פעולה עם האוניברסיטה של מנצ’סטר, על מנת להקים את ‘עיר הגרפן’ במרכז המטרופולין וכן את ‘עיר החומרים המתקדמים’ בצפון מזרח המטרופולין. לשם כך, מתכוונת עיריית המטרופולין להקים שותפות חדשה לעניין גרפן, חומרים מתקדמים וייצור (Graphene, Advanced Materials and Manufacturing Alliance) לפיתוח תכנית אסטרטגית בתחום זה, וזאת בשיתוף פעולה עם הממשלה. האיזור ישאף ליצור אקוסיסטם התומך ביכולות ייצור חדשניות.

ענף הדיגיטל, יצירה ומדיה – מטרופולין מנצ’סטר נהנה כבר כיום מענפי הדיגיטל והיצירה הגדולים ביותר מחוץ לדרום אנגליה, ויש לו פוטנציאל ליצור קלאסטרים בינלאומיים משמעותיים בתחומי השידור, יצירת תוכן, מדיה ואבטחת סייבר, לצד ענפי משנה חדשים כגון e-commerce, בהסתמך על שילוב בין יכולות הייצור הותיקות של מנצ’סטר ואמצעים דיגיטליים. התכנית שואפת לנצל את מיצוב המטרופולין כעיר-אזור דיגיטלי מוביל ברמה האירופית, על מנת למקסם את נכסי אבטחת הסייבר וכן לנצל את הקשרים שבין תעשיות הדיגיטל והיצירה ותעשיות אחרות במטרופולין, על מנת לייצר חדשנות בשידור, יצירת תוכן ומדיה וכן ב-e-commerce, פינטק וטכנולוגיות חדשות נוספות. במסגרת זאת, המטרופולין יתמוך באימוץ טכניקות חדשות בתחומי הדיגיטל והיצירה באופן שיוביללדיגטציה בכל ענפי התעשייה. התכנית מתכוונת להמשיך ולתמוך בצמיחת קלאסטרים בתחום היצירה והמדיה במרכז וברחבי המטרופולין.

בתחום זה, עיריית המטרופולין והממשלה, בשיתוף פעולה, השקיעו בתשתית הדיגיטלית של המטרופולין, והתחייבו להקים במטרופולין מרכז מצוינות לאבטחת מידע, שמטרתו ליצור מאות משרות המצריכות מיומנות דיגיטלית. כמו כן, מתוכנן להתקיים במטרופולין אירוע בינלאומי דו שנתי (ביאנלה) שמטרתו להציג בפני העולם את מיטב הכשרונות של המטרופולין בתחום הדיגיטל והיצירה, וזאת בתמיכת ממשלת בריטניה.

יצירת צמיחה נקיה – אחד האתגרים הגלובליים והלאומיים של בריטניה הוא מעבר לכלכלה דלת פחמן דו חמצני, על מנת להתמודד עם משבר האקלים הגלובלי. המטרופולין שם למטרה להגיע לאפס פליטות עד 2038. מטרה זו נתפסת, לפי התכנית האסטרטגית, כהזדמנות ליצור תעשיות ירוקות ומשרות חדשות, המתבססות על נכסי המחקר של מנצ’סטר ועל ענף המוצרים והשירותים הירוקים. כבר כיום, ענף זה הנו ענף מבוסס יחסית במטרופולין, כולל 2000 חברות ומעסיק מעל 45,000 עובדים. 

ככלל, התכנית האסטרטגית שואפת לחזק את יסודות היצרנות של המטרופולין, ושזורים בה דרכי פעולה ועקרונות מסוימים:

חדשנות –המטרה להגביר את החדשנות בתעשייה, באמצעות בניית שיתוף פעולה דרך שותפויות להעברת ידע, חממות פיתוח ומועצת חדשנות של המטרופולין שתתאם ותקדם את הפעולה בין הגופים השונים (Greater Manchester Innovation Board). עיריית המטרופולין והממשלה מתכוונות למקסם את השפעת ההשקעות בנכסי חדשנות במטרופולין, באמצעות עידוד קבלת מימון למחקר וחדשנות במטרופולין ויצירת קשרים בין אוניברסיטאות (במנצ’סטר יש 4 אוניברסיטאות), עסקים וגופים ציבוריים (מודל “הסליל המשולש”).⁵

התמקדות בהון האנושי – לשפר את המיומנויות והתעסוקה של תושבי האזור. למשל עיריית המטרופולין תפתח מודל חדש לצעירים, ברמת השכונה, שבמרכזו שירותים ציבוריים משולבים (חינוך, בריאות ודיור). כמו כן, מתוכנן פיילוט של נסיעות חינם באוטובוס לבני 16-18; יתאפשרו אינטרקציות עם מעסיקים באמצעות תכנית מטרופולינית מיוחדת,  שירותי ייעוץ להשכלה גבוהה ותכניות להכנה לחיים ולעבודה של צעירים עם דגש על מיומנויות אנגלית, מתמטיקה וטכנולוגיה וכן הקניית מיומנויות רכות. תכניות שמקדמות שיתופי פעולה בין רשויות למגזר העסקי משלב פיתוח קריירה ועד קידום בעבודה, תמיכה בשיפור איכות הלימודים במוסדות חינוך והשכלה- החל משלב בית הספר, תמיכה בעובדים בשכר נמוך לצורך קידומם במקום העבודה, עידוד מעסיקים לגייס עובדים מבוגרים ובעלי בעיות בריאותיות, עידוד תכניות התמחות ועידוד מעסיקים להשקיע בהכשרה מחדש של עובדים.

התמקדות בתשתיות לקידום תעשייה – טיפול בתשתיות נתפס כתנאי בסיסי לצמיחה ושינוי המטרופולין, לרבות קישוריות דיגיטלית, ושדרוג הנגישות לשווקים הלאומיים והגלובליים. ולכן מתכוננת רפורמה בכל אמצעי התחבורה. לאור הברקזיט, התכנית מציינת את החשיבות תשתית התחבורה הבינלאומית במנצ’סטר ופיתוח נתיבי סחר חדשים, לרבות קשרים לנמל ליברפול ופיתוח נמל סלפורד וכן שדרוג שדה התעופה של מנצ’סטר, על מנת להפוך את המטרופולין לשער הגלובלי לצפון אנגליה.

העיקרון האחרון הוא פיתוח כלל המטרופולין והתמודדות עם אי-השוויון הקיים בתוך המטרופולין.

תכנית ברוח פרדיגמת האזוריות החדשה

התכנית של מנצ’סטר רבתי נטועה באופן מובהק בפרדיגמת האזוריות החדשה ומשלבת גישה של פיתוח יחסי, עם אלמנטים של פיתוח טריטוריאלי. התכנית של מנצ’סטר היא כלכלית ביסודה מתמקדת בפיתוח מנועי צמיחה כלכליים. יחד עם זאת  היא עוסקת בתחבורה, בבריאות, במשבר האקלים ובקיימות, אך היא קושרת את הנושאים האחרים אל הנושא הכלכלי, ושואפת לנצל את האתגרים התחבורתיים, הבריאותיים והאקלימיים לטובת פיתוח כלכלי. ההיבטים הפיזיים בתכנית זו משניים ומטרתם לתמוך בכלכלה. יש בה תפיסת עולם חברתית שמבקשת לתקן פערים חברתיים וכלכליים בתוך המטרופולין, אך גישה זו יכולה לנבוע מעצם הפרדיגמה האזורית שגורסת שכדי שהאזור יהפוך ליחידת כלכלית חזקה שיכולה להתחרות במטרופולינים אחרים יש לקדם את כלל האזור ולחזק אותו מבחינת ההון האנושי, ההזדמנויות התעסוקתיות והנגישות התחבורתית, ולכן אי שוויון בתוך המטרופולין עשוי להחלישו. במובן זה, התכנית שואפת ליצירת שוויון הזדמנויות וחיזוק אזורים מוחלשים. התכנית מבוססת על זיהוי הנכסים הייחודיים של המטרופולין בייצור ובמחקר. יש דגש נרחב על תשתית תחבורתית כאבן יסוד.

תכנית זו היא חלק ממגמה עולמית סביב ההתעוררות מחדש בנושא התעשייה, שיש לו השפעה מכרעת על העתיד התעסוקתי והכלכלי של כולנו, כמו גם תפקיד מכריע במשבר האקלים.