ד”ר טלי חתוקה התראיינה לכתבה על דפוסי המחאה בעיר תל אביב והירידה בקרנה של כיכר רבין כמוקד המרכזי להפגנות בעיר. “בתל אביב של לפני שנות ה־50 ההפגנות היו פזורות בכל העיר ואורגנו בעיקר בצורת תהלוכות, בלי שהיה מערך פורמלי להתכנסויות”, מספרת חתוקה, “הרעיון להקים משהו כמו כיכר מלכי ישראל התבשל באמצע שנות ה־40 בדיוק בשביל ליצור מרחב מהסוג הזה. זה הצליח כל כך, עד שזה התחיל להעלות הרבה שאלות בנוגע לדמוקרטיזציה – כמה עצרת צפויה וסטטית כל כך מהסוג שמתקיימות בכיכר רבין באמת יכולה להיחשב כמשהו מחאתי שמערער על הסדר הקיים”.
בכתבה מוזכרת מחאת יוקר המחייה של 2011 כמפנה בו נזנחה כיכר רבין לטובת כיכר הבימה, כמרחב מחאה בין מוקדי התרבות של העיר – התיאטרון הלאומי והיכל התרבות. במידה מסוימת, מציינת חתוקה, כיכר הבימה חוזרת לתפקיד ההיסטורי שלה. “אחת ההפגנות החשובות שהתנגדו לספר הלבן ממאי 39′ יצאה ממנה”. לדבריה, “אפשר לזהות היום תהליך מעגלי של חזרה לצורת ההתארגנות של שנות ה־30 וה־40, ולדעתי מדובר בתהליך חיובי ודמוקרטי יותר”.