ד”ר טלי חתוקה התראיינה לכתבה במגזין האמריקאי Pacific Standard בנוגע לתפקיד המרחב הציבורי בגל המחאות וההפגנות האחרון ברחבי העולם. בכתבה עמדה חתוקה על היחסים ההדדיים המורכבים בין מרחב ציבורי בעיר לבין הפגנות חברתיות ופוליטיות. לטענתה, בתגובה לטרגדיה או לחוסר צדק, מחאות מסייעות להטמיע “סימבוליזם ואיקונוגרפיה” במרחב העירוני. אם לעיר, או לנקודת ציון ספציפית בה, יש היסטוריה מורכבת, היא עשויה להוות כלי ליצירת משמעות. המרחב מספק הזדמנות לשאת ולתת, להתעמת.
לכתבה התראיין גם ד”ר דון מיטשל (Mitchell) מאוניברסיטת סירקיוז שהצביע על כך שכפי שהאתר העירוני מגדיר את ההפגנה, כך גם התקהלות ההמונים יכולה להגדיר מחדש מקום שנפגע על ידי טרור או מאבק. “מקומות מקבלים משמעות סימבולית… וכאשר משהו קורה באותם המקומות, להיות שם, להיות עד, אלו דברים שמשמעותיים לאנשים. הם רוצים להרגיש את הסימון של המקום והחוויה בהיסטוריה”, אמר מיטשל. עוד הוא הדגיש כי למרות שבשנים האחרונות תנועות חברתיות שנולדות בספרה הדיגיטלית מפיצות מידע בקצב חסר תקדים, אין זה תחליף להפגנה ציבורית. “הנראות שאפשרית בטוויטר היא שונה מאוד מזו שאפשרית כשאתה יוצא לרחוב או לפארק”, הוא אומר. “התקשורת שמתרחשת בטוויטר היא הרבה יותר אינסטרומנטלית, אבל פשוט להיות במרחב זה יותר אפקטיבי. אתה מרגיש חלק ממשהו. אנשים מרגישים את זה”.