מה החשיבות והתפקיד של מרחבים ציבוריים מלאכותיים? המקרה של אגמון הסופרלנד בראשון לציון.

אגמון הסופרלנד הנמצא בעיר ראשון לציון נוצר בשנת 1992 בעקבות גשמים עזים וחפירות שהתבצעו באתר. ב-1994 הוא הוכרז רשמית והיה לאגם הראשון שהוקם בעיר. במהלך השנים הפך האגמון לאי של טבע עירוני, בית לשלל ציפורים, עופות, חרקים ודגים. מדי שנה בתקופת החורף, האגמון, שהינו אגם מי נגר עילי, מונמך על מנת שלא יציף את מתחמי הבילוי של הסופרלנד ויס פלאנט הממוקמים בסמוך. בתום תקופת הגשמים מתחילה העירייה בשיקומו מחדש.  

לאגמון יתרונות אקולוגיים רבים, כמו “שבירת” רצף אזורי מגורים ואזורי מסחר שוקקי אדם, והכנסת טבע, מים ובעלי חיים לעיר הצפופה ורוויית הבנייה. בנוסף, האגמון מספק זמן איכות לאוהבי רחפנים שמרימים השמימה את כלי הטייס שלהם וצופים ממעוף הציפור על האגם הפסטורלי, ילדים עם הוריהם המשחקים במתקנים הנגישים ומצטלמים על רקע האגם המשתקף הנראה היטב מכל פינה לאורך הטיילת, וזוגות היושבים באזור המדשאה עם הסככות או בספסלים המקיפים את האגם ומביטים בהנאה ורוגע במי האגם המרגיעים עם נוף מרהיב.

קיימת גישה לאגם מחניית מתחם יס פלאנט, מתחם שהוקם בשנת 2012, בתפר שבין מתחם המסעדות ובין פארק הסופרלנד. מאזור היס פלאנט, ישנה טיילת אספלט עם ספסלים ועצי נוי המובילה לטיילת דק הממשיכה לתוך האגם. אזור ציבורי נוסף המקיף את האגם ונותן למבקרים אפשרות נוספת להנות ממנו הינו רחבת הדשא המקיפה אותו. רחבה זו כוללת ספסלים, אזורים מוצלים לפיקניק, מתקני משחק לילדים ומספקת תצפית יפה על האגם. האתר נמצא באזור מתפתח, במיוחד בשנים האחרונות, בו נבנה מתחם ה-1000 המיועד לעסקים ולמגורים.

האגמון הוא מרחב פעיל, אהוב וברשימה זו אשאל מה החשיבות והתפקיד של מרחבים ציבוריים מלאכותיים? תופעה זו אינה ייחודית לראשון לציון והיא ניכרת בערים רבות הבונות ומתכננות פארקים נושאיים עם אגמים מלאכותיים במטרה לחזק את הפעילות הכלכלית-תיירותית. ברשימה זו אעמוד על המאפיינים של פארקים נושאיים ובהמשך אבחן את המקרה של אגם הסופרלנד.  

 מה המקום של פארקים נושאיים בחוויה של הציבור את המרחב הציבורי? 

למרחב הציבורי ישנן הגדרות רבות החל ממרחב פיזי הנגיש לכלל הציבור כמו רחוב, כיכר, פארק, שכונה, עיר ומדינה.1 המרחב הציבורי מוגדר כמקום נגיש לציבור בו אנשים הולכים לפעילויות קבוצתיות או פרטניות,2 פוגשים את חבריהם באופן קבוע ונהנים מחיי היומיום.3 מרחבים ציבוריים הם חלק אינטגרלי מהמרקם העירוני4 ויש להם חשיבות לרווחה של התושבים.5 מחקרו של  וויליאם וויט (William H. Whyte) מתאר מרחב ציבורי מוצלח ככזה שקל לגשת אליו, נקי, מחובר לקהילה, מכיל מגוון פעילויות למגוון משתמשים המרגישים בו ביטחון, שיש בו מקומות ישיבה נאותים והוא מתפקד ככמקום בו אנשים יכולים לקיים אינטראקציות חברתיות. וויט גם מזכיר את החשיבות של מים כאלמנט עיצובי המייצר עניין לאנשים.6

כיום, יש קושי להבחין בין מרחב ציבורי לפרטי,7 והמושג מרחב ציבורי כולל מגוון רחב יותר של אתרים אותם ניתן לסווג לפי בעלות, ניהול ונגישות. מרחבים סמי ציבוריים לרוב מנוהלים על ידי גופים פרטיים ומונגשים לציבור. מרחבים אלו כוללים חוקים ותקנות שמטרתם לווסת את התנהגות הציבור ולהפחית את השימוש החופשי במרחב הציבורי וניכרים במתחמי קניות המעודדים צריכה על פני אינטראקציה. בסביבות אלו שומרים המועסקים ע”י בעלי התאגידים ומחוייבים להם ולא לאינטרס הציבורי.

הפארקים הנושאיים, המהווים בעשורים האחרונים, וריאציה מתוחכמת יותר של מרחבים סמי-ציבוריים המשלבים אלמנטים של בידור, נושא ספציפי, פיתוח נוף מוקפד, שירות לקוחות ועוד. הם מעוצבים באופן המותאם להנאת משפחות, קבוצות או אינדיבידואלים ויש בהם היצע של פינות ירוקות,  שבילים וסביבות שהייה. כך ולמרות שיש ביקורת אקדמית על כך שאזורים אלו מדירים קבוצות חברתיות, ניכר כי התושבים הגרים בסמיכות להם מרוצים.8

אגם הסופרלנד המלאכותי, הממוקם בראשון לציון, הוא דוגמה לפארק נושאי שנבנה כחלק ממיזם פיתוח עירוני הנועד לשרת את הקהל המקומי. אגם הסופרלנד מציע שילוב של מרחב ציבורי ייחודי, מכיוון שהוא ממוקם בלב עיר ומהווה מקום בילוי למשפחות, קבוצות ואנשים מכל הגילאים. הוא מציע שייט בסירות (כאשר התנאים מאפשרים זאת), מקומות ישיבה לפיקניקים, וטיילת שמקיפה אותו, המאפשרת הליכה נעימה סביב המים. האתר משלב בין תשתיות מודרניות ומרכזי תרבות, כמו בתי קפה ובתי קולנוע, לבין חוויית טבע מרגיעה, מה שהופך אותו ליעד המשלב בין תשתית ציבורית לפרטית.

מה החשיבות והתפקיד של מרחבים ציבוריים מלאכותיים, כמו אגם הסופרלנד עבור תושבי העיר?

מהתצפיות שנעשו במרחב קיימת שונות בין היום ללילה. ביום נצפו משפחות שעושות פיקניק על הדשא, זוגות על הספסלים ואנשים הדגים באגם. לעומת זאת בלילה, נצפו ילדים ונוער בגזיבו מעשנים ומצטלמים וזוגות מתהלכים בטיילת יושבים על הספסלים. בלילה, כמעט ולא היה שימוש באזור המדשאות.  

הזיקה הקיימת בין אזור האגם לאזור המסעדות ואולם הקולנוע משפיעה על ההתנהלות באתר. אמנם, בין שני אזורים אלו מתבצעת הפרדה פיזית, כאשר לאזור האגם והטיילת ניתן להיכנס באופן חופשי, אך אם רוצים להיכנס לאזור הפרטי צריך לעבור דרך שומר בכניסה. מצד שני, כאשר הולכים בשדרת המסעדות, ניתן להשקיף על האגם ולכן אין חוצץ מלא ביניהם. בני נוער אחרי בילוי במסעדה או בסרט מגיעים לטיילת כדי להמשיך לדבר. הורים אחרי פיקניק עם ילדיהם ממשיכים לאולם הקולנוע לראות סרט. לכן, אמנם בקשר הפיזי קיים חוצץ מפריד, אך הוא אינו מפריע לתחושת הבילוי באזור.

האגם שנתפס כ”פנינה ירוקה” בעיר מותג כאתר רומנטי והיה לאתר פופולרי עבור הצעות הנישואין.  ישנם אתרים רבים ברשת המתארים את האתר כמקום האולטימטיבי להצעת נישואין, למשל אתר “בדיוק בזמן” הגדיר אותו כ”אגם שכולל מדשאות, בתי קפה, וטיילת מדהימה שאפשר להציע נישואין בסמוך לאגם המלאכותי” ; אתר “זוג מלמעלה” משווק אותו כ”אחד הלוקיישנים הנפוצים ביותר בהצעות נישואין. המרפסת המשקיפה לאגם, כאשר ברקע רואים את הגלגל הענק של הסופרלנד, התאורה לאורך רצפת העץ, המסעדות, האוויר הפתוח, כל אלה מאפשרים את האווירה הנכונה” ; ואתר “MAGICTIME” תיאר את האזור כ”הצעת נישואין במתחם האגם יס פלאנט הינו מקום פשוט מושלם ועוצר נשימה אשר משלב את הטבע יחד עם האגם המושלם והמרגיע אין ספק בכלל שזה אחד המקומות הפייבוריטים שלנו והאהובים עלינו להצעת נישואין, האווירה הטרופית, הרגשה כאילו אתה ליד חוף הים, אווירת פיקניק, מקום רומנטי עם שקיעה פשוט מטורפת!”

את התדמית רומנטית ניתן לייחס למיקום של האגם (מול אורות הגלגל הענק של הסופרלנד), התחזוקה (טיילת דק יפה ומדשאה) וכן הנראות של האגם כאתר הנמצא במרכז עיר גדולה בארץ. עם זאת, טיפוח הדימוי נעשה על ידי אתרי אינטרנט רבים המשווקים אותו כאתר עם אווירת טרופית, חוף ים ופשוט האתר עם האווירה הנכונה. אין ספק שכל אלה הם חלק ניכר בשיווק האתר כרומנטי ותורמים להמשך הזנת הדימוי.

ברמה הניהולית, האגם מתוחזק על ידי “מניב” – תאגיד המים של ראשון לציון וקולט מי נגר מראשון לציון, חולון ובת ים. כאשר לעיריית ראשון לציון יש היתר לטפל בו, שכן ממש בתקופה זו העירייה פועלת לשיקום האגם עקב פלישת צמח היקינתון אליו. באגם עצמו יש דגים שונים בהם: ​אמנונים ושפמנונים אך הדיג בו אסור. אך, השטח הציבורי הנמצא מסביב לאגם הינו בחזקת עיריית ראשון לציון, כפי שראש העיר הכריז לפני מספר חודשים “כחלק מהתוכניות שלנו לחידוש ופיתוח העיר, חנכנו היום את הגדה המערבית באגמון הסופרלנד לציבור הרחב. מדובר בשלב ראשון מתוך תוכנית רחבה המתוכננת במקום, ואני מזמין את תושבות ותושבי העיר להגיע ולהינות מהטבע העירוני וממתחם המשחקים החדש והמושקע”.

משיחות שקיימתי עם אנשים במקום עולות מספר מגמות כלליות. ראשית, רוב האנשים מגיעים  לאתר בשביל לקיים מפגש זוגי או קבוצתי כאשר כחצי מהם המשיכו את הבילוי בשימוש באטרקציות השונות המקיפות את האזור. שנית, רובם הצביעו על היופי של האזור ועל גודלו כתכונות מושכות, כאשר גודלו מהווה את אחת הסיבות לתחושה הרווחה האישית. אך הסיבות בגינן הגיעו לאתר הן לא רק בגלל היופי של המקום, אלא סיבות פרקטיות כמו חניה, מקום נוח לפיקניק, מקום הקרוב למסעדות ועוד. כאשר נשאלו על הצפיפות במתחם, ניכר כי כל המרואיינים חיפשו אזור שקט ולא מלא באנשים ורובם אכן הצליחו למצוא זאת. נקודה הרווחת לכולם הינה תחושת הביטחון הקשורה לכמות האנשים באתר. בנוסף, תחושה נוספת שעלתה בשיחות עם  המרואיינים היא הדאגה לטבע והצורך שיש בטיפוח האתר לצד הוספת אטרקציות. לבסוף, כאשר נשאלו על הפיתוח המקיף את האזור הדעות חלוקות, כאשר רוב המרואיינים הביעו דאגה, בעיקר לפקקים באזור אך גם לעומס באנשים שהפיתוח העתידי יביא עימו לאתר.

בין התיאוריה לממשות

מרחב ציבורי מוצלח הינו מרחב נגיש, נקי, מחובר לקהילה, מכיל מגוון פעילויות למגוון משתמשים המרגישים בו ביטחון ומשיכה, בעל מקומות ישיבה ומאפשר אינטראקציות חברתיות כפי שתיאר ויליאם וויט.   על בסיס הריאיונות והתצפיות שנערכו באגם הסופרלנד, ניתן לקבוע כי רוב המבקרים יסכימו כי האתר מוצלח. רוב המרואיינים הצביעו על המגוון הרחב של הפעילויות במקום, לשיתופיות בין האגם לבין מתחם הסרטים והמסעדות הפרטי הנמצא בסמוך אליו. כמו כן, כלל המרואיינים הרגישו תחושת ביטחון והגיעו עם אנשים נוספים לבלות בנעימים.

לכן, על פניו אין ספק שהאתר עומד בקריטריונים רבים המגדירים מהו מרחב ציבורי. הוא נגיש, מכיל מגוון משתמשים, בטוח, בעל פעילויות מגוונות. הוא מהווה אטרקציית בידור למבקרים, כמו גם נקודת מפגש משמעותית בתוך מרקם עירוני והוא נמצא בבעלות עיריית ראשון לציון. בנוסף, הוא מאפשר פעילות גופנית, מרחב לרגיעה, מקום למפגש חברתי המכיל בסביבתו גם אטרקציות צריכה, נגישות ופיתוח עירוני אשר בעלי השפעה על איכות החוויה בו יחד עם היכולת לייצר דימויים שונים. עם זאת, האתר עומד לצד מתחם בילוי פרטי המייצר מצד אחד פעילויות שונות למבקרים ומייצר מצד שני תלות מסוימת של האתר בו ובכך הוא אינו יכול לשרת את הציבור בצורה מלאה. כאשר בודקים את חשיבותו ניתן להסתכל על כך בשתי דרכים: הראשונה היא שרוב האנשים שבאים לאתר אינם באים אך ורק אליו, אלא הוא חלק מבילוי אחר ולכן הוא אולי אינו נחוץ בחיים הציבוריים של התושבים. הדרך השנייה היא ההבנה שלמרות שרוב המבקרים לא באים אך ורק לאתר, הם דואגים לו בדרכי שימור וטיפוח ורוצים שהוא יישאר כי הם מבינים את הייחודיות שלו במרחב עירוני.

ברמה האישית, לאורך השנים, כתושבת ראשון לציון, הגעתי לא פעם ולא פעמיים לאגם הסופרלנד, אך תמיד הגעתי אליו כחלק מבילוי, לפעמים בתחילתו, לפעמים בסופו, אך אף פעם לא במיוחד.  במהלך העבודה הגעתי למתחם מספר פעמים, והפעם הגעתי אך ורק במטרה לשהות בו. לאורך תקופת העבודה גם בריאיונות וגם כששיתפתי את חבריי לעבודת הקורס, המרחב קיבל שמות תואר רבים – שקט, מרגיע, מקום מפלט, פנינת טבע ועוד. לדעתי המקום אכן מצליח להכיל את כל התיאורים הללו, הוא מכוון לקהל הרחב ועובר תהליך שיקום ופיתוח מתמיד מצד העירייה כדי למשוך אליו עוד מבקרים, אך עם זאת חסר בו משהו. לאורך כל ביקוריי במרחב, בתצפיות ובשאלונים שערכתי, ראיתי שרוב האנשים המשתמשים בו הם בדיוק כמוני, באים לצפות בנוף האגם, כחלק מבילוי אחר, אך האם זה משהו רע?

אמנם כמות האנשים שראו בו כאתר המרכזי מועטה, אך רוב האנשים הביעו דאגה לאתר ורצון להמשיך לטפל ולטפח אותו, בשל היותו אתר ייחודי שלא קיים כמותו בראשון לציון. בימים אלו, האגם עובר תהליך ניקוי וטיהור מצמח היקינתון שפלש אליו, ולדעתי אלו בדיוק התהליכים שהציבור ביקש והעירייה מיישמת. אגם הסופרלנד הוא אכן פנינת טבע ייחודית בראשון לציון, עם קהל אנשים שדואגים לטיפוחו ורוצים לשמרו. אני חושבת שמיקומו באזור מתחם בילויים פרטי מנגיש אותו כלפי מבקרים אשר לא בהכרח תכננו להגיע אליו וכאשר אותם מבקרים מגיעים לבלות במתחם הפרטי ומקבלים הצצה ליופיו, הם מבינים שאי אפשר לוותר עליו. אמנם מתרחשים שינויים בסמוך, כמו פיתוח מתחמי עסקים ומגורים שעלולים להשפיע עליו לרעה, לטובה, או אולי כלל לא, אך אני חושבת שהאתר יידע לקבל ולהכיל כל שינוי שיבוא כל עוד ירצו מקבלי ההחלטות לשמרו.

אני מקווה שהפיתוח העתידי לא ישפיעו על אופיו של האתר מכיוון שאיני חושבת שהוא צריך לעבור שינויים תכנוניים קיצוניים, העלולים לשנות את אופיו, כמו הוספת מרחב קניות כפי שעלה מאחד הריאיונות. אמנם צורת תפקודו הנוכחית אולי לא האידיאלית, ונסמכת על מתחמי בילוי פרטיים, אך היא המתאימה והנכונה לאזור ולמבקרים בו, אשר יודעים לשלב בין שני המרחבים, לראות את חשיבות האגם וגם לדאוג לשימור אופיו.

  1. Mehta, V. (2014). Evaluating public space. Journal of Urban Design, 19 (1), 53-88. https://doi.org/10.1080/13574809.2013.854698
  2. Carr, S., Francis, M., Rivlin, L. G., & Stone, A. M. (1992). Public Space. New York: Cambridge University Press.
  3. Low, S. (2000). On the Plaza: The Politics of Public Space and Culture. Austin: University of Texas Press
  4. Schmidt, S., & Nemeth, J. (2010). Space, place, and the city: Emerging research on public space design and planning. Journal of Urban Design, 15 (4), 453-457. https://doi.org/10.1080/13574809.2010.502331
  5. RWJF (Robert Wood Johnson Foundation). (2010). Parks, playgrounds and active living, Research Synthesis (February)
  6. Whyte, W. H. (1980). The Social Life of Small Urban Spaces. Washington, D.C.: The Conservation Foundation.
  7. Voyce, M. (2006). Shopping malls in Australia: The end of public space and the rise of ‘consumerist citizenship’? Journal of Sociology, 42, 269-286.
  8. Hoffman, W. A. (1994). The evolution of public space in planned communities: A user design survey of manmade lake parks (Order No. 9422207). Available from ProQuest Dissertations & Theses Global; ProQuest One Academic. (304108952). Retrieved from https://www.proquest.com/dissertations-theses/evolution-public-space-planned-communities-user/docview/304108952/se-2