קריאת כיוון

אחת המטרות בהקמה של אורבנולוגיה היתה להנגיש את מה שאנו עושים במעבדה לקהל הרחב, את ההתלבטויות, השאלות והפרויקטים המוגמרים שלנו. כיום במסגרת הפעילות במעבדה אנו משתפים פעולה עם חוקרים מדיסציפלינות שונות, הנדסה, משפטים, קלימטולוגיה, סוציולוגיה, המגיעים מרחבי הקמפוס והעולם. אנו נחשפים לזירות ידע חדשות ולומדים רבות.

על רקע זה החלטנו להשיק את המדור “קריאת כיוון” שמטרתו לחשוף אתכם הקוראים לקולות של חוקרים שונים, אשר רובם ככולם עוסקים בחיי היום-יום בעיר. הרשימות במדור זה עוקבות אחרי מבנה קבוע ומבוססות על ארבע שאלות מנחות שהופנו לכל חוקר: במה המחקר שלך עוסק בימים אלו? מהן הדילמות האתיות והמרחביות שהוא מעלה? באיזה אופן מבקש המחקר לחדש או לקדם דרך אחרת להסתכל על הדברים? איך המחקר ממוקם בתוך הקשר גלובלי רחב יותר?

אנו נעשה מאמץ להנגיש עד כמה שניתן את הרעיונות של החוקרים, את מחקריהם והשפה המקצועית. נשתדל עד כמה שניתן להימנע מז’רגון מקצועי. אם הצלחנו, מצוין, אם לא, אתם מוזמנים להגיב, לשאול שאלות ולבקש הבהרות מאיתנו או מהחוקר.

“הייתי חייבת לבצע שינוי בחיי העצים העירוניים שלנו”

נעמי זורצ'ר, יערנית ואגרונומית מוסמכת, מבקשת להחזיר לעצים את הכבוד הראוי להם, ולקדם את רעיון היער העירוני. אחרי שהצליחה להטמיע את גישת "לבנות עם עצים" בניו יורק, היא מאמינה שזה אפשרי גם במקומות נוספים ברחבי העולם.

האם וכיצד התכנון יכול להתמודד עם אלימות עירונית?

ברבות מן הערים בעולם, בייחוד בדרום הגלובלי, הפורמלי והלא-פורמלי יצרו עיר דואלית. איך תרם התכנון המודרניסטי למצב זה? מדוע אזורים אלו מלבים את האלימות העירונית? ומה על המתכננים העירוניים לעשות בנושא? פרופ' דיאן דיוויס מהארוורד מספרת על הקשר בין אלימות לעיצוב המרחב.

הפרדוקס של העיצוב העירוני

מהו סדר היום של עיצוב עירוני? האם יש לו כזה? האם העיצוב העירוני קרוב יותר לשדה התכנוני או האדריכלי? ברנט ריאן, פרופ' לעיצוב עירוני ב-MIT, טוען שעיצוב עירוני צריך לעסוק פחות במונומנטלי, לקבל את העיר כסביבה הטרוגנית "ומטולאת" ובדומה לשדה התכנון להציע סדר יום חברתי.

“כל פעילות שלנו מייצרת שובל מידע, ויש מי שצועד בעקבותינו”

"אנחנו מקבלים שירות, חושבים שהוא בחינם, אבל משלמים במידע האישי שלנו". פרופ' מיכאל בירנהק, משפטן החוקר סוגיות של פרטיות במרחב הדיגיטלי ובמרחב העירוני, מזהיר מקדחת איסוף המידע של המדינה ותאגידים, אבל גם מהעמדה הרומנטית שמתנגדת לכל מעקב באשר הוא.