האם התערבויות מבוססות-מקום מונעות פשיעה או רק מעבירות אותה?

רשימה זו סוקרת את הניסיונות למנוע פשיעה במקסיקו באמצעות תכניות מבוססות-מקום שמיועדות להפחית את הפשיעה בעיר. האם זה מפחית את הפשיעה או מעביר אותה למקום אחר?

בדצמבר 2006 הודיע נשיא מקסיקו פליפה קלדרון  (Felipe Calderón), שנבחר מעט קודם לכן, כי הוא מתכוון להנהיג “מלחמה בסחר בסמים” וכי הצבא יתייצב מול הקרטלים. בתגובה לכך חלה עלייה חדה באלימות ובמיוחד לאורך נתיבי הסחר בסמים הנמתחים בסמוך לאוקיינס השקט והגבול עם ארצות הברית. אזורים שהיו במחלוקת בין הקרטלים של הסמים והצבא.¹

מדינת צ’יאוואה הנמצאת בגבול של מקסיקו ארצות הברית, הושפעה במיוחד מן המהלך הזה. האלימות והפשיעה הקשורים בסחר בסמים ובפעילות של קרטלי הסמים גברו וכך גם אחוזי הפשיעה הכללית בעיר. בשנת 2010 צ’יאוואה הייתה למדינה עם שיעור הרציחות הגבוה ביותר מכל ישות תת-לאומית בעולם, עם מספר מקרי רצח בגבוהה פי 20 מהגדרת ארגון הבריאות העולמי להתפרצות אלימה.

מספר מקרי הרצח בצ’יוואאה לפי שנים (אנטוניו מנדוזה)

סידאוד חוארס וצ’יוואואה (Ciudad Juárez and Chihuahua), שתי הערים הגדולות במדינה, ספגו את מירב מקרי האלימות והפשע. במטרה להפחית את פעילות הפשיעה באזור וביחס למגמות אלו, החליטו מקבלי ההחלטות לאמץ תכניות מבוססות–מקום (place-based responses) שנועדו לפעול במיקומים גיאוגרפים המהווים ריכוז של אלימות.² התערבויות מבוססות מקום (Place-based interventions) היו אטרקטיביות  משום שהן סיפקו יתרונות פרקטיים שאיפשרו למחוקקים ואנשי אכיפה להשתמש במשאבים מוגבלים, באזור ממוקד, בו התרחשו מספר גבוה של אירועי פשיעה.³ בתהליך זה היה מן הסיכון שהפשיעה תועתק לאזור אחר והובילה חוקרים להיות די סקפטיים בייחס לתוכניות מבוססות-מקום למניעת אלימות.⁴אך רוב המחקר האמפירי מראה שאין אינדיקציה לכך שהתערבויות מניעה הובילו לעקירה ומעבר של הפשע, וכאשר נמצא שכן זה קוזז על ידי כמות הפשיעה שנמנעה.⁵ מסקנה נפוצה היא כי מה שמתרחש הוא דווקא ההפך מהעתקה של הפשיעה למקומות אחרים. לא רק שהפשיעה אינה מועתקת אלא ההשפעה החיובית מתפזרת ומשפיעה גם על אזורים סמוכים.

משנת 2010 חלה ירידה חדה באלימות, אבל שום מחקר לא שאל על ההשפעה של סוגים שונים של התערבויות ועל הסך הכללי של השפעתה על מרחבים שונים בעיר צ’יוואואה. שאלה שנדמת כבעלת חשיבות רבה נוכח העובדה שאלו התערבויות מבוססות-מקום.  במחקר שערכתי נבחנה השאלה  האם התערבויות מבוססות-מקום הובילו להעתקה של הפשיעה למקום אחר בעיר ואם כן, כיצד השפיע האופן של ההתערבות (פרטי, ציבורי, לא ממשלתי) על ההעתקה?

במסגרת המחקר נותחו שתי תוכניות: 1. התוכנית הלאומית למניעה חברתית של אלימות ופשיעה (the National Program for the Social Prevention of Violence and Crime (PRONAPRED)). תוכנית פדרלית שמעבירה תקציבים לרשויות חלשות על מנת שיבצעו התערבויות מקומיות-נקודתיות בשכונות תוך מעורבות של ארגונים קהילתיים ושחקנים מהחברה האזרחית. 2. קהילות מגודרות- מאחר וארגונים שכונתיים דוחפים לכיוון של גידור השכונות ושל אזורים שבעבר היו חלק מהאזורים המשותפים או רחובות ציבורים, באמצעים חוקיים או לא חוקיים ⁶, כמעט עשירית מהאוכלוסייה הנוכחית של העיר צ’יוואווה מתגוררת באזורי גישה מוגבלים. מגמה זו תרמה להיווצרותן של קהילות מגודרות עם אמצעי אבטחה משופרים, והפריטו את המרחב הציבורי והביטחון. סביבות אלו הפכו לסלע מחלוקת בין התושבים והרשויות, בעיקר בשל פונטציאל שלהם להיות מקום מפלט בטוח לעבריינים, גן עדן בטוח ומוגן.

קהילות מגודרות בצ’יאוואה (מיפוי: אנטוניו מנדוזה)

הניתוח של המחקר הוא מעין וריאציה של המחקר של בראוור וג’ונסון ⁷ . ונעשתה הערכה של אזורי תזוזה ושיעורי הפשיעה. באזור ההעתקה צמוד להתערבות, שכן ההנחה היא שהעבריינים צפויים לעבור לאזורים קרובים ומוכרים. אזורי התזוזה מחולקים לשלושה מאגרים פנימיים המתחילים מגבולות ההתערבות.

אזורי ההתערבות של התוכנית הלאומית למניעה חברתית של אלימות ופשיעה (מיפוי: אנטוניו מנדוזה)

הניתוח לא מראה כי חל תהליך של העתקה למקום אחר ברוב המקרים, והם אינם מועתקים למרחבים של הקהילות המגודרות. בנוסף, הממצאים אינם מוכיחים כי לתוכניות של התערבות חברתית יש אפקט חיובי על אחוזי פשיעה בשכונות, אף על פי שחלו שינויים חיוביים ברמה האזורית. היוצא מן הכלל הוא שוד של הולכי רגל, בסוג זה של פשיעה חלה ירידה בעקבות תוכניות התערבות חברתיות בשכונות אך עלה בסביבות של קהילות מגודרות. אך, יש להתייחס למספרים בחשדנות שכן שתי ההתערבויות לא הצליחו למגר את השוד של הולכי רגל, ונושא דורש מחקר בקנה מידה קטן שיעקוב אחר התזוזה המרחבית של פשיעה מסוג זה, כולל ראיונות עם פושעים כדי להעריך את ההשלכות של ההתערבויות על התזוזה של פשעים מרחוב לרחוב. על כן, הממצאים מעלים כי לפחות כלפי חלק מהפשעים, אבטחה פרטית מובילה לעלייה בפשיעה באזורים שכנים, ואילו התערבויות מבוססות-מקום יש הפוטנציאל  להוריד את הפשיעה במקום ובסביבתו.

ניתוח של ההתערבויות והאזורים אליהם עברה הפשיעה, ואזורי הבקרה (מיפוי: אנטוניו מנדוזה)

הניתוח מראה כי תזוזה של פשיעה כאשר מתרחשת נוטה להתקיים באזורים סמוכים החולקים מאפיינים סוציו אקונומיים דומים עם המאפיינים של אזור ההתערבות. במיוחד פשעים המרוכזים במקום ובקנה מידה רחב נוטים לעבור לאזורים עם רמת שוליות נמוכה ובינונית. תוצאות אלה מקבלות סימוכין מתיאוריות הבחירה הרציונאלית שטוענות שפושעים נוטים לעבור לאזורים שהם מכירים שאליהם הם יכולים להסתגל בקלות⁸

לבסוף, קשה למצוא השפעה עקבית על ההתערבויות המנותחות, גם ההתערבויות לא מנעו פשעים בנקודות חמות בשיעור גבוה יותר מזה של שאר חלקי העיר. ממצא זה, יכול להצביע גם על עיצוב לקוי של ההתערבויות. כתוצאה מכך, ניתן להסיק כי הירידה בשיעורי הפשיעה קשורה למגמות עירוניות, ולא להתערבות עצמה. מגמות אלה נובעות מהסביבה החברתית-כלכלית, נוכחותם של ארגונים אחרים ותוכניות ממשלתיות אחרות, קהילה ופשע שהושקו באזור, הדינמיקה של ארגונים פליליים והקשר הפוליטי. אם כן, השאלות המרכזיות שעולות ביחס למחקרים על פשע, הן לא רק מהם התוכניות וההתערבויות המוצלחות יותר, אלא גם מהי המתודולוגיה המתאימה לבחון את הסוגיה. בעידן הטכנולוגי, שבו חשיבות ומשמעות המיקום משתנה כל הזמן, האם הפרמטר הכמותי והמרחבי (בעיקר בכלים של מיפוי) יכול לספק לנו מידע מהימן ועד כמה?