האדריכלים | מיקי מנספלד חלק א’

מה המשמעות לגדול בבית בו אדריכלות היא אורח חיים טוטלי? איך זה נראה מנקודת מבטו של ילד, כיצד נתפס היום ממבט של אדם בוגר? שיחה עם האדריכל מיקי מנספלד בנו של אל מנספלד

השיחה עם מיקי מנספלד מתחילה בהיסטוריה המשפחתית, ונוגעת בחיי היום יום של ילדותו. אל מנספלד, אומר מיקי, קיבל אישור מאמו לעשות רק ארכיטקטורה והיה פטור מלעסוק בדברים אחרים. אל מנספלד, למד  אדריכלות בגרמניה ועם עליית המשטר הנאצי ברח לפריס. שם לא ידע מילה צרפתית ובחר להמשיך את לימודי האדריכלות. הוא התחנך אצל אוגוסט פרה, אדריכל ידוע ומחלוצי השימוש בבטון החשוף. מנספלד שנחשף לעבודה עם החומר החדש, הגיע לארץ ומהר כבש לו מעמד של אדריכל מחונן. עבודתו הבולטת ביותר של מנספלד האב היא מוזיאון ישראל, אחד ממבני הציבור החשובים בארץ. מיקי מספר על העבודה המתמשכת על מוזיאון ישראל, על הבנייה של המוזיאון כתהליך וגם על ההתפתחות של המשרד ושלו כאדריכל. כיום, המשרד יחד עם שותפו חיים קהת עוסק בפרויקטים גדולים ומשמעותיים כמו תכנון אצטדיון סמי עופר, אצטדיון בלומפילד, בתי חולים ומבני חינוך. אחד המסרים המשמעותיים שעולים לקראת סוף השיחה נוגעת לנושא הייצוג, ובמיוחד לעבודה במודלים שאינה מאפשרת את מה שהוא מכנה “לקשלף”, קרי, לזייף כמו שניתן לעשות באמצעות הדמיות תלת ממדיות. האם יש מקום למודלי עבודה, לחיפוש וייצוג כן  באדריכלות הראווה של היום? מנספלד מאמין שכן. העבודה בנפחים היא מימד משמעותי ומרכזי בעבודתו של האדריכל. בתפיסה זו הוא בהחלט ממשיך את דרכו של אביו.

ההסיטוריה של המשרד ושל אל מנספלד * הלימודים אצל אוגוסט פרה * תחילת העבודה בארץ והשותפות עם מוניו וינרוב * שיטת העבודה במשרד * הירידה לפרטים * תכנון מוזיאון ישראל * המוזיאון כפרויקט תכנוני מתמשך * ילדות בצילו של האדריכל הגדול * הבחירה במקצוע האדריכלות * העבודה עם מודלים * המעבר להובלת המשרד * תכנון אצטדיון סמי עופר *האבולוציה של המשרד אז מול היום

מוזיאון ישראל בתכנון אל מנספלד ודורה גד

עורכת ראשית: טלי חתוקה, עורכת משנה: הדס צור, עורך סאונד: ניר לייסט, מעצב אותות: עירד אשל