איך שומרים על צלם אנוש כאשר המציאות מתעקשת להיות טראומטית שוב ושוב? ברשימה זו, מבקש עידן צבעוני להעניק קול לקולקטיב מושתק של "הנותרים מאחור" – אלו שבוחרים להישאר, לא בהכרח מבחירה.
עיון מחודש ב"מדינת היהודים" שכתב הרצל לפני יותר ממאה שנה מציע מבט על מקום מחוץ למקום. האם הטקסט האוטופי שנכתב אז יכול גם היום להעניק לנו מבט חדש על המרחב? האם הטקסט בקריאה מחודשת יכול לעזור לנו להבין את עצמנו כמדינת לאום ללא תלות באדמה? אלא כחברה המבוססת על היחסים הכלכליים והחברתיים המתקיימים בתוכה כפי שהציע לנו חוזה המדינה?
