פרדס חנה, שהחלה כמושבה חקלאית, מבקשת לקדם את מודל "העיר היצירתית" דרך פרויקט אורוות האמנים – האם מדובר במנוע להתחדשות מקומית ייחודית או בתהליך של ג'נטריפיקציה מונעת תרבות?
כיצד הופכת עיר לכר פורה לחדשנות וצמיחה כלכלית? הרשימה הנוכחית בוחנת את מודל העיר היצירתית, את הגישות המרכזיות שעמדו בבסיסו לאורך ההיסטוריה ואת המתח המובנה בין חזון היצירתיות לבין מציאות חברתית וכלכלית מורכבת.
'המפעל', מרחב יצירתי שהחל כיוזמה מחתרתית, הצליח להתמסד ואף לקבל תמיכה עירונית תוך שמירה על רוח ייחודית. למרות ההצלחה, המדיניות הרחבה של "העיר היצירתית" אינה מתממשת. הסיבות? מחסור חמור במקומות עבודה יצירתיים, דיור, התנגשות עם שיקולים פוליטיים ועוד.
כיצד יישום אסטרטגיית 'המעמד היצירתי" בירושלים, בדגש על מקרה הבוחן של 'המפעל', משפיע על שימור אוכלוסייה יצירתית בעיר ומהם האתגרים המרכזיים ביישומה בהקשר המקומי?
חיפה הפכה בשנים האחרונות לבירת התרבות הפלסטינית הצעירה. בתי קפה, בארים, מופעים מוסקיליים ותאיטרליים. מדוע דווקא בחיפה הצליחה ומה קושר בינה לבין רמאללה? ראיון עם האנתרופולוג נדים כרכבי
רשויות עירוניות הכירו ביכולתה של אמנות רחוב ואמנות שוליים למשוך תיירים, להעיר שכונות ולעודד צמיחה כלכלית. לכן הן תומכות ומשתמשות בה. האם זו שעתה היפה של האומנות בעיר? או צורה של 'ארטוושינג'?
מודלים עירוניים משייטים ומיובאים לערים ברחבי העולם, וכך גם מודל ה'עיר היצירתית' שעשה את דרכו אל ירושלים. כיצד הוא תורגם לקונטקסט המקומי ועזר למסגר מחדש את הקונפליקט החרדי-חילוני, היהודי-פלסטיני ואת הפנייה לאכולוסייה הצעירה והיצרנית?
לא רק ערים גם מתחמי מגורים מנסים להתהדר בקסם "היצירתיות". שני פרויקטים למגורים המשווקים היום מנסים לפנות למעמד היצירתי וליצור קהילות המתאחדות סביב תחומי עניין כמו מוסיקה ובישול. בדרך נהכפת שכונת המגורים לסחורה ממותגת המוכרת 'סגנון חיים' ומקדשת את המרחב הביתי
מי אחראי לטיפול בערים קטנות בפריפריה? מה הן יכולות להציע? האם גם הן יכולות להשתמש ברעיונות של העיר היצירתית ולהיות מקור משיכה? רשימה שנייה, המתמקדת בעיר שדרות והמאמצים לקדם אורח חיים ייחודי.
מאמר חדש שהתפרסם מתוך המחקר בנושא ערים חכמות, סוקר את הקונספטים העירוניים שמשכו תושמת לב רבה בתיאוריה ובפרקטיקה: העיר הגלובלית, העיר המקיימת, חוסן עירוני, העיר היצירתית והעיר החכמה. האם הם מציעים סדר יום מתחרה או משלים? ומהו הפער בין המסגור שלהם בתיאוריה ובפרקטיקה?
הערים היצירתיות הן ערים סגרגטיביות, הלבנים באמריקה הם הנהנים העיקריים מהפריחה של המעמד היצירתי. ומה קורה כאן בישראל? האם גם בישראל ישנה חפיפה בין אתניות למעמד היצירתי או שגם כאן ישנה הפרדה על בסיס 'צבע'?
הערים היצירתיות אולי נקראות כך אך המציאות רחוקה מלהיות יצירתית. ג'ימי פאק מבקר את רעיונות העיר היצירתית בטענה שהן מקור לבנאליות עירונית. סוד ההצלחה של פדריגמה זו הוא בערכים הניאו-ליברלים שהיא מקדמת העטופים בשפה של חדשנות ויצירתיות
