ספר חדש של המעבדה לעיצוב עירוני מציע להבין את מגמות ההתחדשות העירונית דרך ההמשגה של מרחב מיקוח, תוך שהוא מבחין בין שלושה אבות- טיפוס: מרחב-נדל"ן, מרחב-מקום, מרחב-קהילה
סוציולוגיים עירוניים ביקורתיים שהתנגדו לתפיסה המהותנית של אנשים בעוני, הראו כיצד תהליכים מבניים הם שהובילו לסגרגציה של שכונות עוני ויצירת 'אפקט הריכוז'. היום אותן תיאוריות משמשות הצדקה לפירוק שכונות עוני, פיזור ודחיקה שלהם ממרכזי ערים, קידום ג'נטריפיקציה וחיסול הדיור הציבורי. מה השתבש בדרך?
מתי שכונה מתויגת "כשכונה אתיופית" ולמה נער ישראלי ממוצא אתיופי מרגיש נוח יותר בשכונה אתיופית בעיר אחרת מאשר בשכונה שצמודה אליו? התערוכה "עושים שכונה" נוגעת במעבר מהמרחב באתיופיה למרחב הישראלי שגבולותיו הם גבולות השכונה. התערוכה שואלת על מה בוחרים הישראלים להסתכל, על היופי שבקהילה או הכאב והאם ניתן להכיל את שניהם?
שוק הדיור בישראל בועט מתוכו עוד ועוד אנשים, לא רק המעמד הנמוך אלא גם מעמדות הביניים נאבקים תחת הסחרת הטובין שנקרא דיור. איך זה קשור להתמוטטות שוק הפנסיה ולפריחה של מדורי הנדל"ן, ואילו כלים יכולה המדינה לאמץ לו הייתה רוצה לחולל שינוי אמיתי?
סדרה בת חמישה פרקים על פרויקט בינוי פינוי בשכונת קרית משה ברחובות. שכונה שממותגת כשכונת פשע ואלימות ונכללה בפרויקט שיקום שוכנות פעמיים. היום משרד הבינוי והשיכון מקדם בה תכנית של בינוי פינוי מאסיבי. מה חושבים על כך התושבים, האדריכל, פעילים ופוליטיקאים? האם התכנית תטיב עם התושבים הותיקים, האם תסייע בחילוץ מעוני? ואיזה סדר יום מקדמת המדינה בפרויקט?
העוני בישראל הוא לא גזרת גורל אלא מדיניות מכוונת מסביר פרופ' דני גוטווין. במדינת ישראל יש מדרון חלקלק למי שמתחיל ליפול, ככה זה כשההשקעה הציבורית במערכות תמיכה מצטמצמת. מעצב? פרסומאי? אדריכל? גם הפרילנסרים חווים שוק ללא בטחונות, זכויות ויציבות - הגיע הזמן שנכיר בעוני של העידן החדש.
לפני כשנה יצאו מאות יוצאי אתיופיה למחאה, הם חסמו את נתיבי איילון וצעדו לכיכר רבין כדי לזעוק כנגד האפליה והאלימות המשטרתית. גדעון אגז'ה צלם ופעיל חברתי, מדבר על המחאה כנקודת מפנה היסטורית של הקהילה ועל הקשר שבין מחאה, מרחב ציבורי וייצוג.
