נדמה כי מהפכת המידע ומאגרי המידע הדיגיטליים הובילו לכך שהספריות איבדו מחשיבותן כמרחב ציבורי. האם יש להן עדיין מקום או שמדובר בסביבות שסופן להיכחד? מקרה אחד בארה"ב מעניק תקווה לעתיד הלא ברור של הספרייה בעידן הדיגיטלי.

עיצמו רגע עיניים וחישבו על הספריות שאתם מכירים. אולי אתם מדמיינים מקום דומם, מיושן ועמוס בספרים. אולי האסוציאציה שלכם היא אנדרטת "יד לבנים", עם האילוץ המתבקש לשמור על השקט, לכבד את המקום או להימנע מקשר עין עם הספרנית הזקנה שכולם פחדו ממנה. עם השנים ובעקבות מהפכת המידע, רובנו מבקרים פחות ופחות בספרייה – אם בכלל. קריאה היא אומנם פעולה שהאדם לרוב עושה לבדו, אבל מה עם החוויה של בחירת הספר? שיטוט ותעייה בין המדפים בחיפוש אחר אותו פריט רצוי? עמידה בחנות הספרים וקריאת הכריכה האחורית? האם כל אלו נעלמו לטובת הקלקה על כפתור בקינדל או בטאבלט?

כיום, כשהגישה לכל כך הרבה מאגרי מידע נמצאת בקצות האצבעות שלנו, האם עדיין יש מקום לספריות? כמה מאיתנו, שאינם סטודנטים, ביקרו בספרייה בחודש האחרון? בשנה האחרונה? אנחנו קוראים לעצמנו "עם הספר", אך נראה כי אנו מזניחים את מקומן של הספריות. האם הספריות מאבדות את מקומן כמרחב ציבורי לטובת מאגרי מידע דיגיטליים? ייתכן אך האם עדיין יש להן זכות קיום או שלנצח נועדה הספרייה הציבורית להיות מקום מדכא ומשעמם? מסתבר שאפשר גם אחרת.

בארצות הברית ישנן מספר ספריות מרשימות, חלקן אף הוכרו כמבנים לשימור והוכרזו כאתרים היסטוריים לאומיים – תוך הכרה בייחודן האדריכלי ובתפקיד החברתי אותו הן ממלאות. באופן מעניין למדי, דווקא בעיר שלא נחשבת למרכז תרבותי גדול כמו ניו יורק או סן פרנסיסקו, יש ספרייה שמגדירה מחדש את המושג. מדובר בספרייה הציבורית של סולט לייק סיטי (Salt Lake City) שביוטה ששמה במרכז לא את הספרים, אלא את ציבור המשתמשים בספרייה.

ככה בדרך כלל נראות ספריות (צילום:  Boon Low אתר flickr)

כך אנו מדמיינים וזוכרים ספריות בדרך כלל, אך האם עיצוב זה מחויב במציאות בעידן הדיגיטלי? (צילום: Boon Low אתר flickr)

סולט לייק סיטי היא סיפור מעניין בפני עצמו ששווה להתעכב עליו רגע. העיר, שמוכרת בעיקר בזכות מיט רומני, אולימפיאדת החורף והמורמונים (המהווים כמחצית מהאוכלוסייה, שמונה כ-190,000 תושבים), הפכה למוקד פיננסי אזורי בעשורים האחרונים, וקו הרקיע של הדאונטאון שלה משופע במגדלי משרדים של מוסדות פיננסיים מובילים. העיר משכה אוכלוסיות חזקות, והמרכז המסחרי היפה שלה מלא במותגי יוקרה. במאמר מוסגר, בעוד אצלנו נאבקים על פתיחת חנויות בשבת מאז קום המדינה, בסולט לייק סיטי המרכז המסחרי – שנמצא בבעלות הכנסייה המורמונית – סגור ומסוגר בימי ראשון. למרות זאת, תושבי העיר עדיין נהנים מתחבורה ציבורית יעילה ביום המנוחה השבועי.

IMG_20140929_100503

מיקום מרכזי בסמוך לבניין העירייה. הספרייה הציבורית של סולט לייק סיטי (צילום: עידן עמית)

הספרייה הציבורית של סולט לייק סיטי (צילום: עידן עמית)

הכניסה למבנה. הספרייה הציבורית של סולט לייק סיטי (צילום: עידן עמית)

ב-2003 נחנכה בסולט לייק סיטי הספרייה המדוברת בעיצוב ותכנון האדריכל משה ספדיה. הספרייה ממוקמת בסמוך לבניין העירייה וחולקת איתו פארק המשמש לאירועים שונים. העירייה ייחסה חשיבות רבה להקמת הספרייה, ושלחה בקשות להצעות לתכנון ועיצוב הבניין החדש. אחד התנאים היה שהאדריכל שהצעתו תתקבל, יחבור למשרד אדריכלות מקומי שיהיה שותף פעיל בעבודה מספר קבוצות עברו שלב, רואיינו ונבחנו על ידי ועדות שכללו את סגל הספרייה, נבחרי ציבור ותושבי העיר. לבסוף זכתה הצעת קבוצתו של ספדיה, שחברה למשרד VCBO המקומי. הבנייה מומנה באמצעות אגרות חוב לעשרים שנה שהנפיקה העירייה, וחלק מהמבנה מומן ממענק חד-פעמי שהעירייה קיבלה לאחר אירוח אולימפיאדת החורף של 2002.

IMG_20140929_095559

לשבת לקרוא בנחת על הגג. הספרייה הציבורית של סולט לייק סיטי (צילום: עידן עמית)

החזון של הספרייה גורס כי היא יותר ממקום אחסון לספרים ומחשבים – "היא מציתה את דמיון הקהילה ומגלמת את שאיפות העיר". ואכן, הבניין ממוקם ב"כיכר הספרייה" (Library Square), שטח ציבורי פתוח התחום מדרום במוזיאון לאונרדו, וממזרח בקיר שעליו גרם מדרגות העולה ומתעקל לגג הספרייה, הכולל ריהוט גן ומספק תצפית יפיפייה על העיר. בינם ומסביבם יש מזרקה, גינה ומדשאות לנוחות הציבור.

הספרייה הציבורית של סולט לייק סיטי (צילום: עידן עמית)

גרם המדרגות המוביל מן הכיכר אל הגג. הספרייה הציבורית של סולט לייק סיטי (צילום: עידן עמית)

IMG_9967

בתי קפה וחנויות בקומת הקרקע. הספרייה הציבורית של סולט לייק סיטי (צילום: עידן עמית)

המבנה, המשתרע על פני כ-22,300 מ"ר כולל חמש קומות,כאשר קומת הקרקע היא למעשה מתחם מסחרי של בתי קפה וחנויות, וכוללת גם תצוגות אמנות, ספריית ילדים ואודיטוריום עם 300 מושבים המשמש לאירועים קהילתיים ועוד. בקומה זו גם יש הדרכה של קבוצות. מתחתיה נמצאים חללים מיוחדים כמו "עליית הגג" ו"מערת הבדולח", המעוצבים במיוחד לילדים ומשקפים נוחות של עליית גג ביתית ועולם פנטסטי-דמיוני בהתאמה. ככל שעולים בקומות, מתגלים חדרי עבודה ומחקר שקטים ונעימים. מלבד המעליות השקופות, סדרה של מדרגות ספירליות מקשרת בין הקומות.

הספרייה הציבורית של סולט לייק סיטי (צילום: עידן עמית)

ככל שעולים בקומות, מתגלים חדרי עבודה ומחקר שקטים ונעימים. הספרייה הציבורית של סולט לייק סיטי (צילום: עידן עמית)

IMG_9968

הצצה לגג. הספרייה הציבורית של סולט לייק סיטי (צילום: עידן עמית)

בספרייה נעשה שימוש בבנייה ירוקה: הגג והחזית עשויים זכוכית המכניסה אור טבעי לתוך החלל הפנימי, מאפשרים לציבור להציץ ולראות מה קורה בפנים וחוסכים בתאורה מלאכותית. הזכוכית בעלת רמת סינון UV הגבוהה ביותר והתקרה הקשתית מונעים אור ישיר על מסכי מחשב ואינם מפריעים לעבודה. המבנה עצמו מקורר באמצעות מים, מה שמפחית גם כן את צריכת החשמל. הגשרים הפנימיים בו בנויים על לוחות טפלון המאפשרים תנועה בטוחה שלהם במקרה של רעידת אדמה, והרצפה היא "רצפה צפה" מוגבהת ב-61 ס"מ, המאפשרת מעבר של כבלי תקשורת ותשתיות (בספרייה יש 515 ק"מ של כבלי חשמל ותקשורת, שזה כמו למתוח כבל מהחרמון עד סיני). בנוסף, גג הספרייה כולל כוורות דבורים, במסגרת אקולוגיית האתר.

הספרייה הציבורית של סולט לייק סיטי (צילום: עידן עמית)

הגג והחזית עשויים זכוכית המכניסה אור טבעי לתוך החלל הפנימי. הספרייה הציבורית של סולט לייק סיטי (צילום: עידן עמית)

IMG_20140929_095758

חשיבה אקולוגית בעיצוב גג הספרייה. הספרייה הציבורית של סולט לייק סיטי (צילום: עידן עמית)

הספרייה הציבורית של סולט לייק סיטי (צילום: עידן עמית)

פינות נעימות לשהייה על הגג. הספרייה הציבורית של סולט לייק סיטי (צילום: עידן עמית)

החנויות והפעילויות בכיכר וקומת הקרקע, הסמיכות למבני ציבור ותרבות אחרים, החברות החינמית וכמובן ההגעה הנוחה בתחבורה ציבורית או ברכב, הפכו את הספרייה לסיפור הצלחה, עם מעל ל-500 אלף פריטים, 163 מחשבים, כארבעה מיליון מבקרים ומעל ל-600 אלף השאלות (בנוסף ישנן עוד כ-750 אלף השאלות דיגיטליות של אלבומי מוזיקה, סרטים ועוד) מדי שנה. וכל זה בעיר של פחות מ-200 אלף תושבים. האם ישראל יכולה לייצר מבנה ציבור עם כזו רמה וטווח של שירות, ולשמור בו בזמן על נגישות גבוהה לציבור (כאמור, מנוי לספרייה הוא חינם)?

בניגוד לפארסה סביב תכנון הספרייה הלאומית בירושלים, בו לא התקיים שיתוף ציבור, והתמונה היחידה ששוחררה לרשות הכלל הייתה הדמיית הבניין ממעוף הציפור, תושבי סולט לייק סיטי נהנו מתהליך שיתוף ציבור מעמיק – מה שראוי שייעשה בתכנון מבנה ציבורי כה חשוב. על פי נתוני השימוש נראה כי חזון הספרייה "להצית את דמיון הקהילה" בהחלט מתגשם, והקהילה המקומית נהנית מהבניין שהייתה שותפה לתכנונו.

IMG_9964

יוצרים קהילה. שלט התלוי באחד הקירות בספרייה הציבורית של סולט לייק סיטי (צילום: עידן עמית)

הספרייה הציבורית של סולט לייק סיטי (צילום: עידן עמית)

דוגמא לתכנון המציב את הציבור וצרכיו במרכז. הספרייה הציבורית של סולט לייק סיטי (צילום: עידן עמית)

אך יותר מזה, נראה שסוד הצלחת הספרייה קשור לקבלת החלטות נבונות במספר מישורים. ראשית, מיקום ונגישות – הספרייה ממוקמת במרחק קצר ממרכז העיר, בסמוך למוסדות תרבות נוספים, וקל להגיע אליה בתחבורה ציבורית, אופניים ורכב. שנית, מימון הפרויקט באמצעות אגרות חוב לא הכביד על תקציב העירייה. שלישית, כאמור, הצבת הציבור וצרכיו במרכז. העיצוב שהשאיר שטחים רבים לטובת הציבור (כולל הגג) והשילוב של קומה מסחרית מעודדים אינטראקציות בינאישיות. יחד עם זאת, ישנם אזורים מיוחדים לילדים, וגם מי שבכל זאת מחפש פינת עבודה שקטה, ימצא אחת ללא קושי. בעוד עיריות בארץ שבויות בתפיסה של הפרדת שימושים ונשארות בעבר של בית "יד לבנים", סולט לייק סיטי חושבת על העתיד, ובעיקר על ציבור תושביה, ומספקת דוגמה לכיצד צריך להיראות מבנה ציבורי ואיך ניתן ליהנות מחוויית השאלת ספרים וקריאה בהם גם בתחילת המאה ה-21.