מה הקשר בין מיקום המפעל לחדשנות? איך המרחב העירוני יושפע מהחידושים הטכנולוגיים בתחומי הייצור? ובאיזה אופן שילוב התעשייה בעיר ישפיע על סדר היום של הפועל? על התפוצצות הבועה הגלובלית של הייצור וחשיבות הייצור המקומי בעקבות סימפוזיון שנערך ב-MIT לרגל התערוכה Industrial Urbanism של המעבדה לעיצוב עירוני והמחלקה ללימודי עיר ותכנון ב-MIT.   

IMG_8457

איך השינוי הטכנולוגי ישפיע על הייצור, על אזורי התעשייה ועל המרחב העירוני? פאנל בסימפוזיון ב-MIT (צילום: Judith M. Daniels)

בשנת 2005 עיתונאי הניו יורק טיימס, תומס פרידמן, הוציא לאור את ספרו The World Is Flat: A Brief History of the Twenty First Century שהפך לרב מכר בינלאומי. נישא על הדי ההתלהבות מתהליכי הגלובליזציה של סוף שנות התשעים, פרידמן טען כי תנודות של הון וסחורות המתרחשות מבעד ומעל גבולות לאומיים מאפשרות שוויון הזדמנויות לכל השחקנים המתחרים בכלכלה הגלובלית. בשוק הגלובלי, טען פרידמן, חלוקות היסטוריות וגיאוגרפיות הופכות יותר ויותר ללא רלבנטיות. פרידמן לא היה היחידי שהשתמש במטאפורה הזו כדי לתאר את הכלכלה העולמית, והמושג היה פופולרי בקרב חוקרים מדיסציפלינות שונות. גלובליזציה נתפסה כמעט כסוג של אוטופיה. לרעיון שלמיקום אין יתרון בעולם שטוח היו גם השלכות מרחיקות לכת על המרחב העירוני.

עם זאת, בעשור האחרון חלה התפכחות מהרעיונות הללו. בסימפוזיון שנערך בשבוע שעבר ב-MIT לרגל התערוכה Industrial Urbanism: Places of Production ניכר היה כי האקדמיה והפרקטיקה חוזרות לעסוק במקומי. המשתתפים השונים, מתחומי הניהול, הטכנולוגיה והתכנון העירוני, ביקשו לחשוב מחדש על היחסים בין עיר לתעשייה ולדמיין את העיר התעשייתית החדשה. מרבית המשתתפים ענו לקריאה ״להשיב את התעשייה הביתה״ בהדגשת החשיבות של הלוקליות בכל הנוגע ליעילות, חדשנות, יצירת מקומות עבודה ושיפור המרחב העירוני. את הטיעונים שנשמעו בסימפוזיון והדוגמאות השונות ניתן להבין במסגרת שלוש קטגוריות מרכזיות – Production, Place, People:

 ייצור (production)

273571758_79a2e7df95_b

איך יראה פס הייצור החדש עם פיתוח והפצה של טכנולוגיות מתקדמות? (צילום: Steve Jurvetson אתר flickr.com)

אנו נמצאים על סף פיתוחן של טכנולוגיות שהולכות לשנות את פני המדע וההנדסה, כך טען פרופ׳ מרטי שמידט (Marty Schmidt), שחוקר תהליכי ייצור מתקדמים בקנה מידה מיקרו וננו. לדבריו, המצאות אלו יובילו גם לשינוי בתהליכי הייצור ויאפשרו ייצור חדשני בקנה מידה קטן, שיסייע לשילוב התעשייה במרחב העירוני. כך למשל יתאפשר ייצור בחללים בגדלים משתנים בלב העיר. השינויים הטכנולוגיים המעצבים מחדש את תהליכי הייצור משנים את ״הפוטפרינט״ של מפעלים וחברות ומאפשרים את שילובם במרחב העירוני. ומדוע זה קריטי? שמידט טוען כי עם הרחקת הייצור לפריפריה הגלובלית חברות איבדו את היכולת שלהן לעשות שינויים מהירים ואדפטציה מותאמת שוק למוצרים שלהן – אלו החלישו מאוד את יכולתן לחדש ולהמציא. ישנה משמעות מהותית לקירבה הפיזית של תהליכי הפיתוח והייצור, אמר שמידט, הצמדתם מאיצה פיתוח של טכנולוגיות חדשות ותורמת ליעילות והחדשנות של כל עסק.

מקום (place)

A 5957

האם ניתן יהיה לשלב בקרוב מפעלים שונים במרקם העירוני? אזור התעשייה בקריית גת, המנותק כיום מן העיר עצמה (צילום: באדיבות עיריית קריית גת)

מיקום העסק משמעותי לא רק ברמה הטכנולוגית והלוגיסטית, אלא גם מבחינה רעיונית ותפיסתית. חברות רבות מבקשות להיות בעלות קשר הדוק למשאבי ידע, ציינה פרופ׳ פיונה מארי (Fiona Murray) מביה״ס סלואן לניהול של MIT. כך למשל במקרה של חברות סטרט-אפ וחברות נוספות הצומחות מתוך מעבדות מחקר באקדמיה, וצריכות להתמקם בצמידות לאותן מקורות אינטלקטואליים. כך השינויים בתעשייה לא משפיעים רק על המפעל הבודד, אלא גם על אזורים שלמים ועל עיצוב ופיתוח מרחבים עירוניים.

דוגמה לכך ניתן למצוא במקרה של חברת Artaic, המייצרת אריחים בעיצוב אישי בתנאים של ייצור המוני. מייסד ומנכ״ל החברה הוא טד אקוורט׳ (Ted Acworth), מדען ומהנדס בוגר MIT. אקוורט׳ בחר להקים את החברה שלו דווקא בתוך העיר בוסטון. באופן מסורתי יותר זול לייצר במדינות מתפתחות, מודה אקוורט׳, אבל ״בחרנו לעשות את זה בבוסטון באמצעות שני אנשים ושני רובוטים שיכולים לעשות עבודה של 400 סינים״. החברה מתבססת על Mass Customized שהופך כל מוצר ליחיד במינו, מותאם אישית ללקוח אך מסופק ביעילות ובמהירות של פס ייצור מאסיבי. החדשנות של החברה טמונה בכך שהיא אינה מייצרת את המוצר הסופי בלבד, אלא גם מפתחת את התוכנות עבור הרובוטים המייצרים את האריחים וגם את הרובוטים עצמם – ולשם כך הם זקוקים לעובדים מיומנים. כאן בא לידי ביטוי אחד היתרונות של מיקום המפעל בתוך העיר – זה מאפשר להם לא להתפשר ולשכור את כוח האדם שהם מעוניינים בו. מיקום המפעל במרחב העירוני מאפשר לחברה לא רק קרבה לכוח אדם, אלא גם ללקוחות. העובדה שבבוסטון ישנו ריכוז מאסיבי של משרדי אדריכלות היוותה שיקול מרכזי בבחירת מיקום המפעל ואפשרה להם להתמקם במרכזו של השוק הרלבנטי להם. המיקום מאפשר להם, בין היתר, לעצב ולייצר את האריחים תוך ימים ספורים, מה שמעניק להם יתרון תחרותי בשוק. ״הבנו שאם אנחנו רוצים להיות חדשניים לא רק במוצר, אלא גם ביחס עם הלקוח״, מספר אקוורט׳, ״אנחנו חייבים להיות בעיר״.

אנשים (people)

IMG_0482

שילוב סביבות עבודה וייצור יסייע לספק מקומות עבודה במקומות שזקוקים להם. מפעל שימורים בתוך העיר באקה אל גרביה (צילום: המעבדה לעיצוב עירוני)

שאלת שילוב התעשייה במרחב העירוני מכילה לא רק סוגיות כלכליות, אלא גם שאלות חברתיות. ניל מקולאג (Neil Macullagh) הוא מנהל ארגון The American City Coalition, הפועל במקומות עם שיעור עוני גבוה ועובד מול קהילות ויזמים. הארגון מקדם רעיונות לשילוב מקומות לייצור בקנה מידה קטן ומסחר מקומי בקרב אותן אוכלוסיות. לכאורה קיים קונפליקט בין מגורים לתעשייה, מספר מקולאג, אך הם דווקא מבקשים לייצר אתרים המשלבים בין מגורים למקומות עבודה. לדבריו, האתגר הראשון והחשוב ביותר הוא לייצר מקומות עבודה ולהביא את החדשנות הזו לקרבת אנשים הזקוקים לעבודה. האתגר הבא הוא לשכנע את מקומות העבודה האלו לשכור לעבודה את התושבים – ובעיקר את הצעירים ואת בני הנוער. עוד הוא טען כי צריך להחזיר תכניות של הכשרה מקצועית בשילוב בתי העסק, כפי שהיה קיים בעבר.

מה המשמעות של הדיון הזה לישראל? האם גם ישראל תאמץ את המגמות הללו ותקדם את החינוך המקצועי ותחזק את התעשייה? במדינה בה השלטון המרכזי עודנו ריכוזי ומעורב בכלכלה, בעיקר על ידי מתן תמריצים, כזו המהווה "אי" מבחינת שינוע, ובה ההיי טק נתפס כמוביל צמיחה במציאות בה מפעלים נסגרים ומצטמצמים מקומות העבודה עבור כוח אדם לא מיומן – האם זה חזון אפשרי? כאשר בתי הספר המקצועיים עומדים במוקד סערה פוליטית והתנאים הקיימים מלבים את סטריאוטיפ ״הפחח״ – האם אנשים יקבלו ברצון שילוב של סביבות מגורים ותעשייה? על קובעי המדיניות והמתכננים להפסיק לשבת על הגדר ולגבש מדיניות סדורה בכל הנוגע לשילוב של סביבות עבודה ומגורים. אלו סביבות החיים של כולנו.

התערוכה Industrial Urbanism: Places of Production תוצג בגלריה WOLK, בבית הספר לארכיטקטורה ותכנון במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT), עד ה-19 בדצמבר.

סיקור הסימפוזיון באתר MIT News

המלצות המעבדה לעיצוב עירוני לגיבוש מדיניות ממשלתית לשילוב תעשייה במרחב העירוני

.

לקריאה נוספת:

– ״לא כולנו הייטקיסטים״, מאת כרמל חנני

– "מהפכה תעשייתית שלישית או עסקים כרגיל?", מאת רוני בר

– "שובה של התעשייה", מאת חן רוזנק

– "החצר האחורית של עכו", מאת מיכאל יעקובסון

– "פוסט תעשייתי", מאת הילה לוטן וכרמל חנני

– "המגדל הלוהט", מאת מיכאל יעקובסון