בשנים האחרונות חל גידול חד בכריתות עצים ברוב הרשויות המקומיות, ועצים ברחובות ובשטחים הפתוחים נכרתים או נעקרים נוכח לחצי הפיתוח ולטובת בנייה חדשה. האם דינם של העצים להיעלם מערינו?

"גדלה תל אביב מסביבה פרברים, הכל בה תוכנן ונבדק. נבנו בה כבישים נשכחו השקמים והלבין אז ראשם מאבק… היום השקמים נעלמו ואינם, רק שלט את שמם עוד מזכיר. כמה ציפורים וספסל מיותם עוד ניצב בלבה של העיר"

                                                                                                                                                              ("גן השקמים", יצחק יצחקי)

השיר "גן השקמים" נזכר בערגה באחד מהסמלים של העיר תל אביב ומקונן על היעלמותם עם התפתחותה של העיר. למרות שנכתב בתחילת שנות ה-50, השיר משקף סוגיה שממשיכה להיות רלוונטית מתמיד ככל שהעיר גדלה ומתפתחת – שימור העצים בעיר מול לחצי הפיתוח של הסביבה הבנויה בה.

מחוז תל אביב, ובכללו העיר תל אביב-יפו, מאופיין ברצף עירוני צפוף. זהו המחוז הצפוף בישראל, הכולל את העיר הצפופה במדינה (בני ברק), ומהווה את אחד מאזורי הביקוש הגבוהים בארץ לנדל"ן. בתוך כל הכאוס הזה נמצאים העצים; חלקם עצי בר שהעיר נבנתה סביבם, וחלקם עצים שניטעו על ידי האדם (במסמך שהכינה קהילת תל אביב בחברה להגנת הטבע, "העצים שקדמו לעיר", נסקרים עצים בני 100 שנה ויותר ברחבי העיר, כאשר כמה מהם אף בני 400 שנה ויותר).

השקמים ברחוב המלך ג'ורג' בתל אביב (צילום:Dr. Avishai Teicher, Pikiwiki Israel)

שימור העצים מול לחצי הפיתוח בסביבתם. השקמים ברחוב המלך ג'ורג' בתל אביב (צילום:Dr. Avishai Teicher, Pikiwiki Israel)

אין עוררין על התועלת הרבה של עצים לסביבה העירונית. לנוכחותם של עצים השפעה על עליית ערכי נכסים,1 הם מפחיתים את זיהום האוויר ופולטים חמצן,2 יוצרים צל ומווסתים את הטמפרטורה הגבוהה של "איי החום" בעיר עד כדי הורדת הטמפרטורה סביבם ב-2-5 מעלות.3 בנוסף, נמצא כי נוכחות עצים מצמצמת תופעות שליליות כמו ונדליזם, גרפיטי, השלכת אשפה ואלימות.4 עוד נמצא כי לעצים גם תרומה בריאותית – ממחקר יפני עולה כי אוכלוסייה מבוגרת המתגוררת במרחק הליכה מפארקים מרובי עצים, זכתה לתוחלת חיים ארוכה יותר ממבוגרים המתגוררים בשכונה ללא עצים.5

במאבק מול לחצי הפיתוח העצים הם בצד המפסיד. עצים רבים ברחובות ובשטחים ציבוריים פתוחים נכרתים או נעקרים לטובת בנייה חדשה. מבחינה סטטוטורית, השמירה על העצים מעוגנת בשני חוקים: פקודת היערות המנדטורית מ-1926 וחוק התכנון והבנייה. הראשון פורסם על ידי המנדט הבריטי, שהשקיע רבות בייעור הארץ ופיקח על כריתת עצים. למרות שאר הרעות שהוריש לנו (ואני עדיין מופתע מכך שאנו נוהגים בצד ימין של הכביש), הפקודה מגדירה מהו עץ בוגר, ומסמיכה את "פקיד היערות" כגוף הבלעדי שאוכף ומאשר כריתה או עקירה של עצים בוגרים (ולכן כריתת עץ בוגר ללא אישור פקיד היערות, גם בחצר פרטית, היא עבירה פלילית).

לאחר קום המדינה, הועברה הסמכות למשרד החקלאות, שם היא נמצאת עד היום. בשנים האחרונות החל משרד החקלאות להסמיך פקידי יערות עירוניים לטובת פיקוח ואחזקה של העצים ביישוביהם. אולם, פקידי יערות קיימים בחמש רשויות בלבד: חיפה, ירושלים, תל אביב-יפו, רמת גן, פתח תקווה ורחובות. ב-2009 ההכרה בחשיבות הרבה של עצים במרחב העירוני אף באה לידי ביטוי בשילוב שיקולים של התחשבות בעצים בתקנות התכנון המתארי.6

למרות התיקונים בחוק, מעמדם של עצים במרחב העירוני ממשיך להיות פגיע

למרות התיקונים בחוק, מעמדם של עצים במרחב העירוני ממשיך להיות פגיע (צילום: אילן גולדשטיין)

למרות התיקונים לחוק התכנון והבנייה ולפקודת היערות, מעמדם של עצים במרחב העירוני ממשיך להיות פגיע. כך לדוגמה, ההגדרה ל"עץ בוגר", אשר לא ניתן לכרתו או לעקרו על פי פקודת היערות, הייתה עץ שגובהו 2 מטרים לפחות מעל פני הקרקע וקוטר גזעו בגובה 130 ס"מ מעל פני הקרקע הוא לפחות 10 ס"מ. בשנת 2014 הוכנס תיקון מס' 6 לפקודה, הקובע כי במגרש שייעודו בתכנית בת-תוקף הוא מגורים "עץ בוגר" ייחשב עץ שקוטר גזעו בגובה 130 ס"מ הוא 20 ס"מ לפחות – כלומר, צמצום משמעותי של העצים המוגנים במסגרת הפקודה.

עוד תיקון מהותי הוא השינוי בחובת ההתייעצות עם פקיד היערות. על פי הנוסח החדש, חובת ההתייעצות עם פקיד היערות תתבצע רק בתכנית מפורטת ששטחה 35 דונם ומעלה ובשטחה לפחות 50 עצים בוגרים. גמישות זו בולטת במיוחד במחוז תל אביב בו תכניות של 35 דונם ומעלה נדירות יחסית.

עץ כרות ברחובות תל אביב (צילום: חגי שניר)

צמצום העצים המוגנים לפי פקודת היערות. עץ כרות ברחובות תל אביב (צילום: חגי שניר)

בשנים האחרונות, כאמור, החל משרד החקלאות בהסמכת פקידי יערות עירוניים, כדי לייעל את הפיקוח והאכיפה בנושא. אולם פקידים עירוניים אלו אינם בלתי תלויים. הם עובדי הרשות המקומית עליה הם אמונים, לרוב באגפי שפ"ע או גנים ונוף, הקשורים גם לבינוי ופיתוח העיר. זה עשוי להציב אותם בניגוד עניינים במילוי תפקידם. לדוגמה, כאשר מופקדת תכנית בנייה על מגרש בו קיימים עצים בוגרים – פקיד היערות העירוני יכול להמליץ על כריתתם/העתקתם (אישור הכריתה בפועל טעון חתימה של פקיד היערות הארצי) כדי לא לפגוע באישור התכנית – גם אם לעצים האלו יש ערך רב לסביבתם.

בנוסף, מאחר שהפיקוח והאכיפה בנושא העצים בעיר נמצאים בסמכותם של פקידי היערות העירוניים, וכך גם המעקב אחר הפיקוח, עשוי להיווצר מצב של חוסר שקיפות. כחלק מתפקידו של פקיד היערות, הוא מפרסם בסוף כל שנה דו"ח על כלל כריתות העצים שאושרו על ידיו ברחבי הארץ. הדו"ח כולל מידע מפורט על תאריך האישור, למי ניתן, סוג העץ, מיקומו, הפעולה שננקטה (כריתה/העתקה ועוד) והסיבה לפעולה. הטבלה הבאה מציגה נתונים על כריתות עצים במחוז תל אביב בשנים 2013-2014: 7

רשות 2013 2014 שינוי % שינוי
אור יהודה 46 22 -24 -52%
אזור 8 72 64 800%
בני ברק 27 417 390 1444%
בת ים 45 225 180 400%
גבעתיים 103 217 114 111%
הרצליה 738 572 -166 -22%
חולון 263 473 210 80%
כפר שמריהו 82 72 -10 -12%
קריית אונו 152 150 -2 -1%
רמת השרון 425 278 -147 -35%
סה"כ 1,889 2,498 609 32%

מלבד הגידול החד בכריתות ברוב הרשויות המקומיות, הקורא חד העין בוודאי שם לב שחסרות שתי רשויות מקומיות במחוז, המונה עשר עיריות ושתי מועצות מקומיות. רמת גן ותל אביב-יפו. באופן מפתיע, שתי הרשויות היחידות במחוז בהן קיים פקיד יערות עירוני (מר שמואל קצ'לניק, ראש אגף שפ"ע בתל אביב-יפו, ואדר' ד"ר רחל אסף ברמת גן), אינן נמצאות בדו"חות השנתיים של פקיד היערות הארצי. אין צורך לציין כי מדובר בשתיים מהערים עם תנופת הפיתוח הגדולה ביותר במחוז ואי זמינות המידע במסגרת דו"ח זה מעלה סימני שאלה.

עצים כרותים ברחוב גנסין, תל אביב (צילום: יואב לרמן, flickr)

עלייה של 44% בכריתות עצים במחוז תל אביב. עצים כרותים ברחוב גנסין, תל אביב (צילום: יואב לרמן, flickr)

למרות זאת, הצלחתי להגיע לנתוני כריתות העצים בערים אלו (הנתונים נתקבלו מאגרונום עיריית תל אביב יפו, מר חיים גבריאל, ומפקידת היערות של רמת גן), אשר תואמים בהחלט את תנופת הבינוי בשתי הערים:

רשות 2013 2014 שינוי % שינוי
רמת גן 345 354 9 3%
תל אביב-יפו 921 1,803 882 96%

ניתן לייחס את המספרים הנמוכים באזור ובני ברק, לדוגמה, לקיפאון בבנייה ביישובים אלו, או בכריתות לא מדווחות (תוך עבירה על החוק). בנוסף, הסיבה לחלק מהכריתות היא "עץ מת" או בטיחות, אך פקיד יערות או אגרונום עירוני עשויים לקבוע זאת כדי לשרת אינטרסים עירוניים.

אם כן, כמו שאומרים, הטבלה לא משקרת. רבים מהעצים נכרתו עקב "בנייה", והעצים הוותיקים נעלמים מרחובות הערים והשטחים הפתוחים בהן. עם הנתונים שהתקבלו מרמת גן ותל אביב-יפו, עולה כי במחוז תל אביב נכרתו 12,635 עצים בשנים 2013-2014 באישור פקיד היערות. הנתונים משקפים עלייה של 44% בכריתות במחוז בין 2013 ל-2014.

מלבד לחצי הפיתוח ה"רגילים", החלו לפני מספר חודשים עבודות ההתארגנות להקמת הרכבת הקלה בגוש דן. בחלק מאתרי ההתארגנות כמו גן וולוובסקי שבין דרך נמיר לציר ז'בוטינסקי, בוצעה כריתה מאסיבית של עצים, ובשדרות ירושלים בהן עובר תוואי הרכבת, תושבים רבים מודאגים מגורלם של עשרות עצים שניטעו שם לפני 100 שנים.

1413774186_8db33e1efb_o

תושבים מודאגים מגורלם של העצים בשדרה לקראת תחילת העבודות על הרכבת הקלה. שדרות ירושלים, יפו (צילום: יואב לרמן, flickr)

הן חברת נת"ע והן יזמים המקדמים פרויקטים במחוז, מתחייבים אומנם לנטיעת עצים חדשים במקום אלו שהועתקו או נכרתו. אך לאלו ייקח שנים רבות לגדול ולהגיע לאותה כמות צל ונוף של עץ בן כמה עשרות שנים. מה גם שעצים שניטעים בין מגדלים סובלים מרוחות חזקות והצללה של הבניינים, מה שימנע מהם להגיע למלוא היקפם – כמו בסמוך למגדלי אקירוב.

בנוסף, האתגר המרכזי במחוז, לדעתי, הוא נטיעות מעל שימושי תת-קרקע כמו חניונים ומרתפים, שמצריכים השארת מרווח מספיק עמוק לטובת בית גידול ראוי לעץ. יזמים לרוב מבקשים תכסיות תת-קרקע גבוהות, והשארת עומק מספיק לנטיעות, תוך טיפול באיטום וניקוז שלהן, מייקר את עלויות הפרויקט ועשוי לפגוע בכדאיות הכלכלית שלו.

כיכר_הבימה_28_9_13_1408

מחפשים צל בכיכר הבימה, תל אביב (צילום:Meireliel, wikimedia commons)

תחת השמש הקופחת. כיכר הבימה, תל אביב (צילום: Deror Avi, wikimedia commons)

הדוגמה הטובה ביותר לחשיבותם הרבה של העצים לעיר, בולטת דווקא בהיעדרם. כיכר הבימה, שבשעות היום החמות עומדת שוממה, הופכת משעות אחר הצהריים המוצלות למקום מלא חיים. חשיבותם של עצים לאיכות החיים ולתפקוד המרחב הציבורי היא מכרעת, במיוחד בישראל שטופת השמש. הם מספקים צל, מורידים את הטמפרטורה ומשמשים בית גידול לציפורים וחיות אחרות. יש להם תועלת רבה לעיר, ועלות תחזוקתם – אם תוכננו כראוי – נמוכה. לשכת התכנון המחוזית במחוז תל אביב שמה דגש מיוחד על נושא העצים בעיר, ומקדמת מסמך מדיניות לנטיעות והגנה על עצים במרחב העירוני (גילוי נאות: אני שותף לכתיבתו, כנציג הגופים הירוקים בוועדה המחוזית).

אך זה לא מספיק. בימים אלו, כשעיריות ברחבי הארץ מקדמות תכניות מתאר כוללניות, שישפיעו על תושביהן רבות לאחר אישורן, זה תפקידו של הציבור לדרוש מנבחריו את הטמעת נושא העצים בתכניות אלו, כדי שהדורות הבאים לא ייראו עצים רק באיקאה.

להרחבה בנושא:

מדריך עצי הרחוב בישראל, מאת ישראל גלון ואביגיל הלר, 2013

  1. Trees in the Townscape – A Guide for Decision Makers, Tree Design Action Group, UK, 2010
  2.  Keep Indianapolis beautiful inc. benefits of urban trees.
  3. Reducing Urban Heat Islands: Compendium of Strategies – Trees and Vegetation
  4. Dixon Wolf, Benefits and risks of urban roadside landscape: finding a livable balanced response, 2007
  5. McPherson Gregory at al., coastal pain community tree guide, 2006
  6. בחוק התכנון והבנייה הוכנס סעיף לגבי חובת היוועצות עם פקיד היערות כשיש עצים בוגרים בשטח תכניות העונות על תנאים מסוימים.
  7. נתונים מתוך דו"ח פקיד היערות לרשימת רישיונות כריתה באזורי ייעור וקק"ל שהונפקו בשנים 2013-2014.