מי אחראי לטיפול בערים קטנות בפריפריה? מה הן יכולות להציע? האם גם הן יכולות להשתמש ברעיונות של העיר היצירתית ולהיות מקור משיכה? רשימה שנייה, המתמקדת בעיר שדרות והמאמצים לקדם אורח חיים ייחודי.

"מקומות זוכים להערכה גם עבור אותנטיות וייחודיות. האותנטיות מגיעה ממספר אספקטים של קהילתיות; היסטוריה, מבנים, שכונות עם סיפור ועבר, סצנת מוסיקה ייחודית תרומה תרבותית ייחודית. כל זה מתאפשר בזכות שילוב בין הדברים; המבנים המחודשים, הצעיר והישן, אופי של שכונות רבות שנים, יאפים, דוגמניות אופנה וגברות עם סלים. מקום אותנטי מציע גם חוויה מקורית, מקום עם רשת חנויות ורשת מסעדות הוא לא אותנטי – את זה ניתן למצוא בכל מקום" ריצ'רד פלורידה.1

האם גם העיר שדרות לפי פלורידה יכולה להיהפך לעיר יצירתית? שהרי אותנטיות וייחודיות יש לה בשפע, סצנת מוסיקה והיסטוריה מוסיקלית, קהילתיות ואולי בעתיד שילוב בין ישן וחדש? בעיניי, התשובה היא שכן או לכל הפחות יש לה הפוטנציאל להפוך לכזאת; התיאוריה של פלורידה אמנם דוחפת לחיקוי ואימוץ תבניות ומודלים גנריים, אולם ניתן לאמץ את תפיסתו ולבצע התאמה לגודל העיר, סוג האנשים, הרמה הכלכלית והיצע המשרות בה. שדרות היא מקרה מבחן מעניין שכן בשנים האחרונות בעקבות מספר החלטות ממשלה הועברו לעיר תקציבים משמעותיים שיחד עם הנכסים הייחודיים שלה, יכולים להוות עוגן וקרש קפיצה להפיכתה לעיר יצירתית המושכת ומשאירה בה את המעמד היצירתי הצעיר.

פסטיבל קולנוע דרום בשדרות (צילום: Etan J. Tal, Wikimedia)

פסטיבל קולנוע דרום בשדרות (צילום: Etan J. Tal, Wikimedia)

העיר שדרות- מעוז של תרבות מוסיקלית אותנטית

העיר שדרות נוסדה בתחילת שנות החמישים, כעיירת פיתוח. כיום היא מונה כ-25 אלף תושבים ומדורגת באשכול 4 במדד חברתי כלכלי. היא סמוכה לערים קרית גת, אופקים ונתיבות וסביבה קיבוצים ומושבים מהמועצות האזוריות שדות נגב ושער הנגב. לעיר נראטיב תרבותי חזק ודומיננטי, שסייע למצב אותה כעיר תרבות ויצירה; השורשים הצפון אפריקאים של מרבית מתושבי העיר יחד עם הצלחתם של להקות וזמרים שגדלו בה (טיפקס, כנסיית השכל, חיים אוליאל, שפתיים), הפכו אותה לבעלת ייחוד כעיר שמצמיחה אותנטיות אוריינטלית ומזוהה עם התרבות המוסיקלית והיוצרים הפועלים בה.

בשנים האחרונות, לאור המצב הביטחוני בעוטף עזה, ההתחזקות הפוליטית של העיר ושיפור ביכולת הניהול של הרשות העירונית, היא החלה ליהנות מהפניית משאבים ממשלתית; תקציבים עצומים הוזרמו לעיר ממשרדי הממשלה:2 בשנת 2016 סך ההכנסות של הרשות עמד על כ240 מ' ש"ח, בעוד סך התקציב הממשלתי המיוחד שהתקבל עמד על כ90 מ' ש"ח!. 3

להלן התקציבים שעברו לעיר שדרות, בשנים האחרונות במסגרת שאינה רגילה:

שדרות תקציב

נוסף על תקציבים אלו, קיימות החלטות ממשלה נוספות המכלילות את שדרות כחלק מיישובי עדיפות לאומית. המשמעות היא: הקלות במס, סבסוד קרקע, עלויות פיתוח ומתן הנחות בארנונה. התקציבים שהועברו מסגרת החלטות הממשלה הינם מגוונים ונוגעים לכל תחומי החיים בעיר, עיריית שדרות יכולה באמצעותם לבצע השקעה מאסיבית בחיזוק התשתיות ובהקמת מוסדות ציבור רבים לרווחת התושבים. 4

בחישוב סך ההשקעות מהחלטות הממשלה שהתקבלו ב4 השנים האחרונות, עולה כי בממוצע הוזרמו לעיר כמאה מיליון ש"ח מדי שנה, סכום מכובד לכל הדעות שמאפשר לשדרות לבצע את קפיצת המדרגה המיוחלת בדרך להפוך לעיר אטרקטיבית.

עוגנים ונכסים בעיר שדרות

הרכבת החדשה לשדרות (צילום: מלי קוך, פיקווקי)

הרכבת החדשה לשדרות (צילום: מלי קוך, פיקווקי)

מלבד ההשקעות לשדרות מספר נכסי עוגן בתוכה ובסביבתה. המוסד האקדמי מכללת ספיר שמושך סטודנטים צעירים להתגורר בעיר, הן במעונות הסטודנטים והן בדירות שכורות. סטודנטים הם כידוע כוח משמעותי לעיר שמכניס יוזמות צעירות ומהווה כוח פיתוח וצריכה. בעיר נבנה כיום קמפוס נוסף שגם יכלול מתחם בילוי ומסחר. בשנים האחרונות נפתחו מוקדי בילוי ופנאי, מסעדות ובתי קפה שמהווים מוקד משיכה לסטודנטים במכללה. פסטיבל קולנוע דרום מתקיים במכללת ספיר, בנוסף לסינמטק בשדרות שהמהווה במה תרבותית לצריכה ויצירת קולנוע. בעתיד הקרוב צפוי שת"פ בין המכללה לסינמטק. בנוסף לכך, קיימים מוסדות נוספים המהווים כר לתרבות; מועדון שדרוק (מועדון מוסיקלי לנוער) והמתנ"ס העירוני המאכלס מופעים רבים מדי שנה. מדי שנה מתקיים פסטיבל דרום אדום בחודש פברואר, ומושך מאות אלפי מבקרים לאזור הנגב המערבי. בנוסף העיר מציעה מספר מוסדות ציבור איכותיים כמו מרכז הצעירים, המרכז לגיל הרך, ספריה עירונית, מתקני שעשועים, פארק ילדים ובריכה עירונית. מבחינת תעסוקה ופיתוח כלכלי בשדרות שני אזורי תעשייה פארק תעשייה ספירים המיועד לתעשייה נקייה, וצפוי לספק 1200 מקומות עבודה (חברת אמדוקס פועלת שם) ואזור התעשייה שדרות לתעשייה כבדה ומלאכה; כיום מספק כ-800 משרות וצפוי להכפיל את סך המשרות בעתיד. חברה בולטת היא אסם-שטראוס. לאחרונה נפתח תחנת רכבת שדרות, המתחברת לקו תל אביב באר שבע, זהו כמובן שינוי משמעותי בנגישות והקישוריות של העיר.

מעונות הסטונדטים בשדרות, הצילום באדיבות עיריית שדרות

כפר הסטונדטים בשדרות, הצילום באדיבות עיריית שדרות

פארק הילדים בשדרות, התמונה באדיבות עיריית שדרות

פארק הילדים בשדרות, התמונה באדיבות עיריית שדרות

אם כן העיר שדרות עד לא מזמן עיירת פיתוח קלאסית שלא שינתה את פניה באופן מהותי מאז הקמתה בשנות החמישים, עוברת בשנים האחרונות שינויים שיכולים להוביל לקפיצת המדרגה המיוחלת. האם לרעיונות העיר היצירתית יש מה להציע לשדרות?

הרלוונטיות של מודל העיר היצירתית

ערים קטנות כשדרות, אינן יכולות להתיימר להפוך בן לילה ל'עיר יצירתית', אך חשיבה אזורית נכונה,5 לצד שימוש מושכל בנכסים הקיימים בעיר וחיזוק הנרטיב המקומי של מרחב יצירה מוסיקלי, המוביל לפריחה תרבותית וקיום פסטיבלים בקנה מידה ארצי יכולים למקמם אותה אחרת.

אל מול התעצמותה של באר שבע, שדרות צריכה להשכיל לבנות תפיסה עירונית ייחודית, הממנפת את הייחודיות של העיר במרחב כפרי ושקט יחד עם היותה עיר עוגן לסטודנטים, ליצירה ולתרבות מקומית – מהלך אשר עשוי להגדיל באופן ניכר את אחוז הצעירים הנשאר בעיר לאחר התואר. הקירבה של העיר לערים הגדולות ושיפור תשתיות התחבורה, יוכל לסייע לתושבים לנסוע למקומות התעסוקה הנמצאים כשעת נסיעה אחת בלבד מבלי לעזוב את מקום מגוריהם. תפקיד הממשלה גם כן להקדיש מחשבה באשר לאופן הקצאת התקציבים ובעיקר בבניית חזון ארוך טווח לעיר. ללא חזון ממשלתי והבנה של החשיבות בדבר על ידי מקבלי ההחלטות בעיר, התקציבים האדירים עלולים להפוך לפילים לבנים ולאובדן תנופת הפיתוח.

מתפיסת 'הדבקת הפער' למציאת ייחודיות וחזון

מזה שנים החשיבה בערי הדרום והרשויות בנגב מוכוונת לפיצוי על שנים של קיפוח. זה כמובן הגיוני נוכח הקיפוח רב השנים, אך האם גישה זו מקדמת? מייצרת אלטרנטיבה לערי המרכז או לערים אחרות? כבר שנים שאני מלווה רשויות מקומיות בנגב, ופעם אחר פעם רואה איך השקעות עתק של המדינה מופנות בעיקר 'לבלוקים' ותשתיות, זה מעשה הגיוני אך לדעתי מהלכים אלו בעיקר משמרים את הפער ולא מצמצמים אותו; בעוד במרכז עומדות שאלות של פנאי, בילוי, גיוון, הטרוגניות וסובלנות, בערי הדרום מדברים בעיקר על סגירת פערים ושאיפות שהיו נכונות לעשורים קודמים.

ובכל זאת, השנים האחרונות היו 'תור הזהב של הנגב'; עשרות החלטות ממשלה ייעודיות, פיתוח מאסיבי של תשתיות, העתקת בסיסי צה"ל, הגדלת מספר הסטודנטים, עלייה ושיפור בתדמית הנגב ו'קיצור המרחקים' הפכו את ההזדמנות למוחשית מאי פעם. אולי זה הזמן לאמץ את החדשנות והיצירתיות של פלורידה ודווקא בערים הקטנות. אלה מחזיקות ביתרונות יחסיים, פרבריות, זולות, קרובות לטבע מחד ומאידך לא כפרים אלא ערים קטנות בקרבת ערי מטרופולין ובמקרה של שדרות גם בעלות נכסים רבים שיכולים להוות הזדמנות כמו למשל המכללה, הרכבת, מעונות סטודנטים ומקורות תעסוקה רבים.

זוהי אינה משאלת לב, אלא משימה ברת השגה, ומי יודע אולי עם החזון הנכון יום אחד אוסטין תרצה להיות שדרות…

 

 

  1. Florida, R, (2002), The rise of the creative class, p. 21-22.
  2. תקציבים שהם מעבר לתקציב השוטף דוגמת משרד החינוך ומשרד הרווחה
  3. דו"ח מסכם לשנת 2016, עיריית שדרות. http://www.e-sderot.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/domesakem.pdf
  4. תקציבים אלו ניתנים בנוסף לתקציבים רבים אשר שדרות זכאית להם כחלק מתכניות ממשלתיות כגון: תמיכה באירועי תרבות, תכניות למיתוג, סיוע לעסקים קטנים וכד'.
  5. העיר שדרות שותפה לאשכול נגב מערבי, הכולל ח לק גדול מהרשויות שהוזכרו לעיל ומונה בסה"כ 200,000 תושבים. מקוצר היריעה לא הרחבתי על היתרונות והכלים הקיימים במסגרת אשכול זה – לטובת קיום שיח אזורי וביצוע פרויקטים מרחביים משותפים. לקריאה נוספת: https://www.westnegev.org.il