האם יש קשר בין התכנון הפיזי לבין תחושת הביטחון וחיי הקהילה בשכונה? לפני שמתקינים מצלמות וחיישנים  כדאי לבחון מחדש את התכנון הפיזי של שכונות המגורים.השוואה בין קרית ראשון לשכונת אם המושבות החדשה

הרצון לחיות וליצור סביבות מגורים בטוחות מעסיק מתכננים, ראשי רשויות, תושבים ורשויות שיטור. "הביטחון הוא תכונת יסוד של כל חלק עיר מצליח… אזור עירוני שנכשל בהשגת הביטחון ייכשל גם במישורים אחרים" (ג'יין ג'ייקובס, 1961) 1. קביעתה הנחרצת של ג'יין ג'ייקובס, הרואה קשר דטרמיניסטי בין מרחב להתנהגות הולידה מחקרים רבים, החל משנות ה-70 של המאה העשרים, שבחנו את הקשר בין עיצוב המרחב, פשיעה ותחושת הביטחון. החוקר הבולט ביותר באותה תקופה היה האדריכל אוסקר נוימן, שהגה את הרעיון של "מרחב בר-הגנה" (Defensible Space) שבדק כיצד המאפיינים הפיזיים של הסביבה יכולים למנוע פשיעה ולהגביר את תחושת הביטחון. בנוסף, נוימן עסק בצורך בפיקוח טבעי ותחושת שייכות, כדי להפוך את הסביבה לבטוחה יותר.

מניעת פשיעה (Crime Prevention) היא נקיטה של סדרת פעולות המביאות לצמצום הפשיעה ולצמצום הפחד בקרב הציבור. פעולות מניעה נעשות לפני ואחרי ביצוע העבירה, זאת כדי למנוע את הגברתה או חזרתה בשנית. לצורך ההתמודדות עם פשיעה נוימן פיתוח את המונח "מרחב בר-הגנה", כאשר הרעיון המרכזי העומד מאחוריו הוא שהתכנות הפיזיות של השטח, ישדרו לעבריינים שלשטח יש בעלים ושאזור זה אינו מאפשר כל פעילות עבריינית. העיצוב הפיזי של השטח יכול לעורר תחושת אכפתיות כלפי הסביבה ולפתח יחסים הדוקים בין התושבים. כך, טען נוימן, תיווצר סביבה בעלת פוטנציאל מניעה גבוה. נוימן זיהה שלושה מאפיינים עיקריים הקושרים את הסביבה הפיזית למניעת פשיעה: טריטוריה, תצפית טבעית ותדמית. אזור מוזנח ולא מאורגן מעיד לתפיסתו על מרחב נעדר תחושת קהילתיות ומאפשר לפעול בחופשיות מבחינה פלילית.2 גישה נוספת שהתפתחה, במקביל לגישתו של נוימן, כחלק ממדיניות מניעת פשיעה, היא CPTED (Crime prevention through environmental design) שפיתח הקרימינולוג ריי ג'פרי. המודל שבנה ג'פרי מתבסס על עקרונותיו של נוימן והיום זוהי גישה מקובלת בקרב מדינות המערב. העקרונות העיקריים העומדים בלב הגישה הם: מעקב טבעי, בקרת גישה טבעית, חיזוק טריטוריאלי טבעי ותחזוקה. בקרת גישה טבעית ומעקב טבעי מגבילים את ההזדמנויות לביצוע פשיעה. חיזוק טריטוריאלי מגביר את הבקרה החברתי  והתחזוקה מאפשרת שידור של נוכחות ואכפתיות למקום ושומרת על תקינות של האלמנטים האחרים. 3

כיום, התכנון העירוני היה לנושא מרכזי בתהליך של מניעת פשיעה והגברת תחושת הביטחון. השימוש באמצעים עיצובים למניעת פשיעה מהווה את אחד מהפתרונות המרכזיים בהם נעשה שימוש להתמודדות עם התופעה ברחבי הערים בעולם. כל זאת בעיקר לאור העובדה כי אמצעי אכיפה קונבנציונליים ומוכרים, נכשלים פעם אחר פעם וכיום יש עיסוק עם רעיונות של מדיניות "ביטחון מלמטה" (security from below)4.

האם התכנון הפיזי משפיע על תחושת הביטחון? השוואה בין שכונת קרית ראשון לאם המושבות החדשה

שכונת קרית ראשון, בקרית ראשון (צילום:קורל חמו גורן)

שכונת קרית ראשון, ראשון לציון נבנתה בשנות השמונים (צילום:קורל חמו גורן)

שכונת אם המושבות החדש, פתח תקווה (צילום:קורל חמו-גורן)

שכונת אם המושבות החדשה, פתח תקווה, נבנתה בשנות האלפיים (צילום:קורל חמו-גורן)

שכונה ותיקה – המקרה של קרית ראשון

בשנות השבעים, האדריכלים רצו ליצור תחושת קהילתיות. הם האמינו כי באמצעות תכנון ניתן ליצור קשרים חברתיים בין התושבים. בהתאם לכך, הם תכננו שכונות מגורים מופנמות סביב חצר קהילתית. במקביל, השימוש הגובר בכלי רכב בעולם המערבי הוביל לבעיות בטיחות תוך-שכונתיות ועודד תכנון שכונתי על טהרת ההליכה הרגלית. כלי הרכב הוצאו אל דפנות השכונה שם מוקמו מגרשי החניה (שדר, 2013). שכונת קריית ראשון אשר נבנתה במערב העיר ראשון לציון בתחילת שנות ה-80 היא דוגמא למרחב שנבנה לפי מודל מגורים זה. שטח אזור המגורים בשכונה מתפרס על כ- 375 דונם ומכיל  9,649 תושבים (עיריית ראשון לציון, 2017). המבנה הפיזי של השכונה מקדש את המרחב הציבורי- בנייני המגורים פזורים בין מגוון כיכרות פנימיות אליהם מובילים רחובות הולנדים המעודדים את ההליכה הרגלית. הרחובות והכיכרות מלאים במגוון רחב  של ירק, עצים וצמחיה, פינות ישיבה, גינות משחקים ומתקני שעשועים.

הקדשת תשומת הלב התכנונית להולך הרגל מאפשרת למבנה השכונה לתפקד כמרחב בטוח לילדים ומחזק את תחושת הביטחון אצל ההורים. השכונה תוכננה כך שכל החזיתות הקדמיות והכניסות הראשיות של הבניינים פונות אל פנים הכיכרות, דבר הגורם  למרחב הציבורי להיות חלק דומיננטי מחיי היומיום של התושבים ויוצר נקודת מפגש חברתית שבעקבותיה מתחזקים הקשרים החברתיים וחיי הקהילה השכונתיים. כיכרות אלה יוצרות רצף מרחבי המקושר בעזרת רחובות הולנדים מטופחים, כך שאין צורך לחצות כבישים בכדי להגיע מנקודה אחת לאחרת בשכונה. ניתן לנוע באופן רגלי ברחבי השכונה. לטובת כלי הרכב, הוקצו חניונים הנמצאים בטבעת החיצונית של השכונה, וחניונים נוספים הנמצאים בדופן האחורית של הבניינים- להם אין כל גישה לרצף הכיכרות הפנימי. ברמת הבניין, השכונה מאופיינת במגוון סגנונות בניה וגבהים: החל מבניינים בגובה של 3-4 קומות לבניינים בגובה של 10-15 קומות. הבניינים היותר גבוהים ממוקמים בטבעת הראשונה, אחרי החניונים, לאחריהם ממוקמים הבניינים הבינוניים יותר, אחר כך הנמוכים ולבסוף הכיכרות הציבוריות. בשכונה קיים עירוב שימושים בין מסחר למגורים- הכיכר הראשית בשכונה משמשת גם כמרכז עסקים שכונתי כאשר בתי העסקים נמצאים בקומת הקרקע  ומעליהם קומות המגורים, כתוצאה מכך הכיכר שוקקת חיים לאורך כל שעות היום. המרחב הציבורי מטופח מאוד, בו נמצא מגוון רחב  של ירק, עצים וצמחיה, פינות ישיבה, גינות משחקים ומתקני שעשועים.

המבנה הפיזי של השכונה מצטייר כמבנה בטוח ומשיחות עם תושבי השכונה הוא אכן התגלה כמשפיע משמעותית על תחושת הביטחון שלהם ועל היחסים הקהילתיים ומכאן גם על הפיקוח הטבעי. התאוריה של נוימן בנוגע ל"מרחב בר-הגנה" מתקיימת לחלוטין בשכונת קריית ראשון. הניקיון, הטיפוח, קנה המידה, הרחובות ההולנדים והכיכרות כולם מיצרים מקום בטוח למשתמשיו. הביטחון הנוצר בקריית ראשון הוא "ביטחון מלמטה"- ביטחון שנוצר באופן עקיף והוא תוצר של עיצוב הסביבה ולא של אכיפה משטרתית.

שכונה חדשה- המקרה של שכונת אם המושבות החדשה

בשנות השמונים-תשעים, האדריכלים הישראלים שאפו לייצר מרחב מגורים גמיש המקדש את האינדיווידואליזם והחלה דעיכה של הקולקטיב. כלי הרכב הפרטים אפשרו חופש אישי, דרכו האדם פורץ אל מחוץ לגבולות השכונה ואינו תלוי במקום מגוריו (שדר, 2013). תהליך זה הוביל לתכנון סביבות מגורים חדשות סביב כבישים וכלי רכב. שכונות מגורים אלו שינו את הנוף "העירוני-ישראלי", והן מתוכננות סביב כיכרות וכבישים רחבים, כיכרות אלו, הם לא הכיכרות הציבוריות שקיימות בשכונת קריית ראשון, הם כאלו המייצרות סדר בתנועה המוטורית ומוסיפות עוד מזרקה או פסל לנוף השכונה. שכונת אם המושבות החדשה שנבנתה בשנות האלפיים, בשוליים הצפוניים של העיר פתח תקווה, מתפרשת על שטח של כ-1500 דונם והיא מכילה 34,689 תושבים נכון לשנת  2015 5. השכונה מורכבת מבנייני מגורים גנריים, בבנייה רוויה של 9-23 קומות, המרחב הבין בנייני מכיל מקומות חנייה רחבים וכבישים מפותלים וארוכים. בשכונה ישנו פארק "לב הסביונים" המשתרע על כ- 22 דונם וכולל גבעות ירוקות, גינות שעשועים, בריכות נוי ומגוון ירק וצמחיה, הפארק מהווה שטח בזבזני שאינו משולב במרקם השכונתי, צפיפות האוכלוסין אינה מצליחה לייצר רחובות תוססים ומרקם עירוני חי. בנוסף בשכונה ממוקמים שלושה קניונים, "קשת סנטר", "עמי בוטיק סנטר" ורום סנטר".

סביבת המגורים החדשה שנולדה במדינת ישראל מקדשת את האסתטיזציה של המרחב ולא נותנת מספיק תשומת לב למרחב הציבורי ולחיי היומיום השכונתיים. שכונות אלו נבנות באופן גנרי עם מגדלי מגורים גבוהים ואחידים, קנה המידה שלהם מבוסס על כבישים והוא רחוק מלהיות קנה המידה האנושי המצוי בשכונת קריית ראשון ולפיכך הן מייצרות מרחב בו אין אפשרות להורים לתת לילדיהם חופש תנועה. שכונות אלו אולי מטופחות, אבל העדר חיי הרחוב וקנה המידה המייעד אותם בעיקר לתנועה מוטורית, לא מאפשר את החיים החברתיים המובילים לפיקוח הטבעי שנוצר בשכונת קריית ראשון.

מה בין השכונות החדשות לוותיקות?

ההבדל העיקרי הנראה בין שכונת קריית ראשון לאם המושבות החדשה הוא קנה המידה, שטח השכונה הגדול וצפיפות האוכלוסין אינם מאפשרים את חיי הרחוב ואת המרקם העירוני המתקיימים בשכונת קריית ראשון, בהתאם לכך כל מבנה השכונה משנה את אופיו ומאפשר את קיומם של הפארקים, הקניונים והמרכזים המסחריים, סביב כבישים ראשיים.  כמות התושבים הגדולה לא מאפשרת מערכת יחסים אינטימית בין התושבים, כך שהבקרה הטבעית נפגעת. קנה המידה, הקרבה לכביש והעדר הבקרה הטבעית, פוגעים משמעותית בתחושת הביטחון השכונתית באם המושבות.

השאלה הנשאלת היא האם התכנון המרחבי יכול וצריך לספק לתושבים את תחושת הביטחון בכלל והביטחון הקהילתי בפרט? האם זה ישפיע ויצמצם את השימוש בחישניים ומצלמות אבטחה? בשנים האחרונות יש בעולם ניסיונות רבים לשמירה על תחושת הביטחון ומדיניות של מניעת פשיעה אך לדעתי תכנון פיזי בדגש על חיי קהילה, ברוחה של ג'ייקובס יכול לייצר שינוי משמעותי בתחושת הביטחון ובכך לקדם חיי יומיום איכותיים יותר. אולם, אין ספק כי סדר יום זה אינו מתאים לכל אחד.

  1. ג'ייקובס ג'יין 1961,  מותן וחייהן של ערים אמריקאיות גדולות,  הוצאת בבל  2008.
  2. "גרם אחד של מניעה עדיף על טונה של אכיפה",  מתוך אתר האינטרנט ייצור ידע של ד"ר פנחס יחזקאלי, ספטמבר 2016.
  3. המשרד לביטחון הפנים, מניעת פשיעה ואלימות, מניעת פשיעה באמצעות עיצוב סביבתי CPTED, אתר השירותים והמידע הממשלתי gov.il, פברואר 2017.
  4. "ביטחון מלמטה" זו היא מדיניות ביטחון המתבססת על נורמות וערכים משותפים הנוגעים לכיבוד זכויות האדם.  אלו נורמות הנבנות "מלמטה" ועולות בקנה אחד עם הציבור. "ביטחון מלמטה" זו קריאה שמטרתה לעודד את התושבים לחשוב על הביטחון שלהם דרך ערכים ונורמות קולקטיביות שלפיהם יסופקו שירותי המדינה. בנוסף זו היא קריאה למדינה להרחיב את אחריותה בקרב האזרחים הפשוטים בהנחה שביטחון חייב להיות בלב כל מאבק לשוויון וצדק חברתי.Abello Colak  Alexandra and Pearce Jenny,  “Security from Below”i : Humanizing Security in Contexts of Chronic Violence, Transforming Security and Development in an Unequal World, IDS Bulletin Volume 40, No 2, Wiley-Blackwell, 2009.
  5. מתוך ויקיפדיה- שכונת אם המושבות