תנופת הבנייה ומדיניות הציפוף משנה את אופיה של ראש העין שהייתה בעבר פרבר שקט. תכנית המתאר לא עונה על השאלה איזה מודל עירוני מבקשים לקדם לראש העין. תכנון מנקודת מוצא אזורית יכול היה לתרום לתכנון טוב יותר בנושאי תחבורה, תעסוקה, שטחים ירוקים ופיתוח כלכלי, אך בראש העין כמו ביתר הערים בישראל עדיין תקועים בגישת תכנון העיר הבודדת.

מייקל סטורפר, בספרו "העולם האזורי" (1997), טוען שהמרחב האזורי הוא יחידה חברתית הנושאת בתוכה את כל התהליכים החברתיים והכלכליים אשר עומדים במרכז תשומת הלב של מדעי החברה: זהויות פוליטיות, יחסי חליפין כלכליים, וכמובן היווצרות קבוצות חברתיות ותרבויות; אזורים ובייחוד אזורי-עיר מייצרים כוחות כלכליים וחדשניים שלא נופלים מהשפעתם של כוחות השוק, היתרון היחסי ויחסי הגומלין הקפיטליסטיים במדינה. ועדיין, התפיסה השלטת במחקר ובמערכת התכנון היא התפיסה העירונית, שבמובנים רבים מתעלמת מן המבט האזורי. הגישה העירונית היא אוטונומית ונוטה להסתכל פנימה על העיר ובמקרים רבים מתעלמת מההקשר הרחב.

איך הגענו עד הלום? סיימון פארקר ומייקל הארלו, (2015) סוקרים את הגוף התאורטי על הדיון באזור האורבני, ומראים כי הכתיבה על האזוריות הייתה מאוד מוגבלת בשנות ה-70 וה-80,  אך הם צופים כי בעשור הבא הדבר ישתנה ומצביעים על טשטוש הדיכוטומיה עיר/פרבר. ברשימה זו אסקור בקצרה את השינויים שעוברת ראש העין בהקשר של הדיון האזורי וטשטוש הדיכוטומיה הזו.

ראש העין, אתגרים והזדמנויות

ראש העין הייתה פרבר שקט במשך כמה עשורים, והיום היא פועלת בתוך מגמה ומדיניות אזורית של ציפוף שטחי המגורים, נבנות בה שכונות צפופות ומרכז תעסוקה מטרופוליני, והיא צפויה לצמוח באופן דרמטי כתוצאה מהפרויקטים החדשים אשר ישלשו את אוכלוסיית העיר בתוך כעשור. למרות שהעיר עדיין משויכת כיום לטבעת החיצונית (השלישית) של מטרופולין תל אביב,החל מ-2008 גם העיר אריאל שבשומרון כבר נכללת (לפי מדידת יוממות) במטרופולין, כך שגאוגרפית ראש העין נמצאת במרכזו. במילים אחרות, ראש העין וסביבתה המטרופולינית חוות התעבות והתרחבות, מגמה שלא תיחלש בקרוב. האם יש לבחון את ראש העין כעיר או כחלק מרקמה אזורית?  לפחות בכמה תחומים קשה לבודד אותה מסביבתה, כמו למשל בתחומים הבאים:

  1. שטחים ירוקים. ראש העין היא הגבול המזרחי של אזור הטבע של נחל הירקון, שטח ירוק אסטרטגי וחיוני בלב המטרופולין. ניהול אזורי יכול להיות רלוונטי לרצועה ירוקה זו, יחד עם המתחים שעשויים לצמוח כשהערים תרצנה להתרחב אל תוך השטחים הירוקים/חקלאיים המקיפים.
  2. תחבורה. שני צירים ראשיים עוברים בסמוך לעיר: כביש 6 וכביש 5, הנפגשים במחלף קסם. נפח תנועה משמעותי של המטרופולין עובר בכבישים אלו והנוסעים סובלים מעמסים רבים. היעדר נגישות טובה לרכבת ראש העין 1 מציב את העיר בנקודה רגישה לתנועת רכב פרטי ואוטובוסים. תכנון תחבורה הוא מחייב תמיד מבט אזורי.
  3. גבול אתני /בין לאומי. ראש העין נמצאת על הקו הירוק, כאשר כביש 5 הסמוך הוא אחד הצירים החשובים ביותר אל ומתוך שטחי יהודה ושומרון, ומוביל אל אריאל. צידו השני של הכביש מתפקד גם כן כסוג של גבול אתני-תרבותי, בין כפר קאסם הערבית לראש העין היהודית. בין היישובים אין היסטוריה של יחסים תרבותיים חברתיים.
  4. תעסוקה. סביב ראש העין שלושה מרכזי תעסוקה עם פוטנציאל מטרופוליני. אזור תעסוקה לב ישראל – (האזור הסגול בתשריט) חציו המערבי בשטחה של ראש העין, וחצי המזרחי בשטחה של כפר קאסם. אזור תעסוקה לב ארץ- נמצא כיום בפיתוח בעל אופי שונה בהחל, מתפתח אזור תעשייה של 600 דונם, שברובו חברות לוגיסטיקה. אזור תעסוקה קסם/פארק סיבל- (האזור הורוד בתשריט), צמוד לכפר קאסם מדרום אך שייך לראש העין, מאכלס חברות עתירות ידע ומסחר. שיוכו לראש העין הוביל למחלוקת לגבי חלוקת ההכנסות עם כפר קאסם 2. בנוסף, ניתן לציין אזור חקלאי-  (האזור ירוק – לבן בתשריט), נמצא מצדה המערבי של כפר קאסם. אלו עתודות קרקע כמעט ובלתי מפותחות, ללא תכנית חדשה, שטחים בצפיפות מאוד נמוכה השייכים לכפר קאסם.

אם כן, מבחינה אזורית, בכל הקשור לפיתוח התעסוקה וחלוקת הקרקע, היחסים בין הרשויות מורכבים, הרשויות שזורות באלו באלו, והגבולות ביניהן אמורפיים וסבוכים. 3

מתוך תשריט תמ"מ 3/21

מתוך תשריט תמ"מ 3/21

מה מציעה תכנית המתאר של ראש העין?

תכנית המתאר החדשה המוצעת של ראש העין מספקת דוגמה מעניינת ורלוונטית לעיר אשר רואה מולה עולם של תחרות והישרדות כלכלית אוטונומית. ייתכן ששיקולים אלה דחקו את השאלות על העירוניות, האזוריות והחזון של העיר. ראש עיריית ראש העין אמר כך: "העיר נמצאת בצמיחה מואצת שאין לה אח ורע במדינת ישראל, המטרה של השיתוף היא ליצור תכניות שמתאימות לצמיחת העיר, שזה החלק החשוב ביותר[…]בתום שנתיים של מפגשים עברנו תהליך ליצירת תכנית המתאר. אנחנו בהחלט ערוכים לגבש את החזון העירוני לשנים הבאות, לרבות מיצובה של העיר ומיתוגה". 4 זוהי שפת תכנון נאו-ליברלית, עם שתי מילות מפתח – צמיחה ומיתוג. החזון במקום שיוביל את תכנית המתאר הוא שלב שניתן להגיע אליו רק אחרי תכנון התכנית, לפי דבריו.  נעמה מליס ראש צוות התכנון טענה בראשית דבריה כי: "תכנית מתאר זה הלוויתן של התכנון העירוני" והמשיכה שהמטרה היא ליצור עיר עם ייחוד, זהות ומיתוג הנשען עליהם. כלומר אלה עומדים בראש סדר העדיפויות התכנוני, אך קשה להבין אם המטרה היא תמיכה באורח החיים הרצוי של התושבים, או בתהליך מיצוב העיר אל מול ערים אחרות, כלומר הגשת יתרון יחסי על ערים אחרות שיוביל לצמיחה הכלכלית שמייחל לה ראש העיר.

במסגרת תכנית המתאר כפי ששווקה לציבור, הוצגו הכלים שבהם ייעשה שימוש – התחדשות עירונית, פיתוח שטחי ציבור, הסדרת תחבורה, שימור – אך לא קיימת התייחסות למודל העירוני אותו התכנית מבקשת לקדם. מצד אחד, המקום מאוד פרברי בשימושי הקרקע שלו, ולא נראה שתכנית המתאר החדשה מנסה לשנות את אופי המקום, אולי להפך – לשמרו. אך מצד שני, מגדלי המגורים שנבנים בראש העין בשכונות החדשות מגיעים ל 20 קומות ויותר, כאמור הם צפויים לשלש את אוכלוסייתה, כך שאין מדובר בשכונת מגורים שלווה "במרחק 20 דקות נסיעה מתל אביב". כמו כן, ניתן לצפות כי הביקוש הגובר למגורים בישראל ימשיך לייצר לחץ לפיתוח של המקום, הנהנה ממיקום אסטרטגי במטרופולין.

תכנית המתאר המוצעת, נעמה מליס אדריכלות. בורוד בהיר -אזור התעשייה של כפר קאסם

תכנית המתאר המוצעת, נעמה מליס אדריכלות. בורוד בהיר -אזור התעשייה של כפר קאסם

בחינה של תהליך גיבוש תכנית המתאר מעלה כי לא היה שיתוף של עיריות נוספות באזור והתכנון (כמו ברשויות אחרות) נעשה כמו בחלל ריק. גם לא התרחשו מגעים או קשרים עם ערים ויישובים שכנים במהלך התכנון. בכך התהליך גם מנוגד להנחיות תכנית המתאר המחוזית (תמ"מ 3) בדבר פיתוח אזור הנופש של הירקון, אשר ראש העין מחזיקה רק בחלק קטן ממנו בשטחה, וכן תכנון מקיף לאזור התעסוקה המטרופוליני, אשר מפותח ע"י שתי עיריות שונות, בשמות שונים אך נרדפים ללא תיאום וחשיבה משותפת על אפיון וכן הלאה. מעניין לראות כי בעניין זה, המדיניות המוצהרת החדשה של מנהל לקידום תכניות מתאר מקומיות עומדת בסתירה לתכנית המתאר שבעצמו יצר למחוז המרכז, אך באותה נשימה ניתן להוסיף גם כי התכנית הקיימת איננה מעודכנת למציאות ויתכן שאילוצים חריפים יותר דחקו את התכנון האזורי הרוחבי, בין-עירוני, שהוא חלק אינטגרלי מהתכנית. קונפליקט זה בין פתרון מהיר למגורים לבין פתרונות אזוריים ארוכי טווח רק מתחדד כאשר אין תשתית אדמיניסטרטיבית לניהול רוחבי של המרחב האזורי, והעיריות נאלצות להתמודד לבד ובמקביל עם משרדי הממשלה. התיקונים לתמ"מ 3 שהוסיפו שטחי מגורים לעיר על חשבון שמורות טבע ותכניות קודמות (ושם נבנו מרבית השכונות הצפופות החדשות( יכולים ללמד אותנו כי התהליך לא מסתיים כשמגיעים לגבולות התכניות הקיימות, וכי הגופים המחוזיים/אזוריים מתערבים כשהם רואים זאת לנכון. התערבויות אלה משמעותיות עד מאוד עבור הערים, וניתן לשאול איזה דפוס התערבות קיים, סביב אילו סוגיות, והאם קיימת מדיניות לכך.

הגישה העירונית האוטונומית או הגישה האזורית ההוליסטית- לאן צועדת מדינת ישראל?

ראש העין אינה לבד. מדיניות פיתוח תכניות המתאר ללא התייחסות אזורית תואם את מדיניות התכנון  של מנהל התכנון מסתמכת על יצירת רשת רשויות מקומיות עצמאיות, המציעות די יחידות דיור לצמיחת האוכלוסייה והביקוש למגורים. יותר מכך, עצם המעבר לרשויות עצמאיות היא מטרה תכנונית בפני עצמה של אדריכלי תכנון העל הישראלי. במצב שבו המרחב המטרופוליטני מחולק לשחקנים שאינם מתואמים, ניתן לצפות לתחרות מוגברת, ואולי אף יעילות מוגברת בכל הקשור למאמצי ההישרדות של העיר, כפי שניכר בתחרות בין האחים החורגים אזורי התעסוקה פארק "לב ישראל" (בתמונה הימנית) ופארק "לב הארץ".

אולם, פעולה בחוסר תיאום עשויה להביא לתוצאות שליליות: היעילות הפנימית של כל יחידה עירונית עשויה לבוא על חשבון תכנון סביבתי, תכנון אזורי נופש, כוח ייצור אזורי ויעילות התחבורה. לאור הדיון האקדמי על החשיבות והעצמה הגלומים בתפיסה האזורית או תפיסת עיר-אזור, לא רק שהמונח "בר קיימא" בו משתמש מנהל התכנון אינו רלוונטי לדיון האזורי, אלא שעצם המשך הפיתוח המבודד של ערים בתוך אזור אורבני עשויה לסכן את הקיימות האזורית.

  1.  תחנת הרכבת של ראש העין ממוקמת מחוץ לעיר, בפינה הצפון מערבית של המחלף)
  2. ראה הרחבה: הארץ 2016
  3.  כבר נערכו בעבר חילופי שטחים בין שתי הרשויות (משרד הפנים, 2012).
  4. דברי ראש העיר שלום בן משה בכנס שיתוף ציבור, נובמבר 2016