דיור בר-השגה

דיונים עכשווים בתכנון מגורים, חלק ד': מחסור, מקלט, שכפול ואושר

סדרת רשימות זו סקרה גישות שונות בתכנון מגורים – ובכתיבה על מגורים. הרשימה האחרונה תתמקד באופן בו חוקרים ומתכננים ממסגרים את הבעיה בבואם לחקור ולתכנן מגורים. האם הבעיה היא מחסור ביחידות דיור – או דווקא בשטחים פתוחים? או שדווקא המחסור אינו בעיה כלל וכלל, בעיקר בערים שהולכות ומאבדות מאוכלוסייתן? האם הבעיה היא היכולת לבטא מחאה והתנגדות בסביבת המגורים או הבטחת אושר ואיכות חיים לתושבים? רשימה זו מציגה את המתח בין הגישות המציגות את המחסור כמחולל אל מול אלו המציגות גישות חלופיות

דיור בר השגה | מגוון

"הבעיה של תל אביב היום היא מגוון", מדוע חשוב לשמור על המגוון האנושי בעיר?נשמע מעיריית תל אביב על המחירים שבאובדן המגוון, ומה היא עושה כדי להילחם בזה. ואולי הפתרון לדיור בר השגה יגיע בכלל מהמגזר הפרטי? ולמה מגוון תלוי בדיור?

דיור בר השגה | קריטריונים

למי מיועד דיור בהישג יד, לאכולוסיות ממעמד נמוך, למשפחות בתחילת דרכן? לזוגות צעירים או רווקים? ואולי בכלל הדבר הצודק ביותר הוא הגרלה ללא קריטריונים, שהרי כל אחד יכול להנות מדיור במחיר מופחת. אז זהו שלא, כאשר מספקים משאב ציבורי צריך לחשוב טוב למי הוא מיועד

דיור ציבורי לאוכלוסיות מגוונות- המודל הוינאי

וינה מציעה מודל דיור ציבורי שאינו מיועד למעמד הנמוך, אינו מזוהה אתנית או מרוכז מרחבית. אלא דיור מפוזר ברחבי העיר, בשכונות שונות שמצליח ליצור תמהיל חברתי אמיתי. מה עתיד הדיור הציבורי בוינה בעידן שמנסה לכפות התחדשות עירונית ניאו-ליברלית?
על הקשר הלא-מובן-מאליו בין דיור בר השגה לחוסן עירוני (צילום: Gatanass, אתר flickr, צילום ברישיון CC BY-SA 2.0)

דיור בר השגה כהזמנה לחוסן

שני נושאים חמים הנמצאים היום במרכז השיח המקצועי והאקדמי של שדה התכנון הם דיור בר השגה וחוסן עירוני, העולים לרוב תחת הקשרים ודיונים נפרדים. מאמרו של פרופ' לורנס וייל וקבוצת המחקר RCHI מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) מציע לבחון את הקשר שבין אספקת תנאי מחייה ודיור בר השגה לבין חוסנה של העיר ויכולתה להתאושש מאירועי הקיצון העלולים לפקוד אותה