הזדקנות האוכלוסייה מתרחשת בישראל ובכלל העולם המערבי. יש לכך משמעויות מרחיקות לכת המחייבות חשיבה מחדש בתחום התעסוקה, הדיור, הבריאות והכלכלה. האם נושא זה מטופל או שהבעיה מגולגלת בחשאי לדורות הבאים?

כמה עובדות ונתונים, להזדקנות האוכלוסייה שלושה גורמים עיקריים: עלייה בתוחלת החיים, ירידה בילודה והגירה (עלייה). ההסבר לשני הגורמים הראשונים הוא בעיקר התקדמות הרפואה. הגורם הנוסף הוא גלי העלייה ההמונית בשנות החמישים והשישים שהביאו תחילה להאטה בקצב ההזדקנות בגלל ההרכב הדמוגרפי של עולים צעירים, ואילו כיום המשמעות היא עלייה ניכרת בשיעור האזרחים הוותיקים. 1. על כן מספר הקשישים גדל בעוד מספר האנשים המהווים חלק מכוח העבודה, התומך בקצבאות הזקנה, הולך וקטן. תופעה זו, שאינה יחודית לישראל, ומתרחשת ברחבי העולם, קיבלה את השם הפירמידה ההפוכה. החשש מהפירמידה ההפוכה היא כי הצטמקות כוח העבודה ביחס ליתר האוכלוסייה, ישפיע לרעה על הכנסות המדינה ממיסים מחד גיסא, ועל הוצאותיה על מערכת הרווחה הבריאות, הפנסיה והביטוח הלאומי מאידך גיסא.

מספר הקשישים גדל בעוד מספר האנשים המהווים חלק מכוח העבודה, התומך בקצבאות הזקנה, הולך וקטן. זוהי הפירמידה ההפוכה שמאפיינת מדינות רבות באירופה (צילום: udi Steinwell PikiWiki)

מספר הקשישים גדל בעוד מספר האנשים המהווים חלק מכוח העבודה, התומך בקצבאות הזקנה, הולך וקטן. זוהי הפירמידה ההפוכה שמאפיינת מדינות רבות באירופה (צילום: Udi Steinwell PikiWiki)

בתחילת שנת 2014 קבוצת האזרחים הוותיקים (בני 65 ומעלה) היוותה 10.60% מהאוכלוסייה הכללית. לפי התחזיות זה צפוי לעלות ל13% בשנת 2025 ול14.6% בשנת 2035. משנת 2040 כאשר השנתונים הגדולים של ילידי שנות ה- 60 יגיעו לזקנה יתווספו מדי שנה 40,000 קשישים חדשים 2.  התהליכים הדמוגרפיים הללו מחייבים התייחסות מובחנת לקבוצת הזקנים המהווים משאב וגורם ייצור משמעותי במשק, אך בו בזמן גם צרכנים המשתמשים במקורות המשק. מצב זה מחייב דיון רחב על הבעיות החברתיות העולות מהזדקנות האוכלוסייה והמענים הנדרשים לאוכלוסייה המבוגרת.

סוגיות מרכזיות בהזדקנות האוכלוסייה

  1. המישור הכלכלי– הקצאת משאבים וסיוע לקשישים המצויים בעוני. יכולתה של המערכת הפנסיונית לשאת בהתחייבויות שלה ושקילה של הקצאת המשאבים בין אוכלוסיות גיל שונות.3 המדינה החלה להיערך כבר לפני כשני עשורים לאתגרי המימון של החיים לאחר  הפרישה. שני השינויים המרכזיים בהקשר זה היו המעבר מביטוח פנסיוני שמבטיח זכויות לביטוח המבוסס על צבירת חיסכון והעלאת גיל הפרישה. רפורמות אלו שהנהיגה הממשלה הטילו במידה רבה את האחריות לחיסכון הפנסיוני ואת הסיכונים הכרוכים בו על הפרט וצמצמו את הערבות ההדדית וכן את הערבות הממשלתית (הלא מפורשת) לחיסכון הפנסיוני. כרגע עדיין קשה להעריך באיזו מידה העלייה בחסכון הפנסיוני מכסה על החיסכון חסר בשנים קודמות ובאיזו מידה היא תספק את העלייה הנדרשת בחסכון כתוצאה מהשינויים המתרחשים בתוחלת החיים ותשואה על החיסכון.
  2. המישור התעסוקתי – כיום האוכלוסייה המבוגרת מודרת מכוח העבודה, בין אם כתוצאה מפרישה כפויה או מהקושי לחזור ולמצוא עבודה בגילאים המבוגרים יותר. כללי הפרישה הנוכחים משקפים אפליה מותרת על פי חוק במסגרתה ניתנת עדיפות לצעירים על פני הקשישים. לעתים "מפרישים" אדם מתעסוקתו עוד בהיותו גורם חיוני למערכת בה הוא עובד והמערכת נמצאת מפסידה. מנגד יש לזכור כי העבודה כשלעצמה אינה חובה לכל החיים ואחת הזכויות החשובות של עובדים היא להיות חופשיים לפרוש מפעילות תעסוקתית בהגיעם לזקנה. מנקודת ראות זו המשך התעסוקה מהווה אולי נכס לחברה אבל נטל על היחיד המעוניין בפרישה בשנות זקנתו. לצד מגמת ההזדקנות הטבעית של האוכלוסייה בעולם ובישראל קיים חשש כי עובדים רבים נפלטים משוק העבודה בגילים מוקדמים מבעבר, בין היתר משום שהם חווים אפליה על רקע גילם. אחד ההסברים האפשריים לכך הוא כי מעסיקים נאלצים לפטר או להוציא לפנסיה מוקדמת עובדים מבוגרים בשל שכרם הגבוה, הנובע מרכיב הוותק בשכר. הסבר אחר קשור לטענה כי יש האצה בקצב השינויים הטכנולוגים וזו גורמת לפליטה של עובדים ותיקים לאור העלויות הכרוכות בהכשרה מחודשת של עובדים אלו. (הכהן, 2014)
  3. ייצוג ונוכחות בזירה הפוליטית – מאז ימיה הקצרים של מפלגת הגמלאים 4לא נערך דיון ציבורי במעמדה של האוכלוסייה המבוגרת במדינת ישראל. כמו כן היום לא ברור מי מייצג את הצרכים והאינטרסים של הגמלאים. ישנו המשרד לשוויון חברתי שאמון בין היתר על אזרחים וותיקים, אך כפי שעולה בסקירה זו זהו נושא רוחבי שמשפיע על כל זירות החיים, שיש להתכונן אליו בתחום הפיננסי, התעסוקתי והדיורי ולא בעיה סקטוריאלית.
  4. דיור וארגון המרחב הציבורי – השיח על משבר הדיור מתמקד בזוגיות צעירים ואינו כולל התייחסות לאוכלוסייה המבוגרת והקשישה. 5 לאוכלוסייה המבוגרת צרכים ייחודים בתחום הדיור: דירות קטנות יותר הן בשל הצמצום בנפשות שחיות במשק הבית והן לצורך צמצום עלויות, נגישות וקישוריות רבה למוסדות בריאות וקהילה, קרבה לסביבה חברתית, נגישות פיזית וכן הלאה. אך האוכלוסייה המבוגרת אינה נלקחת בחשבון בשיח על דיור ובפתרונות המוצעים.

כמו שאפשר לראות בסרטון הפורסומת של גינדי, פרויקטי הדיור מכוונים לרוב לסטודנטים, צעירים רווקים או משפחות עם ילדים ולא לאוכלוסייה המבוגרת:

מהו הרף הגילאי שמגדיר זקנה או אוכלוסייה מבוגרת?

התשובה על כך חמקמקה ויכולה להיבחן מפרספקטיבות רבות, אך מנקודת מבט בירוקרטית זוהי שאלה קריטית שמעוררת ויכוחים שונים. ישנו "גיל הזכאות לקצבת זקנה", "גיל הזכאות לפנסיה תעסוקתית" ו"גיל פרישת חובה". הגדרות אלו מתבססות אך רק על היבט  אחד, שרירותי והוא ההיבט הפנסיוני. לעומת זאת בעולם התעסוקה בישראל חלה ירידה בתעסוקה כבר מגילאי 45-54 (הכהן 2014) .  לכן ניתן לראות שרק סוגיה זו מעלה שאלות רבות ומצביעה על פער בין ההגדרה של הפרט, הבירוקרטיה ושוק העבודה, כאשר כל אחד מחזיק בתפיסה אחרת של גילאיות.

השאלה מה מוגדר כזיקנה נתונה לוויכוח משום שיש לה משמעויות כלכליות רבות עבור המדינה. בעוד המדינה מעדיפה להעלות את הגיל בכדי להקטין את תשלומי הפנסיה והקצבאות שוק התעסוקה מתיחס אחרת לגילאות . (צילום: pexel)

השאלה מה מוגדר כזיקנה נתונה לוויכוח משום שיש לה משמעויות כלכליות רבות עבור המדינה. בעוד המדינה מעדיפה להעלות את הגיל בכדי להקטין את תשלומי הפנסיה והקצבאות שוק התעסוקה מתיחס אחרת לגילאות . (צילום: pexels)

הזקנים החדשים

השינויים שעוברת החברה באופן כללי בעשורים האחרונים: בשוק העבודה במבנה המשפחתי, השינויים הטכנולוגיים ושינויים במסלול החיים משנים כבר היום את מאפייניה של האוכלוסייה המבוגרת וצפויים לשנותה עוד יותר. כבר בדור הנוכחי רמת ההשכלה של הקשישים מתקרבת אל הממוצע הכללי ובדור הבא יש לצפות לשינוים במאפיינים אחרים כגון תעסוקה, רמת חיים, והצבר הון משפחתי. המגוון של הבחירות הצרכניות, הפנאי והתרבות העומדים לרשותנו שונים משמעותית מאלה שהיו לפני כחמישים שנה ולכן גם חווית הזקנה וציפיות החיים של האוכלוסייה המתבגרת משתנים.

התמורות במבנה המשפחה המסורתית ובמהלך החיים,  יוצרים מגוון גדול יותר של סיטואציות המשפיעות גם על האוכלוסייה המבוגרת. המבנה הליניארי אשר אפיין את מהלך החיים, איננו רלוונטי עבור חלקים הולכים וגדלים באוכלוסייה. שינויים ושחיקה של מוסד הנישואים וקיומם של כמה תאים משפחתיים מביאים לכך שיש להיערך לכך בהתאם גם בתחום הזקנה ונגזרותיו. החל משנות ה 2000, ישנה מגמה של מגוון הולך וגדל של משפחות ומקומות עבודה. לא לכל המשפחות יש ילדים, ולא כל הילדים גדלים במשפחות גרעיניות. התא המשפחתי יכול לנוע מתא של 2 הורים, ו2 ילדים עם מפרנס זכר ועקרת בית לסוגים אחרים שמספרם הולך וגודל  של משפחות (כמו משפחות של זוגות לסביות, הורים גרושים עם משמורת משותפת וכד') משפחות חד הוריות ומשפחות חורגות נשארו חלק גדול ממשקי הבית עם ילדים בעשור זה.  בהתאם לכך, גודל המשפחה הוא גורם מכריע בקביעת סידורי המגורים ויכול לשקף את הרמה של התמיכה החברתית ממנה יכול ליהנות האדם. כמו כן, יש לקחת בחשבון כי בוגרים ללא ילדים יהיו ככל הנראה בעלי תמיכה משפחתית קטנה יותר עליה יוכלו להישען בעת זקנה (Buress, 2009). מקומות עבודה נהיו גם הם יותר מגוונים עם גידול בכלכלת ה 24/7 (Presser 2003) והגידול בגמישות במיקום ובזמן שבו העבודה מתרחשת אשר משפיע על חייהם של העובדים והאיזון בין הבית למקום העבודה (Schieman, Milkie & Glavin 2009).  התארכות החיים מאריכה את משך הזמן שבו הילדים צריכים לדאוג להוריהם, שנעשים תלויים בהם עם התבגרותם.  כל אלו מעצבים מחדש את היחסים הבין דוריים.

השינויים בשוק העבודה במבנה המשפחתי, השינויים הטכנולוגיים ושינויים במסלול החיים משנים כבר היום את מאפייניה של האוכלוסייה המבוגרת וצפויים לשנותה עוד יותר (צילום: pexels)

השינויים בשוק העבודה במבנה המשפחתי, השינויים הטכנולוגיים ושינויים במסלול החיים משנים כבר היום את מאפייניה של האוכלוסייה המבוגרת וצפויים לשנותה עוד יותר (צילום: pexels)

מדיניות והקצאת משאבים בישראל

עיקר המדיניות בתחום הזקנה מתמקדת בהקצאת משאבים לפנסיה, בריאות ושירותים חברתיים. במחקר הדמוגרפי אשר נערך ע"י במרכז טאוב נמצא כי 27 אחוז מכלל ההוצאה החברתית של הממשלה בשנת 2005 הופנו לקשישים, וכי הסעיפים המרכזיים בהוצאה זו הם שירותי בריאות סיעוד וקצבאות 6. בשנים 2000-2005 לא היה שינוי בהוצאה הממוצעת לקשיש לכאורה, אולם השינוי הדמוגרפי שהתבטא בגידול חלקם של קשישים בכלל ושל בני +75 בפרט הביא לכך שהאומדן הממוצע של הוצאה לנפש מוטה כלפי מעלה. מספר המשתמשים בפועל גדל מהר יותר מהגידול במספר הכולל של הקשישים. המשמעות של הסטגנציה בהוצאה לנפש שמצביעה על כך שחלה ירידה בהוצאה הממוצעת למשתמש. כל אלו הביאו לכך כי בשנת 2013 היה כ-100,000 משפחות עניות שבראשן עמד קשיש (בני 65 ומעלה). 7 לפני תשלומי ההעברה היה כ 212,000 שהם 49% מכלל המשפחות בקוצה זו, כלומר, ירידה של 53% במספר המשפחות העניות בעקבות תשלומי העברה.

נתונים אלו מלמדים כי למרות השקעות גדולות בהוצאות החברתיות הקשורות לאוכלוסיית  הקשישים, מצבם הכלכלי איננו משתפר בזמן שהנטל הכלכלי על המדינה ועל האזרחים משלמי המיסים הולך וגדל.

מבט קדימה: אתגרים והזדמנויות

נושא הזדקנות האוכלוסייה נוגע למגוון תחומים: כלכלה, תעסוקה, מדיניות חברתית וחלוקת משאבים. הזדקנות האוכלוסייה מהווה נטל הולך וגדל על כלל המערכת הכלכלית במדינה. כיום קיימת מגמה אשר מעלימה באופן חלקי עין מהתופעה ומגלגלת אותה לפתחם של הדורות הבאים. אלו עלולים למצוא את עצמם בסיטואציה שבה אחוז קטן מהאוכלוסייה תומך בחלק ההולך וגדל שלה. מצד שני, העלייה בתוחלת החיים מביאה לכך שלאחר גיל הפרישה, עומד בפני היחיד מספר שנים לא מבוטל שעליו לחיות ולמלא בפעילות שהיא משמעותית עבורו. השינויים במבנה המשפחה, מביאים לכך שלכל תא משפחתי צרכים שונים, בזמנים שונים ולכן נדרשת מדיניות גמישה יותר שתוכל לתת מענה לכך. בתחום התעסוקה ההגדרות הקיימות כיום גורמות לעתים קרובות להדרה של האוכלוסייה המבוגרת משוק העבודה לרוב בניגוד לרצונם. הדבר מוביל לאובדן של כוח עבודה מנוסה, בעל מוטיבציה לעבוד, ולאובדן הכנסה עבור אותה אוכלוסייה מבוגרת שנהפכת בכך לנטל כלכלי על החברה.

לכן יש מקום למדיניות אחרת,  שתביא בחשבון את ההשתנות הדמוגרפית, האופי והרצונות של כלל האוכלוסייה והאוכלוסייה המבוגרת בפרט, ומציע כיוון חשיבה חדש המאזן בין צרכי המדינה מבחינת הכנסות ושוק העבודה. על כך ברשימה הבאה במסגרתה אציע חזון וכיווני חשיבה עתידיים אפשריים.

  1.  משרד הרווחה והשירותים החברתיים 2014
  2. קופ ובר צורי 2008
  3. לדוגמא תכנית "נטו תינוקות"  – כפי שהיא נקראת ע"י גופי תקשורת שונים, היא תכנית לביטול מכסים למוצרי תינוקות שהוכרזה בספטמבר 2017. או תכנית " נטו משפחה" היא תכנית אשר לדבר שר האוצר כחלון :" מדינת ישראל אומרת היום בקול צלול וברור לישראלים עובדים שהיא יודעת לתת ולא רק לקחת. תכנית נטו משפחה, מביאה בשורה לזוגות צעירים עובדים. זו תכנית שמעודדת יציאה לשוק התעסוקה, מגדילה את שוויון ההזדמנויות ומעל לכל רואה בבני אדם כאנשים ולא מספרים". התכנית  כוללת הטבות במיסוי למשפחות עובדות ובהן סבסוד צהרונים, תוספת נקודות זיכוי לנשים ולגברים בגין ילדים עד גיל 6, הרחבת מענק עבודה והפחתת מכסים על ביגוד, הנעלה ומכשירי סלולר.
  4. מפלגת הגימלאים אשר זכתה ל7 מנדטים בבחירות לכנסת ה17 בשנת 2006. ההישג אפשר לה לחזיק ב2 תיקים בממשלה: שר הבריאות ושר לענייני גמלאים במשרד ראש הממשלה. כאשר ביולי 2007 אישרה הממשלה את הקמת המשרד לעניינים גמלאים שנועד להגן על זכויות האזרחים המבוגרים בישראל. לאחר הבחירות ב2015, שונה שם המשרד ל: משרד לשוויון חברתי.
  5. החלטת הממשלה מס 1980 בשנת 2011 צוין במהות ההחלטה כי: "מחליטים לקיים מדיניות שמטרתה הורדת מחירי הדירות, תוך שימת דגש על דירות לצעירים (משפחות ויחידים)…"
  6. קופ ובר צורי 2006
  7. ברודסקי ואחרים 2014