טכנולוגיה עירונית: למי זה טוב?

החדשנות הטכנולוגית מלהיבה חוקרים באקדמיה, פוליטיקאים ואנשי עסקים שמדמיינים באמצעותה את ערי המחר. אבל הישענות על הטכנולוגיה לבדה לשיפור החיים בעיר ופיתרון הבעיות של המרחב העירוני עלולה להיות מסוכנת.  

איך הטכנולוגיה תשפיע על החיים העירוניים? הדמייה: Höweler + Yoon Architecture, אתר flickr.com

ברחבי העולם רבים תולים תקוות גדולות בחדירת הטכנולוגיה למרחבים עירוניים. חזון “העיר החכמה” משרטט תמונה אוטופית בה טכנולוגיות מתקדמות ייושמו לשיפור כל תחומי החיים בעיר. מספרים לנו כי המדע והטכנולוגיה נרתמים ליצירת ערים טובות יותר, יעילות יותר, וכי חיינו יהיו קלים יותר, מהנים יותר- בקיצור, “חכמים” יותר. ההתלהבות באקדמיה, במגזר הפרטי ובמגזר הציבורי סביב האפשרויות הגלומות בקידמה הטכנולוגית באה לידי ביטוי בכיכובו של הנושא בימי עיון ובכנסים, בפרסומם של מחקרים ומסמכי מדיניות, ובפיתוחם של גאדג’טים ואפליקציות סביב המרחב העירוני.

אמנם החידושים הטכנולוגיים והשינויים באורחות החיים שהם מביאים עימם מלהיבים רבים, אך הם גם מדירים שינה מעיניהם של אחרים. רגע לפני שנכנע לסחף ונאמץ כל פיתוח טכנולוגי שיוצא לשוק מבלי לחשוב פעמיים, כדאי לעצור ולשאול אם קידום לא מבוקר של החדשנות הטכנולוגית עלול במהרה להפוך את האוטופיה הדיגיטלית המיוחלת לדיסטופיה? האם הטכנולוגיה היא מכשיר לשיפור תנאי המחייה שלנו או שהיא עברה פטישיזציה לכדי יעד בפני עצמה? ברשימה זו אבקש להתייחס לשלוש שאלות מהותיות שעולות מתוך הדיון בשילוב הטכנולוגיה בעיר ולחשוב על מקומו של התכנון העירוני נוכח האתגרים שהעידן הדיגיטלי מציב בפנינו.

טכנולוגיה: טובה או רעה לעני?

הליכה ברחובות דרום תל אביב מגלה שללא מעט מהעובדים הזרים ומבקשי המקלט יש טלפון חכם. סביר להניח שהמכשיר מסייע להם לשמור על קשר עם משפחותיהם שנמצאות הרחק מכאן, אבל האם הטכנולוגיה באמת נותנת לאותם אנשים שמציאות חייהם קשה וסבוכה כלים לשיפור מצבם? המקרה של מיפוי הסלאם קיברה שבניירובי, קניה, בידי תושביו ובעזרת מכשירי GPS מלמד אותנו שהטכנולוגיה יכולה לסייע להעצמת קהילה מקומית במרחבים של עוני קיצוני ותת-תנאים ולהעניק לה כלים להשפעה על המדיניות בעניינה. במבט כללי יותר, נראה כי גישה חופשית לאינטרנט הופכת לנפוצה ביותר ויותר מקומות נידחים ברחבי הגלובוס[1], והטכנולוגיה מוצגת כמזור אפשרי לבעיות הדרום הגלובלי.

עם זאת, יש לזכור כי הטכנולוגיות החדשות עדיין אינן נגישות לחלקים גדולים מהאוכלוסייה שעסוקים בהישרדות יומיומיות, במציאת קורת גג ופרנסה. כך לא פעם הנגישות לאמצעים הטכנולוגיים משעתקת ומנכיחה יחסי כוחות קיימים, מבלי שנהיה מודעים לכך. יצירתן של “ערים חכמות” עלולה להחריף את הפער הדיגיטלי[2] ולהעצים את הקיטוב החברתי במרחב העירוני.

טכנולוגיה: טובה או רעה לאזרח?

תשלום ארנונה דרך אפליקציית הסורק בפלאפון, קבלת מרשם אלקטרוני באתר האינטרנט של קופת החולים – נראה כי הטכנולוגיה נרתמה לטובת שיפור השירות לאזרח בכל תחומי הפעילות של הממשל. אמנם היא מקצרת תורים ומזרזת ביורוקרטיה, אך הטכנולוגיה גם גוררת חדירה מסיבית לפרטיות שלנו. דוגמאות לכך ניתן למצוא החל ממעקב קיצוני אחרי אזרחים ברחבי העולם, כמו במקרה של הממשל האמריקאי, ועד לאפשרויות הניטור והמעקב שהמועדון הדיגיטלי, דיגיתל, מספק לעריית תל אביב על תושביה.

הטכנולוגיה מתווכת בינינו לבין השלטון, ולא פעם גוזרת קופון על חשבוננו. יש לזכור כי מי שמפתח את הטכנולוגיות הללו לא פעם הן חברות פרטיות שמטרתן הראשונית היא מקסום רווחים, ולא טובת האזרח. איזו השפעה יש לכך על שמירת סודיות המידע שנאסף? הטכנולוגיה בשירות הרשות משפיעה לא רק על מה שמתרחש במרחב הפרטי, אלא גם על המרחב הציבורי בו מתנהלים חיינו.  תכנית “עיר ללא אלימות” ומצלמות האבטחה שנפרסות ברחובות ערים ברחבי הארץ נועדו להפוך את המרחב למבוקר ומפוקח לטובת ביטחוננו. אבל על הדרך הן מעקרות את אפשרות האנונימיות בעיר ומעניקות לשלטון אפשרות לדעת עלינו הרבה יותר מעבר.

איך הטכנולוגיה תשפיע על תכנון ועיצוב ערי העתיד? הדמייה: Höweler + Yoon Architecture, אתר flickr.com

טכנולוגיה: טובה או רעה לעיר?

ברזיות חכמות שמבקשות מאיתנו להזדהות תמורת התענוג של שתיית מים במרחב הציבורי, דרכים שמנחשות אותנו ומשתנות להן מעצמן – נראה כי הטכנולוגיה הולכת ומשתלטת על הזירה העירונית. פרויקטים עירוניים זוכים למימון ישירות מן הציבור באמצעות אתרי אינטרנט ייעודיים ומעוררים את השאלה מי עומד מאחוריהם ואילו יוזמות מקודמות בצורה זו כאשר אחרות נקברות? האם מדובר בגימיקים או בחידושים משמעותיים? מדפסות תלת מימדיות טומנות בחובן הבטחה לייצור עצמי של הבית בו נגור ושינוי סביבות המגורים. השינויים הטכנולוגיים והכלכליים שחלו בעשורים האחרונים כבר אפשרו את הפיכת המרחב הביתי למרחב יצרני ונראה כי טרנד העבודה מהבית מעסיק את המחקר והפרקטיקה יותר מאשר העבודה האפורה של מרביתנו במשרד באזור התעסוקה או במפעל באזור התעשייה.

אבל חשוב לזכור כי להטיל על הטכנולוגיה לבדה לשפר את החיים העירוניים ולפתור את הבעיות הדוחקות של המרחב העירוני עלול להיות מסוכן. מגורים, קיטוב חברתי, עוני, אלימות, הן רק חלק מהבעיות שהזירה התכנונית נדרשת לתת להן מענה. מה התפקיד של הטכנולוגיה בכל אלו? האם היא אמצעי או פתרון? אנחנו חיים בעידן שבו השינויים הטכנולוגיים מתרחשים במהירות גדולה ושדות רבים, כולל הזירה התכנונית, מתקשים להדביק את הקצב. עם זאת, חשוב לשים לב מי בונה את עיר העתיד ולשאול האם החזון הטכנולוגי הנוכחי אולי פועל בשם החירות אך למעשה כובל אותנו בשלשלאות דיגיטליות לבעלי ההון והכוח. על התכנון להתעורר, לחדול מהיות פסיבי ולגבש עמדה ברורה בנושא.

לקריאה נוספת:

–  סיקור נרחב: השפעת הטכנולוגיה על התכנון והעיצוב העירוני