כך, בשלושה פרוייקטים שאפתנים, מנסה פריז לשקם את פרבריה הצפוניים.
הארכיון הלאומי בסן דני בשלבי בנייה מתקדמים. צילום: ערן אלדר
הפערים בין פריז שנמצאת תחומה בכביש הטבעתי, הפריפריק, והפרברים שלה, בעיקר הצפון-מזרחיים, אולם גם הדרומיים, הובילו לא אחת להפגנות ושריפת מכוניות ומעשי ונדליזם אחרים. הפריפריק הוא קו ברור המפריד בין פריז העשירה, המעודנת, השבעה לבין הבניינים המרופטים והעלובים של פרברי העיר. במיוחד סבל שנים רבות מהזנחה הפרבר סן דני, שיש אפילו נהגי מוניות פריזאיים שאינם מוכנים לקחת נוסעים מתוככי העיר אל הפרבר הזה, הנחשב לא סימפטי במיוחד.
ההיסטוריה של סן דני מרשימה מאוד. בעבר היתה עיירה זו ידועה בזכות האגדה על הקדוש דני (Denis). בשנת 250, על פי האגדה, נערף ראשו של דני על גבעת מונמרטר והוא אחז בראשו הכרות וצעד איתו עד למקום הנושא כיום את שמו, מרחק לא מבוטל, אגב. הוא נקבר במקום שבו נמצאת גם כיום הבזיליקה המפוארת, המושכת אליה לא מעט תיירים. היא נחשבת למקום הולדתה של האדריכלות הגותית במאה ה-12 ובעבר נקברו בה מרבית מלכי צרפת, מימי הביניים ועד למהפיכה הצרפתית. חלק מהמצבות נמצאות במקום עד היום. בימי הביניים שימשה הבזיליקה כמנזר ואחר כך גם כמוזיאון לאמנות והיסטוריה של המאה ה-18. צליינים רבים עלו לכאן לרגל עד המהפיכה התעשייתית של המאה ה-19, אז השתנה הנוף הפיזי והאנושי של המקום. גלי ההגירה מחצי האי האיברי, ממזרחי אירופה ובעיקר מצפון ומערב אפריקה, קבעו את הזהות הפרבר. בנוסף לכך נוהל סן דני על ידי מועצה קומוניסטית.
גם התעשייה התמקמה בסן דני ורוב הפיתוח התעשייתי של האזור התרכז באזור הנקרא לה פליין (La Plaina). שטחי חקלאות הפכו לאזור תעשייה עם מפעלי כימיקלים ופלדה. גם כיום רצף מתועש מפריד בין שטחי המגורים של סן דני לפריז עצמה. בשלב מסויים נוצר הצורך לשקם את פרבר סן דני ובשל כך הוקמה ב-1 בינואר 2000 התאגדות של 5 פרברים נוספים והפרויקט נקרא פלן קומון (Plaine Cummune). בשנים שעברו היה זה שטח התעשייה הגדול ביותר באירופה. ההתאגדות גיבשה אסטרטגיה אורבנית משותפת והמטרה העיקרית היתה לשפץ ולחדש את בתי המגורים וגם לפעול לחיזוק הלכידות החברתית. שלושה מיזמים ראשיים כלל פרוייקט השיקום: בניית איצטדיון סטאד דה פראנס, הקמת אגף שלישי גדול של הארכיון הלאומי (השניים האחרים נמצאים בפונטנבלו ובמרכז העיר עצמה) וקומפלקס קולנוע ענק הקרוי “מרכז הסרטים האירופאי”.
הסטאד דה פרנס, שהגג שלו נראה כמו צלחת מעופפת והפך לסמל האזור, הוא איצטדיון רחב ידיים, הנמצא דרומית לשכונת המגורים של סן דני. הוא מכיל 100,000 מקומות. הוא תוכנן על ידי זובלנה ומקארי לכבוד משחקי גביע העולם בכדורגל בשנת 1998. רכבת מהירה RER מגיעה אל האצטדיון ממרכז העיר ומסביב לאצטדיון נבנו בתי מגורים חדשים, בנייני משרדים, קומפלקס של בתי קולנוע, מרכז גינון, מלונות ומסעדות. הארכיון הלאומי שהוא המיזם השאפתני השני, נבנה מול אוניברסיטת פריז 8. הוא כולל קומפלקס ענק שעדיין נמצא בבנייה למרות שעתיד היה לפתוח את שעריו כבר בשנת 2009. זהו מבנה עצום העשוי אלומיניום וזכוכית שיאפסן בתוכו את כל הפריטים של ארכיון המדינה משנת 1790.
הפרוייקט השלישי שאמור לחלץ את הפרבר ממצוקותיו, או לפחות לנסות לסייע בכך, הוא המיזם שהגה לוק בסון, במאי הקולנוע הצרפת, שהוא גם בעל חברת הפקה גדולה הנקראת “אירופקורפ”. 130 מיליון אירו השוקעו בפרוייקט הזה שבמסגרתו תוקם עיר קולנוע אירופאית שתספק לבמאים מתקנים ברמה גבוהה שיעודדו אותם ליצור סרטים בצרפת ולא מחוצה לה. האדריכלים רייכן ורוברטס שיש להם כבר נסיון רב בשיקום בנייני תעשייה ישנים, עובדים על הסבת תחנת כוח מסיבית בסגנון אר-דקו שנבנתה בשנת 1933 ליד נהר הסן לקומפלקס ענק שיכיל עשרה אתרי הסרטיה, 20 חדרי עריכה, סדנאות עריכה, בתי קולנוע, מחסנים ועוד. פרוייקט נוסף המתוכנן לאזור הוא פתיחתם של משרדי חברת התקשורת הבינלאומית SFR בשנת 2015. המשרדים הראשיים של החברה שיעברו לסן דני יצרו 8,500 מקומות עבודה לתושבי האזור הסובל גם מאחוזי אבטלה גבוהים.
אל אלה מצטרף פרוייקט החידוש האורבני של אזורי המגורים במסגרתו עברו ויעברו 50,000 בניינים ציבוריים ו-80,000 אלף בתים פרטיים שיפוץ וחידוש. חמישה פרויקטים לבנייה ניתנו לקבוצות שונות של אדריכלים צעירים במנהל פסקל קומבר דה לואה, שהנחה אותם גם לגלות מודעות רבה לאיכות הסביבה ולהשתמש בחומרים ידידותיים לסביבה. תשומת לב רבה ניתנה גם לעיצוב הנוף ולשטחי הציבור, נבנו פארקים חדשים באזור (פארק לה קורנוב המרשים, למשל), חודשה תעלת סן דני, נסללו שבילי הליכה ומסלולי אופניים והאזור כולו שינה פניו ובשנים הקרובות עוד מתוכננים פרויקטים אחרים שיטיבו עם הפרבר שסבל מהזנחה במשך שנים רבות.
פרוייקט שאפתני: הארכיון הלאומי בבנייה. צילום ערן אלדר