ביתן טכנולוגי ייחודי, שנהגה במסגרת פרויקט מחקר אקדמי, יוקם בקרוב בקרית גת. עם אינטרנט אלחוטי לשימוש חופשי ופעילויות מגוונות, מהרצאות ועד לתחרויות עפיפונים, הוא ינסה לחבר בין אזור התעשייה והעיר. הצצה.
הרעיונות הראשונים התגבשו עוד על הדשא בקיבוץ גלאון שליד קרית גת. הגענו לשם, לסדנה מרוכזת, קבוצה של חוקרים וסטודנטים מהמעבדה לעיצוב עירוני באוניברסיטת תל אביב ומהמחלקה לתכנון עירוני באוניברסיטת MIT, על מנת לחשוב מחדש על קרית גת כמקרה מבחן לערים חדשות שהוקמו בארץ ובעולם בשנות ה-50 וה-60. שישה חודשים ואינספור ניירות סקיצה לאחר מכן, הגשנו לראש העיר ולמקבלי ההחלטות בעירייה תכנית אסטרטגית כוללת, שמטרתה לחבר בין חלקי העיר השונים, לרבות אזורי המגורים ואזור התעשייה, ומושתתת על ארבעה נושאים עיקריים: קומפקטיות, תנועה, טכנולוגיה ושטחים פתוחים. במידה רבה, עבורנו זה היה הסיום לפרויקט מרתק. מבחינת היישום של אותם רעיונות, זו היתה רק ההתחלה.
אז איך מיישמים רעיונות שהתחילו על שולחן האקדמיה? איך לוקחים תכנון אסטרטגי שמתווה כיוון ומדיניות ופורטים אותו לחומר ולפרוגרמה אמיתיים? עיריית קרית גת וחברת י.ש.גת, שמנהלת את אזור התעשייה של העיר, הרימו את הכפפה. ביתן טכנולוגי שיוקם בחודשים הקרובים באזור התעשייה של קרית גת הוא סנונית ראשונה, מעין פיילוט אם תרצו, לתחילת יישום התכנית. הביתן ישמש את המפעלים ואת תושבי העיר כפלטפורמה לפעילויות שונות ומגוונות, ויכלול בין היתר אזורי תצוגה, מקומות ישיבה גמישים, מערכת סאונד ותאורה, הצללה וכמובן רשת אינטרנט אלחוטית לשימוש חופשי.
כחלק מהניסיון לחבר את אזור התעשייה לעיר עצמה, בניית התכנים נעשית בימים אלו בשילוב גורמים מרכזיים בעיר מתחומי החינוך, הנוער, הקהילה והתיירות. “הרעיון הוא שקהל כמה שיותר רחב יהיה מעורב באופן פעיל במקום”, מסביר דגן יהל, מנכ”ל י.ש. גת, שפעל בשנה האחרונה לקידום הפרויקט, “אנחנו רוצים שהביתן יהיה פעיל בכל שעות היום. בבקרים אלו יכולים להיות בתי ספר וגני ילדים שמשתמשים בביתן, בעוד אחר הצהריים אלו יהיו יותר אנשים פרטיים או קבוצות שונות”.
לצורך היישום, גויסו למשימה גם האדריכל יואב מאירי והמתכנן רן וולף. בניית הפרוגרמה והחיבור בין הגורמים העירוניים השונים הציג עבור כל המשתתפים אתגר לא פשוט, מאחר ובמידה רבה, העיר והתעשייה התנהלו עד היום בקווים מקבילים, כמעט ללא ממשק ביניהם. “חשוב לנו שהביתן יציע מידע מעודכן על המתרחש בעיר ושתושבי העיר ירגישו שם במגרש הביתי שלהם”, מסביר וולף, “דה פקטו, הקהילה תהיה מעורבת בניהול הביתן ובהפעלה שלו. מכיוון שמדובר בפארק תעשייה הקשר עם הגורמים העירוניים הקשורים לחינוך, תרבות ותיירות דרש מבחינתנו הצגת תכלית ובניית אמון, אולם מצאנו שם שותפים ששמחים וצמאים לפעילויות חדשות ומעניינות. העבודה מול הרשויות נעשתה בעיקר דרך חברת י.ש גת שהובילה ומובילה את המהלך בגאון”.
אז מה יהיה בביתן? “החל מהרצאות, דרך תחרויות עפיפונים ועד צפייה בכוכבים”, מסביר מאירי, “לא רק שהפעילויות בעצמן מגוונות הן גם מיועדות לקהל מגוון, החל ממפעלי התעשייה ועד לאסטרונומים או בוני טיסנים. העיקרון הבסיסי של הביתן הוא הגמישות התפעולית שלו. למעשה, הביתן מהווה תשתית לפעילויות שונות, ומפעילים או גורמים שונים יכולים לעשות בו שימוש למטרותיהם שלהם, בתיאום עם המינהלת שתפעיל את המקום”.
כחלק מיישום התכנית האסטרטגית, שקושרת בין טכנולוגיה, תנועה והמרחב הציבורי, הביתן מתוכנן כחלק בלתי נפרד מסביבתו. הוא מוקם בתוך פארק, שמשתרע על פני 50 דונם בלב אזור התעשייה. בשנים האחרונות התגלו במקום תל עתיקות ופסיפסים מהתקופה הרומית והביזנטית וכיום נעשות במקום עבודות שיחזור ופיתוח נופי, לרבות הקמת מסלול אופניים אתגרי ואזור להטסת טיסנים. בנוסף, המרחב מסביב לביתן מוצל כולו על ידי עצי צאלון על מנת לייצר תנאים אקלימיים נוחים לפעילויות השונות.
“הרעיון הוא להקים מבנה מינימלי שמיועד להפעיל את המרחב הציבורי שמסביבו”, מסביר מאירי, ומוסיף כי הפרויקט אינו צפוי להיעצר בגבולות הביתן עצמו. למעשה, חלקים ממנו מתפרקים לחלקים ניידים. ״כחלק מהביתן מתוכננת מערכת של עגלות שיעגנו בצד האחורי של הספסלים, שם הן גם נטענות, ואז אפשר לקחת אותן, בהזמנה מראש, למקומות שונים”, מסביר מאירי. “למשל, אם עמותת האסטרונומים רוצה לעשות תצפיות בכל ירח מלא על הגבעה הסמוכה לאזור התעשייה, היא יכולה לקחת את העגלה ולהשתמש בה לבישול או כעמדת קפה. הכל חלק מהרעיון של הגמישות”.
כמבנה שממוקם בחוץ, איך השפיעו על התכנון שאלות של תחזוקה ועמידות החומרים?
“היתה הקפדה שהמבניות של הביתן תהיה פשוטה וזולה. אמנם זה ביתן טכנולוגי, ויש טכנולוגיה בתוכו, אבל היה לנו חשוב שהחומרים שלו יהיו זולים, זמינים ועמידים. כדי למנוע ונדליזם, המבנה סוגר את עצמו בלילה. כשהוא סגור הוא יכול לשמש כמקום שהייה מוצל, אבל הוא לא מחייב השגחה״.
במקור הביתן תוכנן כחלק ממערכת שאמורה להיות פרושה בכל העיר ונועדה לאפשר מגוון של פעילויות לגילאים שונים ולאוכלוסיות שונות, להפעיל את המרחב הציבורי ולהנגיש את הטכנולוגיה לכלל האוכלוסיה. האם התכנון של ביתנים נוספים עדיין רלוונטי?
״הוא רלוונטי מתמיד. אני מקווה שהביתן הזה יהיה רק ההתחלה. כרגע יש שני ביתנים נוספים בשלב של תכנון מפורט, במרכז המסחרי ’12 חנויות’ ובפארק אגוז. כאשר יוקמו שאר הביתנים, הרשת האלחוטית תחבר אותן למערכת אחת. דרך מסופים שיוצבו בכל ביתן יהיה אפשר לראות מה קורה בביתנים האחרים, ובכל ביתן יהיה אפשר לראות מה קורה בצד השני של העיר”.
החיבור עם העיר, החשיפה של הביתן לתושבים ולשחקנים מגוונים, והתפיסה של הביתן כחלק ממערכת רחבה יותר הם אולי המפתח להצלחת הפרויקט. אם תנאים אלו יתממשו הוא עשוי להוביל לשינוי תודעתי כפול: ראשית, מפעלי התעשייה, שרגילים להיות סגורים בתוך עצמם, עשויים להתחיל להשתמש במרחב הציבורי שמסביבם. השגרה של העובדים, שמושתתת היום על נסיעה לעבודה, כניסה למפעל, יציאה בתוך שמונה, תשע או עשר שעות ונסיעה בחזרה הביתה, עשויה מדי פעם לצאת מגבולות המפעל. בנוסף, ולא פחות משמעותי, תושבי העיר עשויים להתחיל לבקר באזור התעשייה, בין אם לחוג מחשבים או לצפייה בכוכבים. כיום, אזור התעשייה נפרד לחלוטין מהעיר מבחינה מרחבית, תפקודית ובעיקר תודעתית. יצירה של מוקד הפונה לקשת רחבה של משתמשים (ובתקווה, חיבורו בעתיד למוקדים נוספים) עשויה לסדוק את התפיסה האוטונומית של העיר והתעשייה. אולם, התרומה העיקרית של הפרויקט הזה, צנוע ככל שיהיה, הוא בטוויית רשת של שיתופי פעולה בין גורמים בעיר ובתעשייה. במציאות מורכבת בה מככבים שחקנים שונים, החל מחברות ענק בינלאומיות ועד לקבוצות מקומיות, יצירת קשרים ראשוניים מסוג זה הינה צעד ראשון והכרחי לכל פעולה תכנונית ארוכת טווח.
לקריאה נוספת:
– אתר הפרויקט “קרית גת 2025“
– על הפרויקט באתר המעבדה לעיצוב עירוני
– חזון לקרית גת גת, הרצאה ודיון קבוצתי במסגרת העבודה על הפרויקט
– “איך מוציאים את הציבור מהטלוויזיה ומחזירים אותו למרחב הציבורי?“, מאתר רוני בר