פרבר סן דני הפריזאי המאכלס מהגרים אפריקאים מוזנח, למרות נסיונות העירייה לטפח את עליבות צפון העיר.
פריז על גשריה, ארמונותיה, מוזיאוניה, תיאטרוניה ושאר שכיות החמדה שלה, היא אחד הערים היפות בעולם, אולי היפה ביותר. האקסיומה הזו נכונה כל עוד לא תצפינו מדיי מלב העיר אל פרברים כמו קלישי, לה קורנוב, סאן אואן, בוביני וסן דני. האחרון הוא פרבר עוני המשלב בתוכו גם את מצוקותיהם הגדולות של מהגרי אפריקה המאכלסים אותו וגם נחשב לאתר תיירות שבו כמה מונומנטים היסטוריים משמעותיים וגם מוסדות תרבות שעברו לכאן בשנים האחרונות. הניגוד הזה בולט במיוחד בכיכר 8 במאי שבלב סן דני וברחבה שלפני הבזיליקה המפורסמת המזכירה בצורתה החיצונית וגם הפנימית את הנוטרדם שעל האיל דה לה סיטה במרכז פריז. קבצנים ועליבות מכמירת לב בצד תיירים מלאי עליצות עם מצלמות משוכללות, זהו תמהיל הנוף האנושי שתפגשו כאן.
עיריית פריז, שהחליטה לשקם את פרבר סן דני, עשתה לא מעט פעולות כדי להפוך את המקום לאטרקטיבי. נבנה איצטדיון “סטאד דה פראנס”, המארח משחקי ארועי ספורט שונים ומופעי תרבות, מפעלי רבים עברו לכאן ובנוסף, התמקמה בסן דני אוניברסיטת פריז 8 שהיא במקורה חלק מהסורבון הצרפתי המפורסם.
הסורבון, האוניברסיטה הפריזאית המפורסמת, נוסדה במחצית השניה של המאה ה-12 ובשנת 1968 בעקבות מחאת הסטודנטים התפצל הקמפוס האוניברסיטאי ל-13 אוניברסיטאות נפרדות. אוניברסיטת פריז 8 הוקמה במרכז אוניברסיטאי ניסויי בוינסנט שבמזרח פריז. בשנת 1980 הועברה אוניברסיטת פריז 8, במטרה, כאמור, לשקם ולטפח את פרבריה הצפוניים והבעייתים של פריז, אל סן דני. בשנים האחרונות הוארך קו המטרו מספר 13 המגיע לסן דני וכעת התחנה האחרונה שלו היא תחנת האוניברסיטה. עד לפני כמה שנים התחנה האחרונה בקו זה היתה הבזיליקה המפורסמת של פריז שבה נטמנו לואי ה-16 ומרי אנטואנט.
פרבר סן דני נמצא מעבר לכביש הפריפריק התוחם את מרכז פריז. 100 מטרים מפרידים בין היציאה מתחנת המטרו של קו 13 לכניסה למתחם האוניברסיטה המבוצר. המתחם מופרד מהרחוב בגדרות והוא מנותק מהווית הרחוב של סן דני. הסטודנטים, מעל ל-22 אלף הלומדים כאן בשנה, המגיעים מדיי יום ללמוד באוניברסיטה כמעט ואינם מקיימים אינטראקציה עם תושבי השכונה. מצידה השני של תחנת המטרו נמצאים כמה מגדלי מגורים מודרנים יחסית בני 10 קומות ומרכז מסחרי ובו מכבסה, בולונז’רי שכונתית, חנות סופר-מרקט של פראנפרי (רשת סופרים צרפתית), בית מרקחת קטן, מסעדת שווארמה טורקית וגם מוסך של חברת רנו הצרפתית.
האוניברסיטה עצמה היא מבנה תעשייתי נטול הוד והדר. היא מורכבת מ-4 בניינים מרכזיים וכר דשא רחב ידיים ביניהם. בין חלק מהבניינים מתוחים גשרים מקורים המאפשרים מעבר ביניהם. בצידו הימני של הקמפוס, בתוך המתחם אולם גם עם כניסה נפרדת מהרחוב, נמצא מתחם המגורים של הסטודנטים הבינלאומיים הלומדים באוניברסיטה, כשבקומה התחתונה נמצאים משרדי אגודת הסטודנטים וקפיטריה גדולה, בקומה הראשונה נמצאת מסעדת האוניברסיטה ובמתחם מעליה נמצאים חדרי המגורים של הסטודנטים המפוזרים בין 4 גושי מבנים בני שתי קומות כל אחד.
בשעות היום חצר האוניברסיטה שוקקת סטודנטים. הם כמעט ואינם יוצאים מחוץ למתחם. בין כותלי האוניברסיטה נמצאות מספר קפיטריות ומזנונים והסטודנטים מוצאים כאן את כל מבוקשם. מרבית הסטודנטים לא מכירים כלל את רחובות סן דני. הם יוצאים מתחנת הרכבת ישירות למתחם האוניברסיטה ועוברים בדיוק את אותה דרך קצרה בסוף היום. ההפרדה הזו בין תושבי הפרבר הקבועים למבקרים בה מאוד בולטת לעין.
תחנת מטרו אחת לפני האוניברסיטה, תחנת הבזיליקה, היא תחנה עמוסה מאוד. מעליה נמצא מרכז מסחרי ענק ולצידו שוק בשר ואוכל מרשים ושוק מציאות. זוהי סביבה קשת יום במיוחד. קבצנים, ילדים בבלויים, צוענים, בתים מטים ליפול, וזוהמה ברחובות. למרות הנסיונות של עיריית פריז, סן דני היא עדיין פרבר קשה יום וכל נסיונות השיקום, גם אם חלקם מיטיבים עם המקום, אינם מספיקים. הקמת מוסד אקדמי בלב שכונה קשת יום אינו פתרון קסם לבעיות עירוניות מורכבות. הרעיון כשלעצמו הוא חיובי, אבל נדרשות פעולות נוספות רבות אחרות על מנת להיטיב את מצבו של הפרבר וכל זה מצריך חשיבה מעמיק היותר מצידה של העירייה.