מאמר חדש של טלי חתוקה בגיליון מיוחד של Architectural Design המוקדש לייצור אורבני מסמן את הכניסה של נושא התעשייה בעיר לתחום המיינסטרים האדריכלי ואת האופן שהוא צפוי לעבור מגישה שולית לסדר יום מרכזי
נושא הייצור בעיר והעירוניות התעשייתית ממשיך להתפתח כדיון חדשני ומרכזי ברחבי העולם. עתה הוא מגיע לכתב העת הידוע Architectural Design המקדיש גיליון שלם לייצור אורבני, ולמה שהעורכים האורחים דונגוו יים ורפאל לונה (Dongwoo Yim, Rafael Luna), מכנים המטא עיר תעשייתית( Production Urbanism: The Meta‐Industrial City ). עורכי הגיליון, אדריכלים בוגרי הארוורד ו-MIT , בעלי משרד PRAUD, עסוקים בנושא זה גם בפרקטיקה שלהם. הפרסום בכתב העת הזה מסמן את הכניסה של נושא התעשייה בעיר לתחום המיינסטרים האדריכלי ואת האופן שהוא צפוי לעבור מגישה שולית לסדר יום מרכזי. גם הנוכחות של משרדי אדריכלות בולטים ומוכרים בגיליון, כמו המשרד הידוע MVRDV, מסמן מגמה זו באופן ברור.
תוכן העניינים מגוון וכולל מאמרים ממסגרים של המגמות החדשות ומאמרים של אדריכלים המביאים לקדמת הבמה חשיבה חדשנית בתחום. בהקדמה של העורכים הם מציינים כי הגיליון מעריך מחדש את המהפכנות של העיר התעשייתית כאמצעי להבין את היחסים והערכים של השילוב בין ייצור למגורים, לתרומה של יחסים אלו לכלכלה מעגלית, והאופן שבו אדריכלות יכולה וצריכה להגיב למגמות אלו. העיסוק האדריכלי בנושא הייצור בעיר אינו חדש וקדמו לכך כותבים כמו נינה רפפורט בספרה המפעל הוורטיקלי, אולם ההיקף, המגוון של הפרויקטים והמחשבות השונות בגיליון מסמנים את שינוי של הכיוון בכל הנוגע לתעשייה בעיר. הנושא חוזר לקדמת הבמה.
טענת העורכים כי הדיגיטציה של התעשייה, האי שוויון בערים, תהליך האיזור הבעייתי, הכולל הפרדת שימושי קרקע (הם מכנים אותו “שבור”), כל אלה מחייבים חשיבה מחדש על העיר התעשייתית. בתחילת המאה ה-21 בעקבות המהפכה התעשייתית הרביעית הייצור משתנה, הגלובליזציה מקבלת פרשנות חדשה, והערים נעות מתפיסה של חברה צרכנית לגישה עמוקה יותר המקדמת יחסים תלויים ומורכבים בין היצרן לצרכן. זוהי לדבריהם העיר המטא התעשייתית, העיר שמתפכחת מהגישה הפוסט תעשייתית, בה הייצור מתקיים בזירות אחרות ורחוקות, והצרכן מתגורר בסביבה נקייה ומנותקת. הגיליון רווי בדוגמאות טיפולוגיות חדשות לסביבות מסוג זה, המשלבות בין מגורים לעבודה מרחבי העולם כולל חשיבה רעיונית ואדריכלות של נייר (בהקשר זה ראה גם את המסמך טיפולוגיות סינכרוניות).
ההקדמה של העורכים ממסגרת את הדיון בגיליון סביב ארבע שאלות מרכזיות:
- כיצד המהפכה התעשייתית הרביעית משפיעה על דיגיטציה של התעשייה ומגמות בתעשייה?
- מה הפוטנציאל של המהפכה התעשייתית הרביעית לייצר עירוניות שוויונית יותר?
- האם יש ערך באיזור והפרדת שימושי קרקע כיום?
- מהן הטיפולוגיות התעשייתיות החדשות שמתפתחות?
העורכים והכותבים מבקשים לסמן עידן חדש ולא בכדי הגיליון נפתח בציטוט מתוך מכתב של לה קורבוזייה לטוני גרנייה, שפיתוח והמציא את המודל של העיר התעשייתית ב-1904. במכתב שמתוארך ל-1919 כותב לה קורבוזייה לגרנייה כי הספר שלו מהווה אבן דרך ובעוד כעשור זה היה הבסיס לכל תהליכי הייצור:
It is a milestone clearly delimiting a past period and opening up all possible hopes …
In ten years, [your book] will be the foundation of all production and be the first rallying sign.’1
לה קורבוזייה ניבא נכון. למעשה כל מהפכה תעשייתית הצליחה להשפיע באופן דרמטי ומהותי על תכנון ערים. ולכן, גם בעידן הנוכחי זה צפוי להתרחש.
המאמר שלי בגיליון: The new Industrial Urbanism ממשיך לעסוק בנושא אותו אני חוקרת יחד עם שותפי פרופ’ ערן בן יוסף מ-MIT, העירוניות התעשייתית החדשה. המאמר הוא בעצם הצצה לספר החדש העתיד לצאת לאור בפברואר 2022. להתרשמות מתוכן העניינים ולביקורות על הספר ניתן להגיע כאן: New Industrial Urbanism: Designing Places for Production
- Letter quoted in Sukhada Tatke, ‘Reviving the Utopian Urban Dreams of Tony Garnier’, Bloomberg CityLab, 11 November 2019: https://www.bloomberg.com/news/articles/2019-11-11/why-architect-tony-garnier-was-ahead-of-his-time ↩