סליחה על השאלה, אבל מה השאלה שלך? – הצעה למתודולוגיה חדשה בשיתוף הציבור בתכנון

“כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה בָנִים דִּבְּרָה תּוֹרָה. אֶחָד חָכָם, וְאֶחָד רָשָׁע, וְאֶחָד תָּם, וְאֶחָד שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאול”. איך תפיסות אלו באות לידי ביטוי בתהליכי שיתוף ציבור, ומדוע אולי דווקא הבן שאינו יודע לשאול הוא הבן שמחזיק את המפתח לצוהר סודי וסמוי, שדרכו ניתן לגלות ולחשוף את רזי המקום? מתודולוגית ‘קמפיין שאלות’ הינה פרקטיקה של שיתוף ציבור המבוססת על תהליך של עידוד דיאלוג באמצעות הזמנה לשאילת שאלה על סוגיה מסוימת, במטרה להגיע בדרך זו אל רבדים עמוקים וסמויים של ידע רלוונטי.¹

הניצנים הראשונים של תהליכי שיתוף ציבור מזוהים עם שנות ה-60 כאשר מקבלי החלטות הציעו “לנקות” שכונות סלאמס באמצעות בניה חדשה ומודרנית, אשר על פי תפיסת המתכננים היתה מותאמת יותר לצורכי המקום ואפשרה בניה של חברה חדשה ומודרנית באותם מרחבים. עם זאת, הבניה החדשה והמודרנית על חשבון הריסה ומחיקה של מרקם חיים בנוי, לא עלתה בקנה אחד עם העמדות והצרכים של התושבים המקומיים אשר התגוררו וחיו באותן שכונות.² מאז, מים רבים עברו בנהר והחשיבות של מתן אפשרות לתושבים להשמיע את קולם כחלק מהתהליך התכנוני הפך להיות במקרים רבים חלק אינטגרלי מתהליכי קבלת ההחלטות העירוניות. על פניו, הרעיון שעומד מאחורי תהליכי שיתוף ציבור הוא רעיון פשוט ובסיסי – לאפשר לציבור להשמיע את קולו במטרה ליצור תכנון אשר מותאם יותר לצורכי המקום והאנשים שגרים ומשתמשים בו.³

רשימה זו מציגה מתודולוגיה שונה וייחודית שבאמצעותה ניתן לחשוף ידע מקומי סמוי. אך ראשית, מהו ידע? ניתן להגדיר ידע כהבנה ומודעות אשר נרכשות דרך חוויה או למידה של מקום, וזאת בשונה ממידע אשר מאופיין יותר בייצוג של נתונים אשר דרכם נוצרת משמעות. חוקרים בתחום⁴ מחלקים את הידע לשני סוגים: ידע מפורש (Explicit knowledge), שהוא ידע מקודד וקל לשליפה, כיוון שהוא מובנה וממוקד, ניתן לכתוב אותו ולהעביר אותו בקלות יחסית, והוא משמש כבסיס לתקשורת וללמידה פורמלית; ולעומתו, ידע סמוי (Tacit knowledge), שהוא ידע אישי שנוצר לאורך זמן באמצעות חוויות, אינטראקציות חברתיות וסיפורים משפחתיים. ידע זה קשה לנסח במילים או בכתב, ולכן הוא מועבר לרוב באופן לא פורמלי דרך הדגמות, תצפיות והתנסויות משותפות. הליכי שיתוף ציבור נועדו ליצור מפגשים שיאפשרו חשיפת ידע סמוי, המכונה לעיתים גם “ידע מקומי”. באמצעות כלים כמו מפגשים, ראיונות וקבוצות מיקוד, מעודדים מתכננים ומקבלי החלטות את הציבור להשמיע את קולו ולתרום את הידע הייחודי שלו לתהליך התכנון. חילוץ ידע סמוי הינו תהליך מאתגר הדורש זמן ומאמץ, ויש לעשותו תוך התחשבות בכוחות הפוליטיים והחברתיים השוררים. המתודולוגיה הייחודית המוצגת כאן מציעה גישה שונה לחשיפת ידע סמוי, תוך שימוש בכלים יצירתיים ומהירים יותר. גישה זו עשויה להוות יתרון משמעותי בתהליכי שיתוף ציבור, תוך קבלת תמונת מצב רחבה ומקיפה יותר של הידע והחוויות הקיימות בקהילה.⁵

מתודולוגיית ‘קמפיין שאלות’ – מאפיינים ויישום

מתודולוגיות שיתוף הציבור המבוססת על הליך של ‘קמפיין שאלות’ שואפת להגיע אל מרחבי תודעה לימינליים שבהם שוכן הידע הסמוי. להבדיל ממתודולוגיה של סקר הממסגר מראש שאלות ותשובות אפשריות, ‘קמפיין שאלות’ מציע מתודולוגיה המבוססת על רעיונות של פתיחות, שיתוף והעצמה. הפרקטיקה של ‘קמפיין שאלות’ מבוססת על הזמנה של הציבור לשאול שאלה אחת בלבד בנוגע לנושא מסוים, במטרה לברר קודם כל מהן הסוגיות המעסיקות את הציבור בהקשר ספציפי. פשטות התהליך והעצמת חשיבות השאלה הבודדת יוצרים סביבה פתוחה וחופשית המעניקה אפשרות אמיתית לשיתוף ולחשיפה של רגשות ותחושות שלעיתים אינם נחשפים דרך שימוש בסקרים סגורים או בתהליכי שיתוף מסורתיים. האפשרות לשאול שאלה יכולה להיעשות דרך שימוש במדיומים שונים: מהמרחב הווירטואלי כדוגמת רשתות חברתיות, מיילים והודעות ואצאפ ועד להצבת עמדות רחוב או עמדות משוטטות במרחב העירוני.

המתודולוגיה של ‘קמפיין שאלות’ התפתחה סביב שנת 2013 על ידי סיזאר מק’דאול (Ceasar McDowell) במטרה ליצר העצמה של ארגונים קהילתיים בארצות הברית.⁶ מק’דאול מגדיר שישה שלבים לתהליך ‘קמפיין שאלות’:

1. להתחייב (Commit) לשמוע את קולו של הידע המקומי ולכבד את הידע של הא/נשים ומנהיגותם/ן.
2. לזהות (Identify) את הא/נשים, המוסדות והארגונים המייצגים את השונות הקיימת בציבור, תוך שימת דגש על א/נשים הנמצאים בשוליים החברתיים.
3. לעצב וליצור (Design and Produce) את הערוצים דרכם ישווק ויתבצע הקמפיין. במסגרת זו יש לעצב אסטרטגיה שיווקית במסגרתה יוצגו לא/נשים דוגמאות לשאלות. אסטרטגיה שיווקית זו צריכה להשיג שתי מטרות. האחת, לייצר מודעות בציבור לגביי הקמפיין; והשנייה, להדגים את התכלית, המטרה והעוצמה שבשאלת השאלות.
4. לבקש (Ask) מהציבור לשאול שאלות, תוך ביצוע חיבור אישי לניסיון החיים שלהם/ן ושל אחרים/ות. על מנת להבטיח קבלת שאלות מא/נשים שונים יש לבקש שאלות בערוצים שונים: (1) המרחב הווירטואלי- באמצעות האימייל, אתרי אינטרנט והרשתות החברתיות; (2) סלולרי – בהודעות טקסט, וואטסאפ או בהודעות קוליות; (3) במקומות פיזיים – על גביי גלויות או לוחות; (4) במפגשים שונים ובעמדות ברחבי העיר.
5. לבחור (Select) את השאלות המהותיות ביותר בהם יתמקד התהליך. ברגע שהציבור סיים לתרום שאלות לקמפיין, השאלות מנותחות. ניתוח זה מייצר דירוג בלתי אמצעי של הסוגיות המרכזיות המעסיקות את הציבור. הגדרת הסוגיות ודירוגן מבנה את אופי הדיאלוג להמשך התהליך, ובכלל זה את הקריאה להחלפת מידע והכוונה לפעולה.
6. לרתום (Engage) את הציבור להתחבר, לקדם את התהליך ולהשתתף במתן המענה לשאלות המרכזיות שעלו בקמפיין. השלב האחרון בקמפיין השאלות, הוא למעשה המשך תהליך השיתוף במסגרת התהליך. בשלב זה הציבור יהיה שותף באיתור מענים לסוגיות שעלו ובניסיון לפתור חלק מהסוגיות שעלו בקמפיין.

דוגמאות ליישום מתודולוגיית ‘קמפיין שאלות’

בוסטון 

בשנת 2015, ראש עיריית בוסטון יצא במסע פרסום נרחב בשם ‘קמפיין שאלות’ במטרה ליצור חזון משותף לעתיד התחבורה הציבורית בעיר. הקמפיין, תחת הכותרת “Go Boston 2030”, שאל את תושבי העיר “מה השאלה שלך לגבי העתיד של התחבורה הציבורית בבוסטון?”⁷ הפרסום לקמפיין התנוסס בכל רחבי העיר, תוך שימוש במגוון ערוצים: שלטי חוצות, פרסומות ברכבות, משאיות ממותגות ועוד. כתוצאה מכך, ‘קמפיין שאלות’ הפך למעין “פסטיבל” ציבורי – יריית פתיחה של תהליך שיתוף ציבור משמעותי.

ראש העיר הציב כמטרה לאסוף 7,000 שאלות, ותקציבים רבים הושקעו לטובת גיוס צוות של למעלה מ-80 אנשים שעבדו לאסוף שאלות מתושבים, הן במרחבים ציבוריים והן דרך האינטרנט. בסופו של דבר, נאספו כ-3,700 שאלות, אשר שימשו כבסיס ליצירת מספר אפשרויות ל”תוכניות פעולה” עתידיות. תוכניות אלו היוו את התחלת תהליך עיצוב המדיניות בנושא עתיד התחבורה עבור העיר בוסטון.⁸ הקמפיין הצליח לפתוח צוהר לידע סמוי ולחשוף את דעותיהם ורגשותיהם של תושבי העיר בנוגע לתחבורה ציבורית. שאלות כדוגמת: ‘למה התחנות לא נגישות?’ או ‘מדוע אין אומנות בתחבורה הציבורית?’ נאספו ב-31 שכונות שונות בבוסטון, וכתוצאה מכך, תהליך קבלת ההחלטות הפך להיות מושתת יותר על צרכים ורצונות אמיתיים של הציבור.⁹

קיימברידג’

בשנת 2012, ‘קמפיין שאלות’ בנושא אלימות במשפחה נעשה במסגרת שיתוף פעולה בין עיריית קיימברידג’, הסוכנות לאלימות במשפחה וארגון שמקדם העצמה קהילתית. מטרתו של הקמפיין הייתה תחילה להקשיב לדעות ולמחשבות של תושבי העיר בנושא אלימות במשפחה, ובהמשך להניע שינוי חברתי ותפיסתי בנושא. הקמפיין נמשך 21 ימים וכלל מסע פרסום רחב שבמהלכו בקשו מאנשים לעלות שאלות בנוגע לאלימות במשפחה. השאלה אותה שאל הקמפיין היתה- “מה יכול לקרות אם כולנו בקיימברידג’ היינו מדברים על אלימות במשפחה ועל יחסים? בואו נגלה”. במהלך 21 הימים העלו מקדמי הקמפיין כל פעם נושא אחר לכותרת כדוגמת: ‘האם זה נכון שאחת מתוך ארבע נשים תחווה בחייה מערכת יחסים פוגענית?’ או ‘האם אלימות במשפחה משפיעה על מבוגרים?’. לאורך הקמפיין נאספו כ-1000 שאלות, כמחצית מהן נשלחו דרך פורמטים אינטרנטיים וכמחצית מהשאלות נאספו על ידי מתנדבים שתשאלו אנשים במרחבים הציבוריים ובמבנים קהילתיים. לאחר סיום הקמפיין, באמצעות סדרה של תהליכים ציבוריים, מיפו השותפים לקמפיין וגורמים נוספים בעיר, את השאלות הנפוצות והמשמעותיות ביותר שנשאלו על ידי תושבי העיר. לבסוף, שכרה עיריית קיימברידג’ אדם שיועד לקידום הנושא ופעלו לטובת יצירת מדיניות ומתן שירות המגיבים לשאלות אלו.¹⁰

כוחן של שאלות

בזמנים של תהליכי שינוי תכנוני וחברתי, שאלות הן כלי רב עוצמה המאפשר לאנשים להביע את דעתם, לחלוק ידע מקומי סמוי ולקחת חלק פעיל בעיצוב עתיד קהילתם. מתודולוגיית ‘קמפיין שאלות’ מראה שהמאמץ לשינוי מציאות יכול להתחיל גם רק מהאפשרות לשאול שאלה. עצם הבקשה מאדם לשאול שאלה על עירו או על סוגיה חברתית פותחת צוהר לעולמו הפנימי ומזמינה אותו לתרום מניסיונו האישי. ‘קמפיין שאלות’ הוא כלי ייחודי, פשוט ורב עוצמה המאפשר יצירת שינוי חברתי משמעותי. הוא יוצר הזדמנות לחשוף ידע סמוי, מעודד מעורבות ציבורית ומאפשר לכל אדם להביע דעה ולהשפיע. היתרון שטמון במתודולוגיה של ‘קמפיין שאלות’ הוא ההזמנה למעורבות אקטיבית. הקמפיין מזמין תושבים לקחת חלק פעיל בתהליך קבלת החלטות ולהשפיע על בחירת נושאי המדיניות הציבורית. ניתוח השאלות מציף את הסוגיות המרכזיות המעסיקות את התושבים, ומהווה שלב מרכזי בבחירת נושאים הרלוונטיים לחיי האנשים. הקמפיין מעניק תחושת שייכות ומסוגלות למשתתפים, על ידי כך שהוא מאפשר להם למסגר את הנושאים שמעסיקים אותם, ולא רק להגיב לחומר המוצג בפניהם או לספק פתרונות לבעיות שאחרים הגדירו. ראוי לציין שפעמים רבות תהליך של קמפיין שאלות משמש כ”ירית הפתיחה” ליצירת מדיניות עירונית חדשה, ודרך השימוש בקמפיין שאלות נוצר מהלך של שיווק ומיתוג של הליך המדיניות העירונית.

לסיכום, אם נחזור לארבעת הבנים מההגדה של פסח, ‘קמפיין שאלות’ שואף להגיע לקהל רחב, לא רק ל”בן החכם” אשר ככל הנראה יגיע לתהליכי שיתוף ציבור וייקח בהם חלק פעיל. הוא פונה גם ל”בן הרשע” בעל האינטרס האישי, וכן ל”בן התם” שאולי כן נכח בהליך שיתוף הציבור אך נוכחותו התבטאה כמתבונן ולא כמשתתף. מטרת התהליך של ‘קמפיין שאלות’ היא לגרות את מוחם של כלל הבנים ולעורר בליבם את היכולת שמזוהה דווקא כחוסר המסוגלות של הבן האחרון בהגדה, זה “שאינו יודע לשאול”. התורה לא מפרטת מה לעשות במקרה זה, אך חז”ל פירשו את הפסוק כצו “לפתוח לו” – כלומר, לפתח אצל הבן את היכולות לשאול שאלות ולעודד אותו לשאול שאלות, ודרך זה להבין את משמעות הדברים. כמו החשיבות של שאילת שאלות שמוצגת בהגדה, גם המתודולוגיה של ‘קמפיין שאלות’ מבקשת להפנות זרקור לחשיבות של שאילת שאלות וכך לאפשר לאנשים לערער על דברים שאולי נראים ברורים מאליהם, ובדרך זו לשתף את מקבלי ההחלטות בידע מקומי סמוי הקיים אצל הציבור הרחב. הבנה מעמיקה יותר של צרכי הקהילה דרך חשיפה של ידע סמוי יכולה לאפשר למתכננים לקבל תמונה רחבה ומקיפה יותר של הצרכים והרצונות שלהם, וכך להוביל את תהליך התכנון לפתרונות יצירתיים ויעילים יותר, המותאמים באופן ספציפי לצרכים הייחודיים של הקהילה. חיזוק תחושת השייכות והמעורבות של הציבור הינו חלק משמעותי בתהליך. חשיפת ידע סמוי מחזקת את תחושת השייכות והמעורבות של התושבים, ועשויה להוביל לתמיכה רבה יותר בתוכנית הסופית. המתודולוגיה של ‘קמפיין שאלות’ המסייעת לחשיפה של ידע סמוי, כפי שהוצג בטקסט, מציעה גישה שונה ובכך מרחיבה את מנעד הפרקטיקות הקיימות כיום בתהליכי שיתוף ציבור.

הרשימה הבאה תתמקד באפשרות לשלב בין מתודולוגיית ‘קמפיין שאלות’ לבין כלים דיגיטליים מרחביים מבוססי נתונים, במסגרת תהליכי מחקר ותכנון של המרחב העירוני.