בשעה שהתחוללה המלחמה בבוסניה-הרצגובינה וחרבה נפשות וסביבות מגורים, התקבצו מספר אדריכלים ותבעו את המושג Urbicide - רצח עיר. הם הפנו תשומת לב להרס הסביבה הבנויה כצורה של אלימות פוליטית שיטתית שנועדה לחרב את החיים, המורשת והקהילה. לאחר אסון התואמים בניו יורק החלו חוקרים לטעון כי רצח-עיר איננו רק מתקפה על העיר אלא על העירונית כדרך חיים
מאחורי הקריאות ל'ירושלים המאוחדת' יש לבחון כיצד ישראל מפרקת ומכוננת את גבולות העיר באמצעות סלילת כבישים, גדרות והצבת מחסומים. כפרים שהיו בעבר חלק מירושלים המזרחית נותקו ממנה ועל תושביהם מוטלות הגבלות תנועה ובידוד. שני מקרי מבחן בעוטף ירושלים חושפים את הכלים של האלימות המרחבית שמפעילה המדינה תחת מעטה של ביטחון
זירות המלחמה העכשוויות מנכיחות את ההבדל (ו/או הזיקה) בין "רצח עיר" (urbicide) ל"רצח עם" (genocide). עבודות התצריב של חוה לו יון מבקשות לסמן את העקבות שלאחר ההרס.
