כוחה של קהילה?! סדרת רשימות בנושא קהילה

קהילה וקהילתיות הפכו למילות מפתח בשדה התכנון. ‘תכנון עם קהילה’, ‘הצמחת קהילות’, ‘חיזוק הקהילתיות’ הפכו לביטויים רווחים. אך מהי קהילה בעידן הנוכחי? יישות ממשית, פוליטית, המעניקה הון ותמיכה חברתית או קואוליציות זמניות ואינסטרומנטליות? רשימת פתיחה לסדרת רשימות בנושא קהילה ומקום

השיח התכנוני והעירוני רווי דיבורים סביב ענייני קהילה: ‘יש לחזק את הקהילה’, ‘אורח חיים קהילתי’, ‘לשתף את הקהילה’, ‘לקדם קהילתיות’ ועוד. יש אפילו תפקידים היום כגון רכז קהילה ברשתות החברתיות, ביישובים ובארגונים שונים. נדמה כי הקהילתיות פורחת, אך מהי קהילה, מה מאגד ומחבר בין אנשים, ומה מחויבותם לקבוצה? האם בעידן הניאוליברלי קיימות קהילות? וכיצד משפיעה הטכנולוגיה על התגבשותן של קהילות?

הסוציולוג רוברט פאטנם בספרו המכונן: Bowling Alone טוען שמשנות השמונים חלה ירידה ואף התמוטטות של חיי הקהילה בארצות הברית. כחברה שיוסדה על התארגנות קהילתית וולונטרית, הוא טען שהאינדבידואליזם, הפירבור ושינויים באורח החיים הובילו להיחלשות המבנה הקהילתי. אם כן כיצד קרה שאנו נותנים היום משקל כה רב ‘לקהילות’ והאם הן זוכות לאוטונומיה וכוח פוליטי אמיתי או שמדובר בקהילתיות סימלית לצרכים אינסטרומנטליים וזמניים בלבד?

בסדרת רשימות נדון במושג קהילה והשתנותו לאורך השנים. הרשימה הראשונה תוקדש לחקר מקום וקהילה בשדה הגאוגרפי הרשימה השנייה תדון במושג הון חברתי ובהסבר של פאטנם לירידת קרנה של הקהילה בחיים החברתיים מאז שנות השמונים. הרשימה השלישית תטען את ההפך, שכוחה וחשיבותה של הקהילה דווקא גדלים בעידן הגלובלי, שכן הקהילה מהווה מקור לכוח פוליטי, שייכות וזהות. כמו כן הסדרה תדון בשאלת מקומה וכוחה של הקהילה בעידן הניאוליברלי בזירה העירונית.

שייכות קהילה ומקום – חקר קהילות בשדה הגאוגרפי

גאוגרפיים וסוציולוגיים עסוקים ביחסים המורכבים שבין מקום, שייכות וקהילה. בכתיבה המסורתית קהילות לרוב התייחסו לרציפות מרחבית. בעבר הזיקה בין טריטוריה לקהילה הייתה בסיסית, אך בעידן המודרני, וביתר שאת בעידן הווירטואלי, קהילות מתקיימות ללא הקשר פיזי מרחבי והצמידות בין קהילה וטריטוריה התפרקה. עם זאת לתצורות של קרבה מרחבית ולמושגים שכונה, מקום, תחושת מקום וקהילה, נותרה רלוונטיות גאוגרפית וחברתית.

המחקר מתחלק בין גישות שונות ביחס לקהילה ומקום. מצד אחד ישנה היקסמות מסוימת מן הרצון של קבוצות ושל יחדים לחיות בתצורה מקומית המאפשרת סיוע הדדי, ערבות, הכירות אישית וצורות של משילות וארגון חברתי. גישות אלה בוחנות את הזיקה בין מקום לאנשים וכיצד מקומות מסוימים מעצימים את תחושת השייכות. כיצד אנשים מחזקים ויוצרים תחושה של ‘מקום’ וקהילתיות חיונית ¹ ולהפך כיצד מקום יכול ליצור ולחזק תחושת קהילה. מאידך מחקרים אחרים מחדדים את ההיבטים הפוליטיים ובוחנים כיצד קהילה ושייכות מהווים משאב פוליטי לשכלול הפוליטיקה של המרחב. הם מפנים תשומת לב לדרכים שבהן מוצבות טענות וטענות נגד, על הזכות למקום במאבקים מטריאליים וסימבוליים על המרחב.

מחקרים על קהילה ותחושת מקום,  מנסים לבחון כיצד מקומות והזיקה בין מקומות ואנשים, מגבירים את תחושת הפמיליריות והשייכות לקהילה.² למשל אחת הטענות היא שמקומות שמספקים המשכיות מן העבר אל ההווה, שמשרתים את הצרכים השגרתיים החיוניים לחיי היומיום ועוזרים לבנות את הזהות הקהילתית, מקבלים ערך חברתי ומשמעות בחיי התושבים. לרוב אלו מקומות קטנים, עסקים מקומיים או מקומות לא פורמליים של התכנסות. מקומות המכונים “מקומות שלישיים”.³ הסטר (Hester) הגדירם כמקומות בשכונה שהם לרוב מקומות ציבוריים או בבעלות פרטית עמומה, ונוטים להיות מקומות אהובים ומועדפים. אלה יכולים להיות רחובות, מדרכות, חזיתות של חנויות, סמטאות, כיכרות, פארקים וכן הלאה.⁴ מקומות אלה נתפסים או יוצרים תחושה של “בעלות קולקטיבית-סימבולית”, ואנשים בשכונה תופסים אותם כמקומות החשובים ביותר (Sacred) עבור הקהילה.⁵

מקומות שמספקים המשכיות מן העבר אל ההווה, שמשרתים את הצרכים השגרתיים החיוניים לחיי היומיום ועוזרים לבנות את הזהות הקהילתית, מקבלים ערך חברתי ומשמעות בחיי התושבים. טורקיה (צילום: יובל הידש)

קהילה ושייכות מפרספקטיבה פוליטית– גישה ביקורתית בוחנת את ההשתייכות או השייכות כשאלה פוליטית ⁶ – מי שייך לאן? מי מחליט מי שייך לאן, על איזה בסיס זה נקבע? מי נחשב למחוץ למקומו ומי כמצוי במקומו, ולמי יש את הסמכות לייצג את הקהילה? במרחבים שבהם ישנו קונפקליט על המרחב בין קבוצות שונות קל לראות כיצד סוגיית השייכות והניסיון לקבוע מי שייך לאן היא פוליטית. (למשל מאבק בין תושבים ותיקים לפליטים, בין דתיים לחילוניים, בין תושבים ותיקים וחדשים ועוד). הסמכות לקבוע שייכות היא לרוב בידי מי שמחזיקים בכוח ועושר. למשל רבנים, מנהיגי כנופיות, בעלי נכסים, בעלי סמכות עירונית, בעלי מעמד גבוה, אלה יכולים בדרכים שונות להשיג שליטה ממשית או סימבולית במרחב ולקבוע מי יכול להיכלל בו ומי לא שייך אליו. גאוגרפים מבקשים להבין את הדרך שבה קהילות משכללות את הפוליטיקה של המרחב. כאמור השייכות כשאלה פוליטית מושכת תשומת לב לדרכים שבהן מוצבות טענות על הזכות למקום במאבקים מטריאליים וסימבוליים. (למשל המאבק של תושבי דרום תל אביב או המאבק על גבעת עמל, המאבק באל ערקיב) המחקר מתמקד במאבקים על בעלות, כיבוש, וניהול של מקומות. אלה  קשורים לעתים קרובות למאבקים על ביטוי, מעמד, הכרה ואותנטיות של זהויות קבוצתיות. ⁷ מפרספקטיבה זו קהילתיות מהווה סחורה בעלת ערך וכוח.

הקביעה מי שייך ומי חש מחוץ למקומו היא שאלה פוליטית. במאבקים על שייכות ודומיננטיות במקום, קהילה היא בעלת כוח. מהגרים בברלין (צילום: יובל הידש)

שכונה וקהילה

שכונה היא יחידה גאוגרפית המחברת בין מקום וקהילה. שכונות מהוות מסגרת לסוציאליזציה, קשרי חברות ומשפחה ומספקות אתר של סולידריות והגנה. הקונספט של שכנות מתייחס לאינטראקציה בין אנשים שאינם משפחה החולקים קרבה מרחבית. לעיתים מתקיימת חפיפה בין קהילה לשכונה והמחקר הגאוגרפי מתמקד בקומבינציות והדינמיקה שבין החברתי למרחבי בתוך שכונות. המידה שבה אנשים מזדהים עם שכונה וקהילה משתנה כמו גם החשיבות של צורות אלה בחיי היחיד. השכונה משרתת פונקציות שונות שהמרכזית שבהן היא מגורים ושירותים, אך רבות מיוחסים לה השפעות עמוקות יותר על תהליכים פסיכולוגיים של שייכות, זהות, ביטחון ותחושת הכרות.

המחקר הגאוגרפי מתמקד בקומבינציות והדינמיקה שבין החברתי למרחבי בשכונות מגורים. מסיבה שכונתית בשכונת שפירא (צילום: שי פירשטיין, באדיבות מרכז קהילתי שפירא)

אין זה אומר שקיימת חפיפה מוחלטת בין הצורה המרחבית השכונתית לבין קהילה אלו שני תהליכים אורגניים שמתפתחים ואינם דטרמיניסטיים. ישנן קהילות שהן קודמות למקום אך לומדות להשתמש בו והמרחב מקבל משמעות מטריאלית וסימבולית בשירות הקהילה (למשל קהילה דתית או קהילות מהגרים). ואילו קהילות אחרות נוצרות מתוך המקום והזיקה המרחבית –חברתית שנוצרת בו, במוסדות ובמרחבים הציבוריים המשותפים שהם חולקים.

השכונה היא גם פונקציה משמעותית בשוק הדיור ומדיניות דיור, היא משמשת מכניזם הקושר בין משק בית, הזדמנויות תעסוקה, מוסדות חינוך, שירותי בריאות, ומוסדות תרבות ואתניות. הבחירה בשכונת מגורים תלויה במידה רבה במחירי הדיור וההכנסה ולכן שכונות לרוב משקפות הבדלים כלכליים וסטטוס חברתי. כמו כן, שכונה מהווה גם אתר של צריכה ומעורבות אזרחית. מספקת  כלכלה מקומית, שירותים ומבנים ספציפיים מבחינה דתית, אתנית ותרבותית. מרחבי פנאי, מרחבים ציבורים, שירותים עירונים כמו שיטור, סביבה ניקיון וחינוך. השכונה יכולה להיות גם מסגרת פעולה אזרחית ופוליטית כזירה למעורבות בין התושבים לבין הממשל ולהיות המסגרת הנמוכה ביותר של ייצוג פוליטי.⁸המחקר על תכנון עירוני בוחן כיצד תוצרות מרחביות וטיפולוגיות מגורים שונות משפיעות על קשרי הקהילה והיחסים החברתיים ⁹ ועל המעורבות הפוליטית של האזרחים.

ברשימה הבאה נדון באופן רחב יותר בשאלה מהו הון חברתי וכיצד הוא קשור בקהילות, ובסיבות לירידה ואף התמוטטות של אורח החיים הקהילתי. הסיבות קשורות בין היתר בשינויים בתכנון העירוני ובאורח החיים שהוא מייצר.

** סדרת הרשימות בנושא קהילה מבוססת על חומרים מתוך הספר “מרחב מיקוח” של המעבדה לעיצוב עירוני, שייראה אור בשנה הקרובה.

לרשימה הבאה