כתב העת האקונומיסט, שהקדיש גיליון מיוחד לתעשייה, מתריע כי אנו עומדים בפני מהפכה של ממש. כמה נקודות למחשבה בעקבות פתיחת תערוכה בנושא ב-MIT.  

A3

השינוי בזירה התעשייתית והשפעתה על המרחב העירוני הוא נקודת המוצא של התערוכה ״Industrial Urbanism: Places of Production״. קרדיט: המעבדה לעיצוב עירוני (c)

דמיינו לעצמכם את התרחיש הבא: מדינות המפרץ סוגרות את ברזי הנפט שלהן, מחיר חבית נפט מזנק באופן בלתי נשלט. עלויות השינוע צומחות ופתאום החולצה שקניתם אתמול במאה שקל, זו שיוצרה בסין, מכפילה ואף משלשת את מחירה. אפשר גם לדמיין תרחיש אחר: בנגלדש מתחילה (סוף סוף) להחיל תנאי עבודה סבירים. הגבלת מספר שעות העבודה, תשלום על שעות נוספות, ימי מנוחה, שכר מינימום, סביבת עבודה סניטרית ובטוחה, וגם החולצה שמיוצרת בבנגלדש, בה מועסקים כארבעה מיליון בני אדם בתעשיית הביגוד המוכן (ready-made garment), תכפיל ותשלש את מחירה. וזה לא נגמר כאן. כמעט כל דבר שאנחנו צורכים קשור בישירות או בעקיפין לרשת הגלובלית של התעשייה. ברשת הזו, לכל החלטה של מדינה יש השפעה מרחיקת לכת על תנועת אוניות משא, רכבת, מפעלים, שווקים. הרשת הזו היא דינמית, ומושפעת משינויים טכנולוגיים ופוליטיים. ככל הנראה המערך התעשייתי, כמו גם סל הקניות שלנו, עתידים להשתנות בעתיד הקרוב.[1]

השינוי בזירה התעשייתית והשפעתה על המרחב העירוני הוא נקודת המוצא של התערוכה ״Industrial Urbanism: Places of Production״, שנפתחה במכון הטכנולוגי של מסצ׳וסטס (MIT) בשבוע שעבר. את התערוכה אצרו ד״ר טלי חתוקה, ראש המעבדה לעיצוב עירוני בחוג לגיאוגרפיה וסביבת האדם באוניברסיטת תל אביב, ופרופ׳ ערן בן יוסף, ראש המחלקה ללימודי עיר ותכנון ב-MIT. התערוכה מתמקדת בשלושה נושאים התלויים זה בזה – ייצור, אנשים ומקומות – ומשתמשת בשישה מקרי מבחן מארצות הברית, ישראל, גרמניה ודרום קוריאה כדי לזהות טיפולוגיות של אזורי תעשייה עכשוויים.

אם לשפוט לפי הקהל המגוון שהגיע לפתיחה, השאלה בהחלט עומדת על סדר היום בארה"ב. לכך ודאי תרמה היוזמה של אובמה "להחזיר הביתה" חלק מהייצור. צוות מיוחד ב-MIT מרכז את הנושא ולומד את המשמעות הכלכליות, ההנדסיות והפוליטיות של הנושא. התערוכה עצמה ביקשה לקחת את הנושאים הללו, שלפעמים נתפסים כמופשטים, לזירה הממשית. לעיר.

Industrial Urbanism 11

בחינת הרעיונות המופשטים בזירה העירונית. התערוכה Industrial Urbanism (קרדיט: המעבדה לעיצוב עירוני (c))

Industrial Urbanism 13

איך השתנו היחסים בין ערים לתעשייה במאתיים השנים האחרונות? התערוכה Industrial Urbanism (קרדיט: המעבדה לעיצוב עירוני (c))

ניתוח היחסים בין העיר לתעשייה, ליבת התערוכה, מצביע על כך שאין בהם שום דבר קבוע או יציב. בעיר הטרום תעשייתית, הייצור הזעיר, בקנה מידה משפחתי, היה נטוע בתוך המרחב העירוני ובתוך מערך חיי היום-יום. בית המלאכה היה חלק אינטגרלי מבית המשפחה, ממש כפי שהמסחר והתעשייה היו חלק בלתי נפרד מהעיר כולה. אולם, המהפכה התעשייתית שינתה את התמונה ועם התפתחות הייצור התעשייתי התעורר גם הצורך להפריד את התעשייה מהעיר. הדבר הוביל ליצירתם של מודלים של הפרדה ואיזור (zoning), במקביל לצמיחתן ערי תעשייה סביב מפעלי ענק, שסיפקו לא רק תעסוקה אלא חזון וזהות משותפת.

פרק זה בהיסטוריה של התעשייה המודרנית לא ארך זמן רב. הרחקת הייצור, קודם לשוליים העירוניים, בהמשך לפריפריה הלאומית וכיום ל"פריפריה הגלובלית", והזיהוי של התעשייה עם דימוי של שלילי (זיהום, סיכונים סביבתיים, תנאי עבודה ירודים), הפכו לנבואה המגשימה את עצמה. ערים שהתבססו על תעשייה מסורתית במדינות המפותחות חוות תהליכים של התכווצות והידרדרות, בעוד שהרחקת הייצור למדינות מתפתחות פגע גם ביכולת לחדש ולשכלל את התעשייה במדינות המקור. בנקודת זמן זו התפתח המודל העכשווי של אזורי תעשייה – פארק תעשייה נפרד ואוטונומי, המנותק מהמקום ומחובר לרשת הגלובלית באמצעות תשתית פיזית, דיגיטלית ועיצובית. מרבדי דשא גזומים, קירות מסך מזכוכית וקידום של תדמית פסטורלית ומדעית.

כל השינויים הללו התרחשו בפרק זמן קצר של מאתיים שנים בלבד. כל הסימנים מצביעים על כך שאנחנו עומדים בפני טרנספורמציה נוספת. ובלי שום קשר לתרחישים האפוקליפטיים, המופצים חדשות לבקרים, אפשר להסתכל גם מתחת לפנס ולראות כיצד אמצעי ייצור חדשים כמו מדפסות תלת ממדיות, התפתחויות טכנולוגיות המאפשרות ייצור נקי ובלתי מזהם – לצד דרישה הולכת וגוברת לייצור מקומי בסדרות קטנות –  מציפים את הצורך לחשוב על מודלים חדשים שמחברים בין סביבות עבודה, מגורים, מסחר ופנאי.

גם תרבות העבודה השתנתה. עבודה כבר לא מסמלת יציבות ונאמנות הנמשכת לאורך עשרות שנים. עבודה היא תחנת מעבר – תפקיד הסולל את הדרך לתפקיד הבא. ההבנה כי יש ליצור איזון טוב יותר בין העבודה לחיי משפחה עבור גברים ונשים כאחד, כאמצעי להשגת שוק עבודה שוויוני יותר, אמנם נמצאת בחיתוליה אך מתחילה לחלחל אף היא לתרבות העבודה העכשווית. כל אלו משפיעים גם הם על האופן בו אנחנו מתכננים את הערים שלנו.

אז איך ייראו בעתיד הנראה לעין היחסים בין סביבות המגורים לסביבות העבודה?

כבני אדם, אנחנו נוטים לאמץ את הקיים ולתפוס אותו כמציאות היחידה. אולם, התהליכים שחושפת התערוכה, השינויים המרחביים, הטכנולוגיים והכלכליים של העשורים האחרונים, הם יריית פתיחה בקידום של מודל עירוני עתידי העוסק בממשק שבין מגורים לעבודה.

A3-2

לקראת מודל עירוני שיעסוק בממשק שבין מגורים לעבודה. התערוכה Industrial Urbanism (קרדיט: המעבדה לעיצוב עירוני (c))

Industrial Urbanism: Places of production

גלריית וולק (Wolk Gallery)

בית הספר לאדריכלות ותכנון, MIT

5 בספטמבר עד 19בדצמבר, 2014

לאתר התערוכה ולהורדת הקטלוג המלא

בתאריך 27 באוקטובר, 2014,ייערך סימפוזיון סביב הנושאים שמציגה התערוכה. להרשמה ופרטים נוספים

התערוכה ״Industrial Urbanism: Places of Production״ הינה חלק ממחקר משותף של המעבדה לעיצוב עירוני בחוג לגיאוגרפיה וסביבת האדם באוניברסיטת תל אביב והמחלקה ללימודי עיר בMIT. את המחקר מובילים ד״ר טלי חתוקה ופרופ׳ ערן בן יוסף ולקחו בו חלק סטודנטים משתי האוניברסיטאות. המחקר נתמך על ידי נשיא אוניברסיטת תל אביב וסגן הנשיא למחקר; המחלקה ללימודי עיר ותכנון בMIT; בית הספר לאדריכלות ותכנון בMIT; ומועצת האמנויות בMIT.    

​לצפייה בתמונות נוספות מהתערוכה:

לקריאה נוספת:

– "שובה של התעשייה", מאת חן רוזנק

– "עסקים כרגיל?", מאת חן רוזנק

– "החצר האחורית של עכו", מאת מיכאל יעקובסון

– "פוסט תעשייתי", מאת הילה לוטן וכרמל חנני

–  "המגדל הלוהט" מאת מיכאל יעקובסון