פרופ' ארז צפדיה מגיב למאמרו של ליון ומפתח את הדיון סביב טענתו של לו יון על התכנון כלוחמת משפט. ברשימה זו דן בזיקה בין אלימות ותכנון, כיצד האלימות של התכנון משתנה מקהילה לקהילה ומעת לעת ומייצרת את ה'מרחב האפור'
אירועי מגה (Mega Events) בתחום הספורט וכן אירועי ענק אחרים כמו אירוויזיון נתפסים כזרז להתחדשות עירונית: שיפור תשתיות, שיפור רמת החיים, שיפור הכלכלה והתדמית של העיר בעולם. אולם, האם מדובר בשיפור בר-קיימא, כזה המותיר את חותמו לאורך זמן?
רשימה זו, מציגה גישה שלישית ביחס לתכנון סביבות מגורים. עד כה נסקרו שתי גישות, התופסות את המגורים כמנגנון "מלמעלה למטה", המשתמש בסביבת המגורים הפיזית לקידום ערכים סביבתיים, חברתיים ואחרים. במקביל, החלו להתפתח בשנות ה-70 תפיסות הקושרות בין מבנה הבית לבין נורמות ופרקטיקות תרבותיות המגיעות "מלמטה למעלה" גישה זו תתמקד בפעולה של הפרט בביתו וליוזמה שלו (agency) בעיצוב סביבת מגוריו.
מה תפקידו של מבנה הציבור, לאילו ציבורים הוא מיועד? האם הוא מאפשר אירוח לא פורמלי לציבורים שונים? האדריכלית טולה עמיר במניספט למבני הציבור המאפשרים וצריכים לאפשר אירוח לא פורמלי– אירוח ציבורי לגמרי.
האם חוסר מדיניות היא למעשה מדיניות לכל דבר? השבוע יתקיים כנס של עמותת במקום אשר יידון בחללי התכנון או באי התכנון כמדיניות מרחבית סדורה וישאל מהן המטרות וההשלכות של מדיניות זו על אוכלוסיות שונות, על המרחב ועל כולנו? העמותה שנוסדה על מנת לכרוך בין תכנון לבין זכויות אדם מקדישה את הכנס לברור המחירים של אי התכנון כפגיעה בזכויות
התערוכה A-esthetics מציעה מבט אחר על מה שמוכר לנו כ"סלאמס" בדרום הגלובלי. מעל חמישים צילומיים מרחבי העולם ממחישים את הרבגוניות של מה שמכונה א-פורמאליות בתכנון ובמגורים. אל מול המבט המודרני שמבקש להסדיר מרחבים אלה גישות עכשוויות בוחנות את ההתפתחות בערי הדרום באופן חיובי ומתמקדות בקולקטיביות העירונית, היצירתיות ויכולת ההתאוששות מהירה המאפיינת אותם.
