קורל חמו גורןאולי צריך להתחיל לפתח מרחב רב מפלסי למגזר החרדי? כזה המחובר בגשרים להולכי רגל המאפשר בנייה גבוה יותר ושימוש בקומות התחתונות לצורכי ציבור? שתי הצעות להתחדשות עירונית בשכונת קריית ויז’ניץ בבני ברק
יישום של תהליכי התחדשות עירונית בחברה החרדית הוא מאתגר, החברה החרדית מציבה אתגרים תכנוניים רבים הנובעים לרוב מקצב הגידול, הצפיפות עירונית ומדפוס הבניה הלא פורמלית. כמו כן, מאפייני החברה החרדית וחוקי הדת מקשים על התהליך, זוהי חברה סגרגטיבית עם מערכת חוקים פנימיים המוכתבים על ידי רבנים. עם זאת ניתן לראות במבנה הקהילתי הזדמנות לחולל שינוי במרחב תוך ניצול החוזקות של החברה החרדית. בעיקר היותה קהילה חזקה שיכולה להירתם לשינויים ולשיקום המרחב. במסגרת קורס “פרוייקט יישומי”1 בחנו את שכונת קרית ויז’ניץ בבני ברק, מהם הצרכים, האתגרים וההזדמנויות. מתוך הניתוח נולדו שתי חלופות תכנוניות שמציעות כלים אלטרנטיביים להתחדשות עירונית בשכונות חרדיות.2
ברשימה זו נציג שתי חלופות תכנוניות להתחדשות עירונית בדרום העיר בני ברק. החלופות מנסות לתת פתרונות תכנוניים חדשים ושונים מסדר היום המקובל והמוכר במדיניות התכנון במדינת ישראל. תהליך התכנון של שתי החלופות צמח מתוך הסתכלות על הצורך הייחודי של החברה החרדית בעיר המודרנית, וכל אחת מהחלופות מגדירה מגמה תכנונית שונה. האם עלינו בתור מתכננים להמשיך ולקיים את סדר היום הקיים או לנסות ולקדם סדר יום חדש לקראת שינוי פרדיגמתי?
הרלוונטיות של הכלים הקיימים להתחדשות עירונית
הכלים הקיימים כיום בישראל לתהליכי התחדשות עירונית מתקשים לענות על שאלות הנוגעות במרקם החברתי, בחוסן הקהילתי והעירוני, בקיימות לאורך זמן ובעתידה של העיר. הכלים הקיימים הם פינוי-בינוי, עיבוי-בינוי, תמ”א 38 ושיקום שכונות. אלה לרוב מתמודדים עם קנה המידה המקומי (בניין – שכונה) ואינם מסתכלים על העיר באופן רחב.
בעבר, המדינה קידמה את פרויקט “שיקום שכונות”, פרויקט התחדשות שכונתית, לשכונות חלשות בישראל. הפרויקט ניסה לתת מענה הן לצרכים פיזיים של מבני המגורים והן לצרכים חברתיים של תושבי השכונות. “שיקום שכונות” היה אחד הפרויקטים הגדולים והיקרים שיושמו בישראל, אך הצלחתו שנויה במחלוקת, היות והפרויקט עסק לא רק בשיקום פיזי אלא גם בשיקום חברתי את תוצאותיו, הרבה פעמים, קשה לאמוד. בנוסף, שכונות ששוקמו פיזית בשנות ה-80 כיום נראות מיושנות ותשתיותיהן בלויות. יתרה מכך, פרויקט שיקום השכונות נפרס על פני כל הארץ ובכל שכונה לבש פנים אחרות.
קריית ויז’ניץ בדרום בני ברק, היא אחת משכונות השיקום, יישום הפרויקט בשכונה נעשה במהלך שנות ה-80. הליכה ברחובות השכונה היום לא מסגירה את תהליך השיקום שעברה. התשתיות בלויות ישנה בנייה לא פורמלית רבה הפולשת למרחב הציבורי והפרטי והמרחב הציבורי מוזנח לחלוטין.
כלים מוצעים להתחדשות עירונית בבני ברק
לאור הניתוח של המצב הקיים בשכונה והקושי ביישום הכלים הקיימים להתחדשות עירונית, גיבשנו כלים אלטרנטיביים להתחדשות עירונית. תחילה הוגדרו המטרות האסטרטגיות שהנחו את התכנון:
- מתן מענה למחסור ביחידות דיור לטובת שיפור ועלייה ברמת החיים של תושבי השכונה.
- פיתוח והגדלה של שטחים ציבוריים בנויים ופתוחים ליצירת רווחה חברתית ונקודות מפגש בשכונה.
- הרחבת שטחי המסחר והתעסוקה בשכונה לטובת הגדלת ההון המקומי ותחזוקת המבנים.
- ארגון מחדש של מערכת התנועה המוטורית והרגלית לחיזוק הנגישות והניידות של התושבים.
- יצירת מנגנוניים ותמריצים להסדרת הבנייה בלתי פורמלית בשכונה.
חלופה ראשונה: ‘שכלול פרויקט שיקום שכונות’
– חלופה זו נותנת פרשנות חדשה לתהליך שיקום שכונות שבוצע בעבר, הרעיון נשען על יצירת מענה למטרות האסטרטגיות תוך שימוש בכלי תכנון קיימים ומוכרים, ובשיתוף מלא של מנהיגי הקהילה בתהליך. החלופה מציעה ציפוף של מבני המגורים ויצירת עירוב שימושים על חשבון השטחים הבין בניינים שכיום אינם מטופלים ורוויים במפגעים סביבתיים. בחלופה זו ההסתכלות החלה מהבניין והתרחבה לראיה שכונתית, הבניין הוא מחולל השינוי המשמעותי במרחב.
הכלים התכנוניים נחלקים לשלוש רמות תכנון – רמת הבניין, רמת הבלוק ורמת השכונה. הגדלת זכויות הבנייה למבני המגורים עד קו בניין 0 ולגובה עד 7 קומות, בהתאם לחוקי הדת והנחיות הרבנים.3 והכנסת שימושים נוספים למבני המגורים – מסחר תעסוקה וצורכי ציבור תוך ניסיון לתת מענה למצוקה הקיימת. כמו כן, הרחבת מבני המגורים תאפשר הרחבת דירות קיימות והעלאת רמת החיים של התושבים בשכונה. חיבור המבנים יוצר בלוק רציף, היוצר מרחב עירוני חדש, המרחב הבין בנייני בגב המבנים ישמש מעבר להולכי רגל מוצל לטובת התנועה הרגלית המאפיינת את הקהילה המקומית, במקביל יצירת קולונדה בחזית הבלוק תאפשר הרחבה של המדרכות ומרחב הליכה נוסף. ברמה השכונתית החלופה מציעה, רשת שבילי הליכה מוצלים המחברים בין שטחים פתוחים קיימים, מיתון תנועה מוטורית ואזורי מדרחוב ליצירת מרחב ציבורי נוסף בטוח עבור התושבים.
החלופה מנסה לתת מענה לצורכי הקהילה, תוך הבנה כי הקהילה מגובשת והתערבות במרחב צריכה להתחשב הן במרחב הקיים והן בצרכים העתידיים של הקהילה. שימוש בכלים קיימים יכול להעלות את הסיכויים ליישום השיקום הפיזי תוך תמיכת מנהיגי וחברי הקהילה.
חלופה שנייה: ‘מרחב רב מפלסי’
חלופה זו רואה את המרחב הבנוי ברמה התלת מימדית ויכולה לתת מענה לקהילה החרדית הגרה בצפיפות גבוהה וסובלת מהעדר מענה בפיתוח עתידי. החלופה מציעה מרחב גמיש הנשען על התשתיות הקיימות ומתפתח בהתאם לצורכי האוכלוסייה תוך הסתכלות מערכתית רחבה. התכנון מתמקד בעוגנים הציבוריים מתוך מחשבה שטיפול אינטנסיבי במבני הציבור יכול לחולל שינוי ברמה החברתית והפיזית. תוספות הבניה למגורים מתבססות על יחידות מודולריות המתפתחות לאורך זמן ובהתאם לצרכיי האוכלוסייה.
הכלים התכנונים מתמקדים בשני מנגנונים, העוגנים הציבוריים והרקמה הבנויה. מנגנון העוגנים הציבוריים מגדיר ארבעה עוגנים חברתיים על בסיס מבני ציבור קיימים, תוספת זכויות בניה למבני הציבור בתמורה ליצירת מרחב ציבורי משותף במפלס הקרקע ויצירת קשר בין מבני הציבור במפלסים העליונים בעזרת גשרים וקומות משותפות. מנגנון הרקמה הבנויה משנה את מפלס הכניסה הקובעת ומגדיר אותו מעל מפלס הקומה השלישית, דבר המאפשר בניה לגובה בבנייני המגורים, בשונה ממה שמקובל אצל האוכלוסיה החרדית אך, בהתאם לתנאים של הרבנים. בשכונות חרדיות בנייני המגורים בנויים בגובה מקסימלי של עד שבע וחצי קומות וזאת בעקבות הלכות בנוגע למעליות שבת. בנוסף מנגנון זה מגדיר יחידה מודלרית בסיסית בגודל של שנים עשר מטרים רבועים שבעזרתה יתבצעו ההרחבות ליחידות המגורים כמענה לבנייה הלא פורמלית. אל קומת הכניסה הקובעת יובילו גשרים ושבילים להולכי רגל המאפשרים גישה לבנייני המגורים גם מהרחוב וגם מהמרחב הבין בנייני. בנוסף בקומות מתחת למפלס הכניסה הקובעת יתאפשרו שימושים ציבוריים ושירותי מסחר ותעסוקה, במטרה לשפר את הרווחה ולהגדיל את ההון החברתי.
החלופה הרב מפלסית מציעה סגנון בנייה חדש שיוצר שינוי בתפיסה התכנונית לקהילה החרדית בישראל. הפוטנציאל בסגנון בנייה זה הוא שינוי סדר היום המקובל בשכונה, ככל שהשינוי משמעותי כך הפוטנציאל היתכנות שלו לאורך זמן גדל. אומנם, בעבר יושם פרויקט שיקום שכונות בשכונה אך, הוא לא שינה את סדר היום המקובל והשתמש בעיקר בכלים תכנוניים קיימים, חלופה זו רואה בכך את אחת הסיבות לזה שכיום אין זכר לתהליך השיקום שעברה השכונה.
הצעות אלה הן פרי עבותדם של: גבאי סיגל, גנאים נהאד, חמו-גורן קורל, טרייגר ניר שרון, מיטלמן מור, מלאכי אסתר, נוי כפיר, פריאל מירב, קמיל אריה
- הקורס בהנחיית טלי חתוקה, בחוג לגיאוגרפיה וסביבת האדם באוניברסיטת תל אביב. ↩
- משתתפים בפרוייקט היישומי “התחדשות עירונית בעיר בני ברק”: גבאי סיגל, גנאים נהאד, חמו-גורן קורל, טרייגר ניר שרון, מיטלמן מור, מלאכי אסתר, נוי כפיר, פריאל מירב, קמיל אריה ↩
- בשל האיסור להשתמש בחשמל בשבת לא ניתן להסתמך על מעליות ולכן גובה הבניה מוגבל. ↩