למה כיכר ויצמן בחולון היא מרחב ציבורי לתפארת?

את כיכר ויצמן פוקדים משתמשים בכל הגילאים ולאורך כל שעות היממה. בכדי לבחון מה הופך את מרחב ויצמן למרחב ציבורי שעובד, האדריכלית ויקי וקס בחנה את הזיקה שבין האיכויות הפיזיות של הכיכר לריבוי המשתמשים בה.

כיכר ויצמן בחולון היא זירת פעילות מגוונת למשתמשים שונים. בבוקר אפשר למצוא בה את  המבוגרים בכיסאות הגלגלים עם מטפליהם, אחר הצהריים בני הנוער בסקייטבורדים, ואבות עם פעוטות שמסיימים את היום בפיצרייה. בתי הקפה והחנויות הומים. מרחב ציבורי עירוני שכונתי שמצליח לתפקד ולשרת אוכלוסיות מגוונות- מהו סוד הקסם של הכיכר? או במילים אחרות מדוע הוא עובד כל כך טוב?

לכיכר שני מנועי פעילות מרכזיים: מסחר ומפגש. מבחינת מפגש לאורך היום אפשר למצוא בכיכר קבוצות שונות של משתמשים, תנועה ערה של אנשים, נוכחות רב גלאית, ושימוש בכל חלקי הכיכר והשימושים שהיא מציעה: ספסלים, קניות, משחק ברחבות, ישיבה בדופן המזרקה, האכלת יונים ועוד. מבחינת המסחר הכיכר בנויה מקומה מסחרית להיקפה וקומות מגורים מעליה, כך שהמסחר נוכח גם בהיבט הבנוי. המסחר בכיכר מתאפיין במסעדות רחוב קטנות, חנויות כל-בו מקומיות עם ציוד לבית, חנויות ירקות ופירות, חנויות קטנות אשר נמצאות זמן רב בכיכר- חנות צמר, בית מרקחת פרטי וידוע, חנויות ספרים ועיתונים לדוברי רוסית, לצד רשתות מוכרות של בתי קפה  (“קפה קפה”, קופיקס) ובנקים.

כיצד מתפקד המרחב הציבורי של כיכר ויצמן? מי הם המשתמשים וכיצד הם משתמשים בכיכר? ומה הזיקה בין מגוון השימושים והמשתמשים לבין האיכויות הפיזיות של הכיכר? ברשימה זו אתייחס לזיקה ביו המשתמשים השונים בכיכר בחיי היומיום לבין האיכויות הפיזיות של הכיכר.

בבוקר אפשר למצוא מבוגרים עם מטפלים, אמהות עם תינוקות, כולם מגיעים עבור אחד או שני מנועי הפעילות של הכיכר: מסחר ומפגש. (צילום: ויקי וקס)

התנהלות הכיכר בחיי היומיום: ריבוי משתמשים

למשתמשים השונים בכיכר, יש ריטואלים קבועים, הן מבחינת שעות היום והן מבחינת ההתמקמות בכיכר, כך נוצרת חלוקה במרחב ובזמן בין המשתמשים השונים:

מטפלים ומבוגרים: קבוצה זו המורכבת ממטפלים ומטפלות רובם עובדים זרים ומבוגרים חלקם בכסאות גלגלים נוטים להגיע לכיכר בכדי להיפגש. זו המטרה המרכזית, לרוב הם מתמקמים סמוך לכיכר (אזור C במפה מספר 1). רוב הקניות השבועיות שלהם מתרכזות באזור הכיכר, סופר מגה וחנויות הכל-בו והירקות. המנוע המסחרי אינו המנוע המרכזי אך הוא תורם לפעילות בכיכר.

הורים לפעוטות וילדים קטנים: מגיעים בעיקר בשעות אחר הצהריים. אפשר לראות קבוצת אבות שמגיעים עם ילדיהם ומתמקמים סמוך לפיצה. הילדים משחקים ביניהם וההורים מקיימים אינטראקציה קלה או נמצאים בעולמם הפרטי. חלק מההורים מקיימים את המסחר בכיכר, בעיקר מסעדות רחוב: דוגמת פיצה, גלידריה, חנות מיצים ובית קפה (“קופיקס”). חלק מההורים מסיימים כך את היום לאחר המסלול ‘מגן סיפור’ דרך אחת המסעדות הנ”ל. המנוע המסחרי הוא לא הסיבה העיקרית בשלה הם מגיעים אך הוא בהחלט מנוע שמחזק את הפעילות והשהייה שלהם בכיכר.

מפה 1: חלוקת הכיכר לאזורים

הורים רבים פוקדים את הכיכר בשעות הבוק רואחר הצהריים, בדרך חזרה מגן סיפור או פעילויות אחרות. הם לא מגיעים בהכרח עבור המסחר אבל הוא מגביר את השהייה שלהם במרחב (צילום: ויקי וקס)

בני נוער וילדים בוגרים: מגיעים בעיקר בשעות אחר הצהריים ובבקרים בימי חופש. לרוב הם משתמשים ברחבת הכיכר לצורך רכיבה על אופנים, רולרבליידס והווראבורדס. בני הנוער הבוגרים יותר יושבים בבתי הקפה או סמוך אליהם. בקבוצה זו בלטה הסיבה המסחרית בעיקר בקרב בני הנוער הבוגרים יותר, כך שהם לרוב התמקמו בבתי הקפה עצמם. מבחינת ניתוח הפעילות נראה כי המנוע המסחרי הינו מרכזי בקבוצה הזו ומקיים את הפעילות של הקבוצה הזו בכיכר יחד עם הפעילויות האחרות.

בעלי עסקים ולקוחות: הלקוחות נראים ממוקדים, נעים מחנות לחנות. לעיתים עוצרים לנוח על הספסלים, נחים מעט וממשיכים בעיסוקיהם. בראיונות סיפרו כי הם מגיעים למרכז בשביל חנות ספציפית כבר שנים רבות. צוינה חנות הצמר, חנות הירקות, הסופר ועוד. בעלי העסקים פעמים רבות יוצאים מהחנות עצמה ויושבים בכיכר או עומדים בפתח החנות ומשקיפים על נעשה בה. רוב הלקוחות מציינים מספר חניות אשר מהוות את הסיבות לביקור בכיכר ומבחינת הקבוצה הזו המנוע המסחרי הוא הסיבה העיקרית לביקור. כאשר נשאלו בא לידי ביטוי כח ההרגל למסחר המסוים, כאשר חלק מהנשאלים גרים למרכזי קניות אחרים ומגיעים בייחוד לכיכר על מנת לערוך קניות דווקא בה בשל הקשר לחנות מסוימת.

דרי רחוב: עיקר הפעילות שלהם בכיכר הינה איסוף בקבוקים, לעיתים הם נחים מעט בצל וממשיכים את איסוף הבקבוקים בין פחי האשפה ואדניות הצמחייה הבנויות, היות ויש בתי קפה וקיוסקים באזור ישנם בקבוקים פזורים.

 מודל המציג את הכיכר באופן תלת מימדי, הצבע האדום מיצג את המסחר. (הכחול מסמן את סופר מגה והכחול הכהה את בנק מזרחי). ניתן לראות את “נפח” המסחר ביחס לגודלה.

לסיכום ניתן לראות שהמשתמשים השונים מגיעים לכיכר לצורך מפגש ומסחר, כך נוצרת החיות של הכיכר שמשלבת בין שהייה לפעילות, בין פנאי והתרועעות חברתית לבין מילוי צרכים בסיסים.

הערכת האיכויות הפיזיות של הכיכר

בכדי להעריך את “איכות” התנאים הפיזיים של כיכר וייצמן, אתייחס לשלושה פרמטרים מרכזיים: 1. תחזוקה ותשתיות– המצב הפיזי של הכיכר (מדרכות, ספסלים, ניקוז, גינות, צמחיה, הצללה, בניינים) 2. נגישות– נגישות המרחב לאוכלוסיות שונות תוך התייחסות לשאלה האם מופעלים מנגנוני סינון ובקרה שמונעים מאוכלוסיות מסוימות להשתמש בכיכר, או לחליפין הפיזיות מייצרת מצב של “עיינים על הרחוב” כך ששוררת תחושת ביטחון 3. חיבוריות ונוחות– עד כמה הכיכר נוחה לשיטוט, מחוברת לרחובות הסמוכים ומותאמת לקנה מידה אנושי.

ניתוח הכיכר צומצם לשלושת האזורים העיקריים A,B,C (ראה מפה 1) המהווים כניסות ראשיות לכיכר ובעלי מאפיינים שונים:

אזור A- בתי הקפה והפאבים.

אזור B- כניסה מגן סיפור וסופרמרקט מגה.

אזור C- אזור המזרקה, רחוב שנקר המסחרי.

הפרמטרים שנבחנו קיבלו הערכה שבין  1-10 ואלו הממצאים:

טבלה מסכמת: הערכת האיכויות הפיזיות של הכיכר

מהניתוח עולה כי הנתונים הפיזיים של הכיכר מצביעים על רמה גבוהה של נגישות ושוטטות ברוב חלקי הכיכר. מבחינת נגישות אין בכיכר גורמים מבצרים וחוסמים שימוש, אין מנגנוני סינון, הכיכר פתוחה ונגישה מבחינה פיזית וניהולית לכלל האוכלוסיות. מבחינת יכולת השוטטות, החיבוריות לעיר ולרחובות הסמוכים טובה, הכיכר קריאה וקלה להתמצאות, הנוחות בהגעה לכיכר גבוהה גם רגלית וגם בתחבורה ציבורית. אזורי הישיבה והאזורים המוצללים הם האזורים המאוכלסים ביותר בכיכר. עם זאת מבחינת פרמטר התחזוקה והתשתיות נראה כי חלקים רבים בכיכר סובלים מרמת תחזוקה נמוכה ¹.

הכיכר פתוחה ונגישה מבחינה פיזית וניהולית לכלל האוכלוסיות (צילום: ויקי וקס)

מבחינת יכולת השוטטות, החיבוריות לעיר ולרחובות הסמוכים טובה, הכיכר קריאה וקלה להתמצאות (צילום: ויקי וקס)

האם כיכר חייבת להיות מעוצבת היטב כדי להיות חיונית?

מהראיונות שנערכו עולה כי רבים מהמבקרים אינם גרים בקרבת הכיכר אלא מגיעים לצורכי מסחר ומפגש. המסחר והמפגש הם שני המנועים המרכזיים שגורמים לחיותה של כיכר ויצמן והם מזינים זה את זה. רבים מהמרואיינים סיפרו כי הם מגיעים לשם מתוך הרגל משום שבעבר גרו בסמיכות וכיום הם ממשיכים להגיע. פרט זה משקף את ההיקשרות למקום והערך החיובי שלו בקרב האנשים. כמרחב יומיומי הוא נשאר חלק משגרת היומיום של המשתמשים. הכיכר משרתת גם את מי שחי בקרבתה לצרכים היומיומיים השגרתיים של צריכה ולצרכי מפגש והתרועעות.

ניתן לראות את הזיקה בין השימוש של ציבורים שונים בכיכר לבין האיכויות והתנאים הפיזיים. העובדה שיכולים ביחד להתרועע זה לצד זה: בני נוער, ילדים והוריהם, מבוגרים בכיסאות גלגלים ומטפליהם ודרי רחוב קשור במידת הנגישות, החיבוריות והנוחות שהכיכר מציעה. הניתוח העלה כי הסינון והביצור בכיכר הינם נמוכים והנגישות בה גבוהה יחד עם ההתאמה של התנאים הפיזיים לבעלי מוגבלויות, בני נוער ופעוטות, כל אלה מעודדים את הפעילות של הציבורים הללו ומאפשרים את קיומם.

כמו כן הניתוח העלה את הקשר בין תחזוקה ואזורים מטופלים מבחינת תשתית וגינון לבין השהות והפעילות האנושית והבינאישית בכיכר. עולה כי האנשים מעדיפים אזורים מוצללים יותר ואזורי ישיבה מסודרים. הכניסות הפעילות יותר לכיכר הן הכניסה מרחוב סוקולוב ומרחוב שנקר, כאשר הכניסה הפחות מטופלת שנמצאה חסומה על ידי כלי רכב חונים היא הכניסה אשר בה הפעילות פחותה משאר הכניסות שהוזכרו, כך שניתן להסיק כי ישנו קשר בין התנאים הפיזיים לבין הפעילות בכיכר.

כיכר ויצמן מדגימה את מה שמרחב ציבורי בעיר צריך להיות: מרחב פתוח ונגיש עבור ציבורים מגוונים להשתמש בו לצרכים שונים: משחק, מפגש, התרועעות, שאיפת אוויר ושמש, אינטראקציה חברתית, מסחר וסידורים. כל זה תוך נגישות וחיבוריות מיטבית לעיר שהופכת את שלל הפעולות והמפגשים בו לחלק משגרת היומיום. האיכויות הללו הן שמאפשרות את הציבוריות והחיות של המרחב הציבורי.

בימים אלו, עיריית חולון מבקשת לחדש את הכיכר, נקווה שישכילו לשמר את האיכויות של המקום. פרויקט של התחדשות עירונית במקום וחידוש התשתיות יכולים לסייע מאוד, אך אם לא ייעשו בצורה מושכלת, תוך הכרות מעמיקה עם האיכויות של המקום, פרויקט מסוג זה יכול גם לקלקל. לכן, חשוב שהאדריכל והמתכנן ישב וישהה בכיכר, יתבונן בה, ויכיר את באי המקום.