שנה טובה מאורבנולוגיה 2021

סיכום שנה, מבט על כל התוצרים שפירסמנו השנה: ספרים, מסמכי מדיניות, סדרת פודקסט. ומעט על מה שיעסיק אותנו בשנה הקרובה

כמידי שנה אנו מסכמים את השנה החולפת ומביטים בתוצרים שהעלנו לכתב העת אורבנולוגיה. השנה פורסמו שני ספרים, הספר מרחב מיקוח¹ שמציע להבין את מגמות ההתחדשות העירונית דרך ההמשגה של מרחב מיקוח, תוך שהוא מבחין בין שלושה אבות-טיפוס: מרחב-נדל”ן, מרחב-מקום, מרחב-קהילה. המשגה זו מאתגרת את רוב המחקרים בתחום ההתחדשות העירונית הנוטים לבחון את יחסי הכוח במנותק מההמשגה של המרחב, ולכן נשארים כלואים ברעיונות של משא ומתן, פרוצדורות ומעמד התושבים בתהליך התכנון. הדרך היחידה למוצא מהמצב הקיים בתהליך ההתחדשות העירונית היא להמשיג מחדש את המרחבים, להבין את משמעותם ולקדם בהם פעולות מרובדות.

הספר דפוסי תכנון², הוא אסופת מאמרים בעריכת טלי חתוקה המאגדת מאמרים שגובשו כמחקרים במעבדה לתכנון ועיצוב עירוני, המציגים את דפוסי התכנון המשפיעים ביותר על הסביבה העירונית בישראל של תחילת המאה ה-21. בספר מוצגים דפוסי תכנון מגוונים, מקנה המידה הדירתי דרך הבניין, השכונה, מרכז, עיר, מטרופולין ועד המדינה, שלהם השפעה מכרעת על חייהם של אנשים. כל מאמר מתמקד במשותף, בחזרתי. מטרתו של ספר זה היא לדון בדפוסי תכנון בישראל, לבחון את נקודות המוצא של דפוסים אלו ולהתבונן בהשפעות שלהם.

נוסף על כך, פרסמנו מספר מסמכי מדיניות חדשים שנכתבו במסגרת המעבדה לעיצוב עירוני. הראשון, עסק בנושא של טיפולוגיות סינכרוניות: מגורים משולבי תעסוקה ותעשייה ותעסוקה בעיר של המאה ה-21. מסמך המדיניות ממפה ומנתח גישות חדשות לפיתוח מגורים בעיר תוך התייחסות לשינויים בצורת התעסוקה והתעשייה בעידן הנוכחי. המסמך מתמקד בקנה המידה האדריכלי-עירוני ובאופן שבו התעשייה והתעסוקה יכולות להתקיים באופן סינכרוני עם בנייני המגורים במתחם או במבנה אחד. מעבר למסמך המדיניות פרסמנו שלוש רשימות שנוגעות לחלקים ממנו: לגור מעל מרכז לוגיסטי תת-קרקעי,  לייצר בסלון הבית, ושמירת המורשת התעשייתית במתחם מעורב של מגורים ותעשייה.  כל אחת מן הרשימות סוקרת פרויקטים המשלבים בין מגורים ותעשייה ומציגה צורות שונות של מה שהמושג במסמך כ’טיפולוגיה סינכרונית’, טיפולוגיה מבנית אשר מתקיימים בה בו-זמנית שימושי מגורים ותעשייה/תעסוקה. הסנכרון – בשונה מהעירוב – מאפשר לכל שימוש להתקיים ולפעול בו במקביל – באותו מרחב בנייני – ללא הפרעה לשימוש האחר ותוך ניצול וניהול משותף של משאבים, בייחוד קרקע ותשתיות.

מסמך נוסף שגובש במעבדה הוא ופורסם בינואר 2021 הוקדש לדינמיקה של הקלאסטרים הגדולים ביותר בתחום תעשיית אבטחת הסייבר. הדוח שנכתב (לדוח המלא) על ידי פרופ’ טלי חתוקה ופרופ’ ערן כרמל מאוניברסיטת וושינגטון מנתח את הקלאסטרים הגדולים ביותר של תעשייה אבטחת הסייבר: אזור מפרץ סן פרנסיסקו, מטרופולין וושינגטון וישראל, מציע נקודת מבט רב תחומית על תעשיית הסייבר והמנועים לצמיחתה, מדוע באזורים מסוימים יש לתעשיית הסייבר אפשרות לצמוח ולגדול וכיצד מדיניות ופעולות תכנון מסייעות ותומכות בכך.

באוגוסט 2021 פרסמנו מסמך מדיניות על התחדשות עירונית בפריפריה, שאודותיו המסמך ניתן לקרוא ברשימה זו . המסמך ממפה את מגמות ההתחדשות ברחבי הארץ, וקורא לשינוי פרדיגמה בפיתוח מתווי התחדשות לפריפריה: מעבר לחשיבה עירונית-אזורית בזיקה למנועי תעסוקה, וקידום של טיפולוגיות מגורים חדשות שיציעו אורח חיים אחר. נכון להיום אין מדיניות סדורה להתחדשות עירונית בפריפריה הגיאוגרפית בישראל והניסיון להשתמש בכלים דומים לאלו המופעלים במרכז הארץ לא צולח וקשה להאמין כי יצלח. ייתכן שגופים מסוימים יצליחו לקדם פרויקט כזה או אחר, אך ללא חשיבה חדשה על כלים ומתודולוגיה השינוי המיוחל לא יגיע. המסמך מצליב בין נתונים מגופים ממשלתיים ואחרים על מפה אחת. מתוכה עולה תמונה ברורה:  ניתן לראות בצורה ברורה ומספרית את כל המגמות של הבנייה וההתחדשות ברחבי הארץ ושמודל ההתחדשות העירונית הקיים והנהוג אינו ישים בפריפריה. אבל גם ניתן להבין ממנו, מהיכן כדאי להתחיל, היכן טמונות ההזדמנויות, ואולי גם כשמדברים על מתווי התחדשות לפריפריה במה כדאי להיאחז. ניתן לקרוא על כך גם ברשימות הבאות (שינוי הפרדיגמה התכנונית, קווים מנחים להתחדשות קונטקסטואלית, קריטריונים לעיצוב סל כלים אזורי להתחדשות, פיתוח קלאסטרים של התחדשות בראייה אזורית).

מלבד מסמכי מדיניות קיימנו רב שיח בין חוקרים מובילים בתחום התכנון לכבוד פרופ’ יוברט לו יון בנושא הדילמה של התכנון, תפקידו ועתידו של התכנון. פרופ’ לו יון חידש את מאמרו ‘הדילמה של התכנון’ שעלה כמאמר מצולם לאתר אורבנולוגיה. המאמר לדבריה של טלי חתוקה “הוא אוסף של המון מחשבות ורעיונות וניסיון לצייר דרך החוצה מן המבוך הניאוליברלי אליו נקלענו כאזרחים ואותו אנו משרתים כמתכננים ואדריכלים. במובן זה המאמר אינו מסגור נוקשה של מטה תיאוריה, ניתוח אמפירי של מקרה מבחן או טקסט מזוקק. אלא שיטוט רעיוני על התפקיד של הפרופסיה לאתגר את עצמה, ולחולל שינוי ביחס למצב תושבי המקום וביחס לאתיקה של עצמה. לפי יוברט דרוש שינוי פרדיגמטי משמעותי, אתי ופוליטי. חשיבה חדשה ביחס לבעלות, ניהול המשאבים והפיתוח שלהם.”  הזמנו את פרופ’ ארז צפדיה, פרופ’ אורן יפתחאל, פרופ’ רחל קלוש וד”ר רוית חננאל, ופרופ’ טלי חתוקה להשיב במאמרי תגובה.

בגזרת הפודקסט העלינו סדרה של קצרצרים על הקורונה ושינויים בדפוסי החיים.  הסדרה בוחנת איך הקורונה שינתה ומשנה לא רק את דפוסי השימוש שלנו במרחב אלא גם המחשבות שלנו עליו; הכמיהה לכפר או לפרבר, לחיים בטבע למרחב פרטי על פני מגורים בעיר הצפופה, המעבר לעבודה ולימודי מהבית, משנים את החשיבה על מרחק, גבולות על חציצות, על צרכים ועל המרחב הביתי.  וגם על מי שהקורונה הציבה אותם במצב פגיע, עם קושי להתקיים ולהתפרנס. בסדרה חמש דמויות שמאירות צדדים שונים בהשפעה של הקורונה על אנשים צעירים, דפוסי החיים והשימוש שלנו במרחב.

עם המבט קדימה

בימים אלו אנו משלימים עבודה על סדרת פודקסט חדשה, על העיר קריית שמונה שתספר כיצד עיר פריפריאלית, גרעונית ועם לא מעט סטיגמות הצליחה להמציא את עצמה מחדש. להוביל חזון ואסטרטגיה עירונית שישנו לא רק את העיר אלא את כלל האזור.

אנו משלימים גם סדרת סרטונים שתעסוק בדילמות המרכזיות של העיר העכשווית. הסדרה תעסוק בנושא מגורים, תעשייה, דיגיטציה והמרחב הציבורי. בנוסף נפרסם סדרת רשימות שסוקרות תוכניות אסטרטגיות אזוריות מרחבי העולם, וסדרה של רשימות על מרחבים ציבוריים.

מלבד זה נמשיך לפרסם רשימות בנושאים שונים, סקירות ספרים, ראיונות עם חוקרים, וסקירות של מחקרים.

נאחל לנו ולקוראינו שנה טובה ופורייה

צוות אורבנולוגיה