פרק ראשון בסדרת הפודקסט האדריכלים, על האבולוציה של התכנון האדריכלי בישראל, שיחה עם אמנון רכטר, מרכטר אדריכלים. השיחה תתמקד בסיפור המשפחתי, בעבודתיו הראשונות של סבו זאב רכטר. החינוך, ההתלבטויות והמשברים בדרך של אמנון למקצוע. ההצטרפות למשרד לצידו של אביו יעקב רכטר, ופרויקטים מרכזיים של המשרד מימיה הראשונים של תל אביב ועד היום
בקרוב באורבנולוגיה, סדרת פודקסט חדשה על האבולוציה של התכנון האדריכלי בישראל. סדרה של ראיונות עם בנים ובנות לשושלות של אדריכלים שעיצבו והשפיעו על הזירה האדריכלית בישראל. דרך הראיונות ננסה להבין את ההמשכיות והמשמעות של מקצוע האדריכלות בפרספקטיבה של זמן ושינוי
במהלך השנה האחרונה עבדו יחד שתי קבוצות מאוניברסיטת תל אביב ו MIT על גיבוש תכנית אסטרטגית לאזורי התעשייה של העיר אשדוד. בעיר בה קיים מערך תעשייתי מגוון, נמל פעיל וערכי טבע ייחודיים, לצד אזורי מגורים נרחבים, כיצד מתכננים ומבינים את הסביבה העירונית והתעשייתית כמקשה אחת? ברשימה זו נציג את הניתוח וההצעות של שתי הקבוצות.
רשימה זו בוחנת מסלולי התחדשות עירונית לקרית המלאכה בתל אביב. כל הצעה בוחנת את האתר מנקודת מוצא שונה, והשאלה היא מהן המטרות ואלו קבוצות חברתיות צריך המקום לשרת בראייה עירונית וראייה מקומית? רשימה זו מציגה מספר כיוונים שכל אחד מהם משקף סדר יום שונה. מה הכי מתאים לקרית המלאכה בתל אביב?
ב-4-5 ביוני ייערך כנס באוניברסיטת סן גוריון בנושא זהות ומרחב. הכנס יבחן מפרספקטיבות שונות את הזיקות שבין מקום לבין גורלות של יחידים, עדות וקהילות במרחב הישראלי.
סדרה בת חמישה פרקים על פרויקט בינוי פינוי בשכונת קרית משה ברחובות. שכונה שממותגת כשכונת פשע ואלימות ונכללה בפרויקט שיקום שוכנות פעמיים. היום משרד הבינוי והשיכון מקדם בה תכנית של בינוי פינוי מאסיבי. מה חושבים על כך התושבים, האדריכל, פעילים ופוליטיקאים? האם התכנית תטיב עם התושבים הותיקים, האם תסייע בחילוץ מעוני? ואיזה סדר יום מקדמת המדינה בפרויקט?
הספר, "שמות מקומות באפריקה: מורשות קולוניאליות עירוניות, היסטוריות ארוגות זו בזו" בוחן את הדיאלקטיקה של מסורות שיום-מרחבי באפריקה דרך מספר פרספקטיבות שונות ואת תפקידן בייצור המרחב העירוני.
בסדרה בת חמישה פרקים טלי חתוקה מראיינת את פרופ' יוברט לו יון, אדריכל ומתכנן עירוני. לו יון טוען כי מקצוע התכנון מצוי במשבר עמוק והוא ינסה להסביר מהו אותו משבר וכיצד הגענו אליו דרך הדיון בהיסטוריה, אידאולוגיה, מתודולוגיה והפוליטיקה של התכנון. לאן חותרים המתכננים? אלו רעיונות חברתיים ופוליטיים הם מנסים ליישם במרחב? לטובת מה הם פועלים ובאילו כלים? פרק ראשון בפודקסט החדש של אורבנולוגיה
International Summer School in Urban Ethnography4th edition – Urban Cultures on The Ground DEPARTMENT OF SOCIOLOGY – UNIVERSITY OF TRENTO, ITALY 13-17...
הכנס השנתי של איגוד המתכננים 'עירוניות מחוספסת-האתגר', יתקיים השבוע בתחנה המרכזית בתל אביב. המתכננים ביקשו לצאת אל 'השטח'. האם מדובר בעוד יוזמה, כמו של קבוצות אחרות הנהנות מן האקזוטיקה של המרחב ה'מחוספס' כהגדרתם? או שמא מדובר ברצון להוביל מהלך משמעותי בקרב קהילת התכנון הקורא להתבונן על החיים והיופי הצומחים בשוליים, ללא ואולי על אף התכנון?
ביום חמישי האחרון, 21 בינואר, נערך בבית האדריכל ביפו אירוע סגירת התערוכה "הכוריאוגרפיה של המחאה". באירוע השתתפו אבי ילאו, ממובילי מחאת יוצאי אתיופיה, יריב אופנהיימר, מזכ"ל תנועת שלום עכשיו, והעיתונאית והצלמת יאירה יסמין.
באיזה אופן המרחב העירוני מושפע ממגוון קבוצות שונות החיות זו לצד זו? ד"ר איריס לוין חוקרת את יחסי הגומלין בין מרחב המגורים לתושבים בשולי החברה. היא מאמינה שהרב תרבותיות עדיין חיה ובועטת, ולכן למתכננים יש אחריות לשילוב חברתי של קבוצות שונות במרחב העירוני. רשימה שישית בסדרה "קריאת כיוון".
היישוב הבדואי חורה עלה לאחרונה לכותרות, כאשר נודע שהמפגע בפיגוע בבאר שבע היה תושב המקום. אבל כמה מאיתנו שמעו על חיי הבדואים בחורה לפני כן? רוב האוכלוסייה אינה מכירה את חורה ובמצבים של קונפליקט אנו נוטים לחשוב בסטריאוטיפים. רשימה זו מבקשת להאיר את המציאות המורכבת ולהציג תמונה מחיי היום יום ביישוב.
