גם ערים קטנות רוצות למשוך אליהן את המעמד היצירתי. בעוד הדיון של העיר היצירתית מתמקד בערי המטרופולין, חלק מן החוקרים ממקדים את המבט בערים הקטנות. כיצד ואילו כוחות נדרשים בכדי לחולל בהן שינוי ולאיזה מודל עירוני עליהן לשאוף? רשימה בשני חלקים.
לרגל השקת הספר 'ארץ-גנים' כינסנו אדריכלי נוף מובילים כדי לשוחח על האתגרים והדילמות של תכנון השטחים הפתוחים בערי ישראל, מעמדו של המקצוע והצורך בקביעת סדר יום, זה מה שהיה להם לומר.
רשימת פתיחה לרגל השקת סדרת רשימות חדשה של כותבים-אדריכלים מוזמנים שתעסוק בחשיבות של מבני הציבור בתחילת המאה ה-21, וסדרת פודקאסט חדשה, חמישה בניינים, שתציג חמישה מבני ציבור זוכי פרס רכטר.
פארקים הפכו 'למפגע רעש' ומרחב עם פוטנציאל אלים בשל בני הנוער שנוטים להיפגש בהם, אך עבורם זהו מרחב חשוב במעבר מילדות לנעורים. מדוע נמשכים בני הנוער לגנים ציבוריים, מה מספק מרחב זה עבורם וכיצד אנחנו כמתכננים צריכים לחשוב על תכנון לקבוצות גיל שונות בעיר?
חסרי בית לרוב מתרכזים בעיר שמספקת להם חברה ואפשרויות לשרוד, אך הערים הולכות ונהיות עוינות יותר כלפי נוכחותם במרחב הציבורי. הרשויות מציעות להם במקרה הטוב לינה במקלטים, אך הגיע הזמן לפתרונות רדיקלים יותר. רעות גיא מעמותת עלם מאמינה שמודל דיור תחילה הוא הפתרון הנכון והראוי לבעית חסרות הבית
המודעות להתנגדויות במגמת עליה, כותב גיא נרדי: "השנה מי שהובילו מחאות נגד תנופת הבנייה והפיתוח היו עפ"י רוב אנשי סביבה ומחבקי עצים, ב-2017 חל מהפך, וההתנגדות לתוכניות הנדל"ן החלה להגיע מכלל האזרחים, שחוששים מהבהלה לדירות". על הסוגיה הזו שוחחנו עם טליה מרגלית החוקרת את הנושא בשנים האחרונות.
הסרט הדוקומנטרי שזוכה לשבחים חושף את הפרוטוקולים והתוכנית הסדורה של יישוב עולים יוצאי מדינות צפון אפריקה בעיירות הפיתוח, אך האם זו הדרך היחידה להסתכל על אותן עיירות שקובצו תחת השם "עיירות פיתוח" למרות השוני התכנוני שלהן אז והיום? יוליה פורשיק שגדלה באחת מן העיירות בוחנת את מושגי היסוד מנקודת מוצא תכנונית.
תכנית אסטרטגית לעיירית אשדוד שגובשה במעבדה לעיצוב עירוני על ידי ראש המעבדה ד"ר טלי חתוקה, והמתכננות סאני מנוזי פיטרסון ועינת פרייגר, מבקשת לחשוב על העיר אשדוד כמערכת המשלבת בין מגורים לבין תעסוקה, עבודה ותעשייה, מתוך הבנה כי בייצור ובתעשייה גלום פוטנציאל לא רק לצמיחה כלכלית, אלא גם לשיפור איכות החיים העירונית.
הרוטינה של החיים, של שגרת העבודה, יום ועוד יום, פעולות חוזרות ונשנות. מן העבודה אל הפקק אל הבית, אל טכסי האשכבה היומיים והירטואלים של סופהשבוע. ארוחה משפחתית, נסיעה צריכה ופנאי בשבת וחוזר חלילה. על המרוץ בעידן הקפיטליסטי וחד מימדיותו של האדם בחברה זו נכתב עוד בשנות השבעים של המאה העשרים. האם היום שאלת החירות והחיפוש אחר החירות עודנה רלוונטית?
לאחרונה פירסמנו רשימה על האתגרים שבהזדקנות האוכלוסייה: תעסוקה, דיור, כלכלה. התארכות תוחלת החיים מחייבת חשיבה מחדש על כלל ההסדרים בחברה כך שהמבוגרים לא יהיו לנטל בלבד על הצעירים. הצעה לחשיבה מחודשת על תעסוקה ומהלך החיים שתוביל להחזרת האוכלוסיה המבוגרת לחברה.
רשימה על הויכוח על האוטופי בעקבות עבודתו של הדס עופרת במוזיאון הרצליה, לה רוטונדה ואני: רמיקס. מיצב חשוב עבור כל מי שמתעניין ועוסק באדריכלות, תכנון והנושק להם.
אולי צריך להתחיל לפתח מרחב רב מפלסי למגזר החרדי? כזה המחובר בגשרים להולכי רגל המאפשר בנייה גבוה יותר ושימוש בקומות התחתונות לצורכי ציבור? שתי הצעות להתחדשות עירונית בשכונת קריית ויז'ניץ בבני ברק
טלי חתוקה מגיבה לכתבתה של נעמה ריבה שמהללת את זאהה חדיד כמודל פמינסטי. אבל פמיניזם אינו מתבטא רק בלהיות ראש משרד או בזכייה בפרס כזה או אחר. משמעותו קידום סדר יום וקידום של נשים וקבוצות באמצעות הכוח שאת צוברת
במהלך השנה האחרונה עבדו יחד שתי קבוצות מאוניברסיטת תל אביב ו MIT על גיבוש תכנית אסטרטגית לאזורי התעשייה של העיר אשדוד. בעיר בה קיים מערך תעשייתי מגוון, נמל פעיל וערכי טבע ייחודיים, לצד אזורי מגורים נרחבים, כיצד מתכננים ומבינים את הסביבה העירונית והתעשייתית כמקשה אחת? ברשימה זו נציג את הניתוח וההצעות של שתי הקבוצות.
היום עשירי העולם גרים בגורדי שחקים. אך גורדי השחקים החלו להיבנות בשנות השישים כדיור ציבורי לשכבות החלשות. התושבים התקשו לשאת בנטל אחזקתם של הבניינים ואלו התדרדרו פיזית. השריפה בגרינפיל טאוור בלונדון היא נורת אזהרה למתכננים הממהרים לבנות שכונות מגדלים בכל מקום ברחבי ישראל
כמה אזורי תעשייה צריך באזור המתפרש בין חדרה, חריש, ואדי ערה ועד זיכרון יעקב? כמה ועדות תכנון צריך באזור? כיצד מחולקות ההכנסות מארנונה בין היישובים והאם יש מקום לשתי ערים גדולות? המעבר מחשיבה עירונית לחשיבה אזורית מציע פרספקטיבה חדשה לתכנון וארגון נכון וצודק יותר של האזור
מדי שבוע הביאו צילומיו של יואב מאירי, שהתפרסמו במדור 'מהנראה בעירנו' של אורבנולוגיה, את מה שהוא מזהה כסגנון הבינוי הישראלי: הבנייה הספונטית מרובת התוספות. לא של האדריכלים אלא של הדיירים המוסיפים שכבות לבניינים ולנוף העירוני. ברשימת הסיכום הוא מסביר את אהבתו לפרטאץ' המקומי
טראמפ החזיר לשיח הציבורי את שאלת עתיד ישראל פלסטין, "מדינה אחת שתי מדינות?! מה שתרצו". לרעיון המדינה המשותפת, הנדון עתה באקדמיה ובארגוני פעילים בשני הצדדים, מקורות היסטורים בצד הישראלי והפלסטיני. ראיון עם ליילה פרסת (Leila Farsakh), פרופסור למדע המדינה באוניברסיטת מֶסֶצ'וּסֶטְס בבוסטון, על האתגרים והמציאות המתהווה בשטח של מדינה אחת לישראל ופלסטין
תנופת הבנייה ומדיניות הציפוף משנה את אופיה של ראש העין שהייתה בעבר פרבר שקט. תכנית המתאר לא עונה על השאלה איזה מודל עירוני מבקשים לקדם לראש העין? תכנון מהסתכלות אזורית יכול היה לתרום לתכנון טוב יותר בנושא תחבורה, תעסוקה, שטחים ירוקים ופיתוח כלכלי, אך בראש העין כמו ביתר הערים בישראל עדיין תקועים בגישת תכנון העיר הבודדת
האם חוסר מדיניות היא למעשה מדיניות לכל דבר? השבוע יתקיים כנס של עמותת במקום אשר יידון בחללי התכנון או באי התכנון כמדיניות מרחבית סדורה וישאל מהן המטרות וההשלכות של מדיניות זו על אוכלוסיות שונות, על המרחב ועל כולנו? העמותה שנוסדה על מנת לכרוך בין תכנון לבין זכויות אדם מקדישה את הכנס לברור המחירים של אי התכנון כפגיעה בזכויות
ראיון עם הסוציולוג אנדריאה מובי בריגטי שחוקר את 'אמנות הטריטוריות' ומציע מבט חדש ומרענן על המושג טריטוריה ועל הזירה העירונית והביתית. במרחבים אותם הוא חוקר הוא מאתגר את ההנחה ההומוצנטרית ומסתכל על בעלי החיים שלוקחים חלק באקולוגיה המרחבית שבה אנחנו חיים. אולי העיר דלהי שייכת לקופים יותר מאשר לבני האדם? ראיון מעורר מחשבה
משחק המנופול מדמה את המשחק הנדל"ני שכולנו נאלצים ונדחקים לשחק בו או להיבעט מתוכו, אך האם ניתן לדמיין עולם שבו הדיור מופקע משיח הנדל"ן וחוזר לשיח הזכויות? בתחילת המאה ה-19 כבר הבינו שהבעלות הפרטית על קרקעות יוצרת עוני ומעשירה יחידים שנהנים מעליית שווי הקרקע כתוצאה מתהליכים שנעשים בהשקעה ציבורית. הצעה למנגנון דיורי חדש שישיב את הקרקע לכלל ויהפוך את הדיור לזכות בסיסית.
