מהו יופי בתכנון עירוני? מה מקדם את היווצרותו ומה פוגם בו? רשימה זו, שנייה בסדרה, סוקרת את עיקרי הדו"ח האנגלי 'לחיות עם יופי' ששואף להתוות מדיניות תכנונית מבוססת יופי.
האם מתכננים שעובדים במגזר הפרטי הם ספקי שירותים טכנוקרטיים או שחקן פוליטי יצירתי? האם הם יכולים להשפיע כמיישבי קונפליקטים בין הרשות והיזם ולחתור לפשרה אתית? רשימה זו מציגה שני מקרי מבחן של התערבות תכנונית ומסבירה כיצד הם משקפים את תפקיד ומעמד המתכנן במגזר הפרטי.
מאמר חדש מאת טלי חתוקה ומרים ויילר בוחן יחסים אגוניסטיים ומציע המשגה חדשה - מושג "הסביבה האגוניסטית". נקודת מוצא זו, וההבנה של סביבות אגוניסטיות יכולים לסייע מאוד להבין את המחאות והקונפליקטים העכשוויים בזירה הישראלית ובכלל.
עלייתן של אידיאולוגיות חדשות ורדיקליות ברחבי העולם הניעה הוצאת גליון מיוחד של כתב העת 'Planning Theory', העוסק בתיאוריה של התכנון, סביב מושג ה'אידאולוגיה'. על החשיבות להצבת הפוליטי בראש סדרי היום המחקרי והפרקטי
סדרת הרשימות הקרובה מלווה את הפודקסט "הדרך לעזה" שבו משוחחים טלי חתוקה ויוברט לו יון על החידה שהיא עזה. האם אנחנו יכולים לדמין את עזה? לשרטט את עזה? כיצד הפכה לנעלם בתודעה הישראלית ובתכנון הישראלי? הרשימות להלן הן שיחה בהמשכים, שמבקשת לעודד המשגה חדשה ביחס לעזה, כאמצעי ראשוני לחשיבה אחרת, ותודעה חדשה על השכנים שלנו מעבר לגדר, קרובים, רחוקים.
מרחב מורכב משכבות של זכרונות, תקופות ואיורעים, האם ניתן למחוק זכרונות והיסטוריות באמצעות הרס המרחב? אדריכל השימור אמנון בר אור* והפסיכואנליטיקאי גבי בונויט** טוענים שלא ניתן. הטארומה המוכחשת תצוף ותתגלה בצורה כזו או אחרת. ריפוי ויצירת מרחב בריא מחייבת התמודדות והכלה של העבר. בסדרת הרשימות הקרובה, ידונו הכותבים בזיקה שבין טראומה לאדריכלות
המתח והפער בין העיר לאזור הכפרי בארצות הברית נוכח מתמיד בפוליטיקה האמריקאית. התקשורת נוטה להציג את העיר והעירוניים כפרוגרסיבים וליברלים אל מול הכפרים השמרניים מצביעי טראמפ. שני ספרים שהתפרסמו ב-2018 יורדים לעומק של אמריקה הכפרית ומבקשים להבין את תפיסת עולמם של תושביה
האם הספרייה המרכזית באוניברסיטת תל אביב תהפוך להיות מרחב ציבורי ופוליטי מרכזי בעתיד? הרשימה הבאה מציעה אוטופיה חדשה, בה המרחב האוניברסיטאי הופך להיות למרחב הפועל לקידום מהלכים ביקורתיים ומעשיים, המשותפים לשחקנים אשר לרוב אינם משתפים פעולה אלו עם אלו. האם יצירה של מרחב חברתי ופוליטי חדש תתקף מחדש את מעמד האוניברסיטה?
האם חוסר מדיניות היא למעשה מדיניות לכל דבר? השבוע יתקיים כנס של עמותת במקום אשר יידון בחללי התכנון או באי התכנון כמדיניות מרחבית סדורה וישאל מהן המטרות וההשלכות של מדיניות זו על אוכלוסיות שונות, על המרחב ועל כולנו? העמותה שנוסדה על מנת לכרוך בין תכנון לבין זכויות אדם מקדישה את הכנס לברור המחירים של אי התכנון כפגיעה בזכויות
גבולות פיזיים, מיקום, קנה מידה, צורה וסטרוקטורה, סמלים, ונורמות חברתיות - כולם תורמים לארגון המרחבי והחברתי של מחאה. מחאה תמיד קשורה למקום, ולבחירה במקום כלשהו לשם פעולה של מחאה יש משמעות רבה הן עבור המשתתפים, והן עבור הצופים בהם. לקראת פתיחת התערוכה "הכוריאוגרפיה של המחאה".