משברי הדיור בעולם המערבי והירידה בנגישות לדיור הולם ובר-השגה מאפיינים לא רק אזורים מטרופוליניים כפי שהצגנו במקרה של מטרופולין ונקובר, אלא גם אזורים בעלי גיאוגרפיות מגוונות ובכלל זה פריפריות המאוכלסות בדלילות. רשימה זו סוקרת אזור נוסף, מדינת מערב אוסטרליה, המקדמת כיום תכנית אסטרטגית לדיור בר-השגה.
המטרופולינים והאזורים בעולם המערבי מובילים כיום שינוי פרדיגמה בתכנון המגורים ברי-ההשגה, נושא שטופל בעבר בעיקר דרך מוסדות המדינה. בתגובה למשברי דיור, מתגבשות אסטרטגיות אזוריות מתוך הכרה בכך שלסוגיית הדיור השפעה מכרעת על השגשוג הכלכלי והתפקוד של האזור. רשימה זו סוקרת את התכנית עבור מטרופולין ונקובר בקנדה.
תכנית פריז נועדה לחזק את מטרופולין פריז בתחרות הבנילאומית שבה נותרה מאחור יחסית ללונדון וניו יורק. התכנית מטפלת בתחבורה, באפיון אזורי חדשנות, קיימות ופיתוח כלכלי ונועדה להכין את העיר והאזור למאה ה-21
מה שהתחיל מפרויקט שיפוץ תחנת רכבת במדריד התפתח לפרויקט מערכתי עירוני לתכנון השטחים הלא מפותחים שנותרו בעיר, מתוך תפיסה של תכנון מקיים לעיר והאזור שמתאים למאה ה-21. התכנית מנסה להתגבר על ההפרדה שיוצרת מערכת התחבורה בין צפון העיר ושכונותיה ולעודד יצירת מקומות עבודה חדשים.
התכנית האסטרטגית לאשכול הנגב המערבי מציעה חזון ומפת דרכים לפיתוח סדר יום כלכלי אזורי ברוח "האזוריות החדשה", על בסיס זיהוי חמישה מנועי צמיחה ייחודיים. האם בכוחה של התכנית לקדם צמיחה באזור פריפריאלי זה, הסובל מקשיים במשיכת השקעות, הון אנושי וחוסרים בתשתיות?
ציר ז'בוטינסקי, ציר מרכזי בגוש דן המחבר את פתח תקווה, בני ברק ורמת גן נמצא על סף פיתוח ושינוי משמעותי בזכות הקמת קו הרכבת הקלה והתחדשות עירונית סביבו. רשימה זו דנה בהזדמנות לחשיבה מחודשת לא רק על הציר אלא על עתיד האזור, ומציעה חזון ליצירת שיתוף פעולה בין-רשותי סביב העוגנים התעשייתיים האזוריים ומקסום כוחם היצרני.
הצורך בדיור בהישג יד נעשה ברור אף יותר נוכח המצב הכלכלי, מסמך זה מציע לחשוב על על דיור בר השגה בקנה מידה מטרופוליני, לא כמאמץ של עיר אחת אלא מתוך ראייה אזורית. באופן שיבטיח שיוויון בין הרשויות ויאפשר טיפולוגיות שונות של דיור בר השגה.
האזוריות חוזרת לסדר היום ומתחדשת. גלן סירל, פרופסור אוסטרלי לתכנון ערים מצביע על ההתפתחויות בחשיבה האזורית ומציע גישות פורצות דרך לתכנון אסטרטגי אזורי ומטרופוליני
בעשורים האחרונים אזורים רבים מאמצים את מודל ה"סליל המשולש" הכולל את האוניברסיטה, את התעשייה ואת הממשל. שיתוף הפעולה ביניהם באזור מסוים יכול להפוך למקור לחדשנות והתמחות שיוביל לצמיחה ושיתוף פעולה אזורי
האשכולות האזוריים צמחו מלמטה כיוזמה וולנטרית שהגיעה מראשי רשויות שחשו צורך לאגם משאבים ולחשוב אזורית. אך כעבור מספר שנים המדינה הלאימה את הפרויקט. האם מדובר בהצלחה חסרת תקדים של יוזמה שצמחה מלמטה ואומצה על ידי המדינה, או שתהליך המיסוד הוא בעוכריה?
פרויקט חדש של המעבדה לעיצוב עירוני ואוניברסיטת MIT בליווי צוות של עיריית קריית שמונה, נועד להוביל חשיבה אסטרטגית לפיתוח אזורי התעשייה בעיר ובאזור אצבע הגליל. מהם האתגרים של קריית שמונה? וכיצד החישבה על תעשייה מנקודת מוצא אזורית יכולה להוביל לצמיחה ושינוי משמעותי באזור?
כאשר דיבורים על איחוד רשויות מרחפים מעל בת ים, רשימה זו בוחנת אילו תפיסות עולות מהתכניות המחוזיות לעומת התכניות שמקדמת העיר בת ים- גישה ריכוזית של אזוריות ישנה או גישה של ריבוי מרכזים?
אזור הגליל מורכב מערים, כפרים, מועצות אזוריות, יישובים וקיבוצים. חוסר אסטרטגיה כוללנית מוביל לריבוי מטרות ומספר רב של מוקדי פיתוח הנאבקים ביניהם. האם ראייה אזורית תוכל למנף את האזור כולו קדימה? המאבק למשיכת מסודות להשכלה גבוהה כמשל
במה שונה תפיסת התכנון האזורי בישראל בשנות ה-50, מתפיסת ה'אזוריות חדשה'? האם השתנתה ה'מודעות האזורית' או החלוקה לאזורים בישראל וכיצד משפיעים שינויים אלה על תכנון המרחב והחיים בו?
העיר תל אביב חולקת גבול עם ערים רבות בסביבתה, מה קורה בסביבת הגבול המוניציפלי מבחינת השיח והפרקטיקה התכנוניים? האם יש הבדל בין הגובלות השונים? מחקר זה בוחן את סביבת הגבול מפרספקטיבה עירונית ואזורית.
