בשכונת שפירא בתל אביב חיות קבוצות חברתיות שונות אשר חולקות את המרחב הציבורי ומשאבים קהילתיים ועירוניים. כיצד משפיע המרחב הפיזי על תחושת השייכות שלהם לשכונה? והאם למוקדי המפגש השכונתיים השפעה מקרבת בין הקבוצות או דווקא מרחיקה?
הפקידים מבטלים את כל מה שפנטזת עליו, הפוליטיקאים רואים בפרויקטים נופיים דרך לעורר אהדה ולצבור קולות - וכולם שוכחים שהחשיבות של השטחים הפתוחים היא קודם כל כמותית, האיכות מגיעה אחר כך. ראיון עם אדריכלית הנוף ליטל סמוק.
הן לא מתנצלות על השימוש הנרחב בדשא, נלחמות כדי שהמרחב הציבורי לא ייגזל על ידי תשתיות, ומעידות כי העיריות כבר מוכנות לקבל את הפארקים הפחות "שטאנציים." ראיון עם אדריכליות הנוף עליזה ברוידא ורות מעוז.
באיזה אופן המרחב העירוני מושפע ממגוון קבוצות שונות החיות זו לצד זו? ד"ר איריס לוין חוקרת את יחסי הגומלין בין מרחב המגורים לתושבים בשולי החברה. היא מאמינה שהרב תרבותיות עדיין חיה ובועטת, ולכן למתכננים יש אחריות לשילוב חברתי של קבוצות שונות במרחב העירוני. רשימה שישית בסדרה "קריאת כיוון".
איך מתרגמים מסגרת רעיונית לשיטת עבודה? איך מגשרים על הפער בין האקדמיה לפרקטיקה? האדריכלית אירית צרף נתניהו, ראש המחלקה לאדריכלות בוויצו חיפה, לקחה את המתווה הרעיוני של המארג שהופיע בספר "שכונה-מדינה" ויישמה אותו בתכנית מתאר להתחדשות עירונית בנתניה. ראיון.
בצומת בין תיאוריה ופרקטיקה, ידע ופעולה, פרופ' הת'ר קמפבל חושבת שצריך להתמקד בשאלות אתיות ונורמטיביות ולעסוק בצדק לא רק מתוך פריזמה אקדמית אלא בניסיון להביא לשינוי ממשי. רק כך נוכל לענות על השאלה מה התפקיד והשליחות של האקדמיה.
מה מייצרת עמימות תכנונית באקלים של קשרי הון-שלטון? מי שומר על האינטרס הציבורי כאשר ההנחיה התכנונית פתוחה לפרשנות? המקרה של פרויקט היוקרה "בארי-נהרדעא" בתל אביב מציף שאלות הנוגעות למארג האינטרסים בפיתוח העירוני.
הספר "קיימות בראיה כוללת", אותו ערכה האדריכלית והמרצה תגית כלימור, מאגד תחתיו מבחר עבודות סטודנטים מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון המציעות חיבור בין שלושת עמודי התווך של תפיסת הקיימות: סביבה, חברה וכלכלה
גשר עצום מימדים נישא מעל בתיה הפסטורליים של העיר פורטו שבפורטוגל, ומעליו נמתח אחד מקווי הרכבת הקלה במטרופולין. זהו מחזה מעורר מחשבה, המעודד אותנו לשאול כיצד היום, בעידן הניאו-ליברלי, על הרשות ועל המתכננים לקדם פרויקטים גדולים של תשתיות ציבוריות במרחב העירוני
מסוף המאה העשרים, הפרדיגמה הניאו-ליברלית היא השלטת בכלכלה הפוליטית הבינלאומית. ספרו הקלאסי של הגיאוגרף הבריטי דיוויד הארווי מסביר כיצד בשם ערך החירות מתפשטת הגישה ברחבי העולם, ומעורר מחשבות על תפקידה החדש של המדינה כגוף מתכנן
ברבות מן הערים בעולם, בייחוד בדרום הגלובלי, הפורמלי והלא-פורמלי יצרו עיר דואלית. איך תרם התכנון המודרניסטי למצב זה? מדוע אזורים אלו מלבים את האלימות העירונית? ומה על המתכננים העירוניים לעשות בנושא? פרופ' דיאן דיוויס מהארוורד מספרת על הקשר בין אלימות לעיצוב המרחב.
מהו הממשק שבין העיר לטבע? לנופים המקיפים אותה? ספרו החדש של הסייר הוותיק דב פוניו "מדריך למטייל בדרום מדבר יהודה" הוא לכאורה מדריך טיולים סטנדרטי, אך מדובר במפעל חיים של ממש - המעלה שאלות ותהיות על מקומו של הפרט בפיתוח הנוף המקומי
אין ספק כי התכנית היא מהות ומרכז עשייתו של המתכנן, אך היא עלולה להיות לעיתים מבלבלת, בלתי נגישה ובלתי מובנת לציבור הרחב. בדיוק לשם כך - אורבנולוגיה גאים להציג את "זכוכית מגדלת". מדור חדש בו נציג תכניות מתאר ותכניות בניין עיר, את הכוונות שעיצבו אותן, ואת האופן שהן עיצבו את המרחב.
כיצד החוקר והמחקר מסתכלים על המציאות, על הפרקטיקה התכנונית? כיצד הם מבינים ומנתחים אותם? מה המתודולוגיה והכלים העומדים לרשותם? אסופת המאמרים החדשה בהוצאת Routledge מעלה על סדר היום את שיטות המחקר בשדה התכנון
מהו סדר היום של עיצוב עירוני? האם יש לו כזה? האם העיצוב העירוני קרוב יותר לשדה התכנוני או האדריכלי? ברנט ריאן, פרופ' לעיצוב עירוני ב-MIT, טוען שעיצוב עירוני צריך לעסוק פחות במונומנטלי, לקבל את העיר כסביבה הטרוגנית "ומטולאת" ובדומה לשדה התכנון להציע סדר יום חברתי.
האדריכלות בימינו נוטה ב"הולדה" של מבנים חדשים ומרהיבים, אך האם וכיצד היא מתמודדת עם תהליכי ההזנחה וההריסה הטבעיים של הסביבה הבנויה? הספר "בניינים חייבים למות: מבט פרוורטי על אדריכלות" מציע הסתכלות ביקורתית על הסוגיה
