להתגורר, לאכלס, להשתכן, לחיות במקום. המציאות של סביבות מגורים עכשוויות היא רבת-פנים, מורכבת. המושג בית (להתגורר במקום) אינו מסמן “רק” מקלט פיזי (ואולי מעולם לא סימן) אלא הוא סמל מעמד, בחירה אידיאולוגית, הזדמנות, טריטוריה, מחסום, מקום שנבנה על ידי בני אדם ולמענם, ולכן נמצא בשינוי ובמאבק מתמידים.

סביבות מגורים מושפעות משינויים גיאופוליטיים, תרבותיים וכלכליים שקשורים להגברת הניכור העירוני, עלייה בכוח וביכולת ההשפעה של קבוצות דתיות, כנופיות עירוניות, גידול אוכלוסין, וכן לבעלויות על הקרקע, חוקים וכיוצא בזה.1 שילוב של כל המשתנים הללו יצר “פצצות מתקתקות” המתפרצות מדי פעם למצבי אלימות, כמו במהומות ב-1992 בלוס אנג’לס, במהומות בפרוורי פריז ב-2005 ובמהומות באוקטובר 2000 בישראל. עם זאת, יש להיזהר מלנתח את מצב העניינים העכשווי כאפוקליפטי; אלימות ותוקפנות בסביבות המגורים הן רק עוד שלב בהתפתחות של חיי העיר העכשוויים.2

ואכן, שלב חדש מאפיין את הדינמיקה בסביבות המגורים בערי ישראל, שלב הכולל את כל הגורמים המאפיינים קונפליקטים עירוניים עכשוויים: מתחים חברתיים ולאומיים, יוקר מחיה, מדיניות תכנון אסימטרית המשפיעה על הצמיחה של קהילות ומגזרים, שאיפות אישיות לעתיד טוב יותר לילדים וחשש גובר בקרב מקבלי ההחלטות והמנהיגות שהאלימות תגבה מחיר כלכלי ותדמיתי גבוה. שלב זה הגיע לשיא חדש של חיכוך תחרותי בין תושבים בסביבות המגורים שלהם. אולם אין לראות את מצב העניינים הזה כרע אלא כתולדה של מודעות התושבים לכוחם להשפיע על סביבת מגוריהם. הפעלתנות בחיפוש אחר חיים טובים יותר, בהסתכלות על מגורים כמפתח לחיים טובים יותר, היא שמעוררת את המתחים והצורות החדשות של קונפליקטים.  מבעד לאילו עדשות עלינו להסתכל על מצב העניינים הזה?

הסרטון והפרסומים להלן מציגים את תובנות ומחקרים שנעשו בזיקה לדפוסי תכנון של סביבות מגורים, התחדשות עירונית, ג’נטריפקיציה, ודיור בר השגה.

לקריאה נוספת:

פרסומים בעברית

חתוקה, טלי, טל, זוהר, ענבר, גילי (2021) התחדשות עירונית בפריפריה הגיאוגרפית של ישראל: אזוריות, מנועי צמיחה כלכליים ומאפיינים מקומיים כבסיס להגדרת קלאסטרים של התחדשות, המעבדה לעיצוב ותכנון עירוני, החוג לגיאוגרפיה וסביבת האדם, אוניברסיטת תל אביב

חתוקה, טלי, צור, הדס, פרייגר, עינת, פורשיק, יוליה, חמו-גורן, קורל, וינשטיין, צבי (2020) מרחב מיקוח: תהליכי התחדשות עירונית בעידן הניאו-ליברלי, המעבדה לעיצוב ותכנון עירוני, החוג לגיאוגרפיה וסביבת האדם, אוניברסיטת תל אביב, הוצאת רסלינג.

חתוקה, טלי, ענבר, גילי, טל, זוהר (2020) טיפולוגיות סינכרוניות: מגורים משולבי תעשייה ותעסוקה בעיר, המעבדה לעיצוב ותכנון עירוני, החוג לגיאוגרפיה, אוניברסיטת תל אביב

חתוקה, טלי, בר, רוני, זילברדיק, יואב, לוטן, הילה, יעקובסון, מיכאל, בטט, מירב, רוזנק, חן, חנני, כרמל (2020) דפוסי תכנון: דירה, בניין, שכונה, מרכז, עיר, מטרופולין, מדינה, המעבדה לעיצוב ותכנון עירוני, החוג לגיאוגרפיה וסביבת האדם, אוניברסיטת תל אביב, הוצאת רסלינג.

חתוקה, טלי, בר, רוני, יעקובסון, מיכאל, לוטן, הילה, בטט, מירב, פיין, ג’סיקה (2012) שכונה-מדינה, המעבדה לעיצוב ותכנון עירוני, החוג לגיאוגרפיה וסביבת האדם, אוניברסיטת תל אביב, הוצאת רסלינג.

חתוקה, טלי, מליס, נעמה, בר, רוני (2012) מחדש ישראל: הצעה לכינון חברה ממשלתית להתחדשות עירונית בישראל, המעבדה לעיצוב ותכנון עירוני, החוג לגיאוגרפיה וסביבת האדם, אוניברסיטת תל אביב, נעמה מליס אדריכלים.

רשימות

2020 התחדשות עירונית בפריפריה הגיאוגרפית של ישראל:

2020 טיפולוגיות סינכרוניות: מגורים משולבי תעשייה ותעסוקה בעיר של המאה ה-21

2020 מרחב מיקוח, תהליכי התחדשות עירונית בעידן הניאו-ליברלי

2020 דפוסי תכנון: דירה, בניין, שכונה, מרכז, עיר, מטרופולין, מדינה

2020 הקמפיין להתחדשות עירונית:

2012 שכונה-מדינה

סדרות פודקסט

2020 קצרצרים על התחדשות עירונית:

2019 דיור בר השגה

2017 פינוי בינוי בשכונת קרית משה

  1. להרחבה ראו Andrea Mubi Brighenti, “Lines, barred lines: Movement, territory and the law“, International Journal of Law in Context 6.03 (2010):217-227; Iris Marion Young,‏Justice and the Politics of Difference, Princeton: Princeton University Press, 1990; Sharon Zukin, Landscape of Power: From Detroit to Disneyworld, Berkeley: University of California Press, 1991 ↩
  2. Arjun Appadurai, Modernity at Large: Cultural Dimensions of Globalization, Minneapolis, Minn: University of Minnesota Press, 1996, p. 152 ↩