הבנייה הפרברית היא ה”אויב” הגוזל משאבים הן מהעיר והן מהמושב או הקיבוץ. (מקסים וגבריאל שמיר, “מן העיר אל הכפר”, 1955. בתוך: עומר, מ. מגדלי מים בישראל, 1891-1993. תל-אביב: הגלריה האוניברסיטאית לאמנות ע”ש גניה שרייבר, אוניברסיטת תל-אביב, 1994)