סדרה בת חמישה פרקים על פרויקט בינוי פינוי בשכונת קרית משה ברחובות. שכונה שממותגת כשכונת פשע ואלימות ונכללה בפרויקט שיקום שוכנות פעמיים. היום משרד הבינוי והשיכון מקדם בה תכנית של בינוי פינוי מאסיבי. מה חושבים על כך התושבים, האדריכל, פעילים ופוליטיקאים? האם התכנית תטיב עם התושבים הותיקים, האם תסייע בחילוץ מעוני? ואיזה סדר יום מקדמת המדינה בפרויקט?
ברשימה הקודמת ניתחנו את התכונן ההוליסטי של שכונת רמת אביב א', שאילו תוכננה היום היו קוראים לה שכונה בת קיימא, אך זה היה בשנות ה-50. ברשימה זו נבחן האם היא עומדת בתקן LEED-ND להערכת שכונות מקיימות, איזה ציון היא תקבל במדד, מדוע פותח ואילו קריטריונים הוא מציב?
חצי מתושבי דרום קוריאה חיים בסיאול הבירה, שמתאפיינת בגורדי שחקים המשמשים למגורים ועסקים. משנות השמונים פיתחה הממשלה את המגורים והתשתיות על מנת לספק דירה לכל משק בית, השיפור שנעשה שם הוא בקנה מידה אדיר אך נוכח הביקוש האדיר בסיאול מחד ומשברים כלכליים מאידך, אתגרים חדשים ניצבים בפני מדיניות הדיור בדרום קוריאה
שכונת רמת אביב א' תוכננה ברוח הרעיונות האוטופיים של האדריכלות המודרניסטית. גם כיום כאשר מסתובבים בשכונה יש תחושה של תכנון אידאליסטי, רצף השטחים הירוקים, החניות המאורגנות במתווה של רחובות ללא מוצא (cul-de-sac) מאפשרים מרחב תנועה ללא מכוניות. על רקע הדיון המחודש היום בשכונות ירוקות, רשימה זו בוחנת את תפיסת התכנון שעיצבה את שכונת רמת אביב א' בשנות ה- 50. ברשימה הבאה נבחן האם היא עומדת במבחן התקנים העכשוויים של שכונות ירוקות (LEED-ND)
שכונה חדשה שהוקמה בדיסלדורף מציגה פרוגרמה מרתקת של עירוב שימושים הכולל תיירות, מגורים, תעסוקה, ותעשייה. השכונה מדגימה מודל הפוך מהשכונות החדשות, המתחמיות שמאפיינות את הבנייה בישראל, ודומה יותר לשכונות השיכון שנבנו כאן בשנות השישים, אלו שאנו ממהרים היום להרוס ולהספיד. ואולי יש מקום לחשוב על עיבוי ושמירה על הערכים וסוג חיי העיר שהם מאפשרים?
המילה שיתוף זוכה לעדנה מחודשת ואף לסקס אפיל וטרנדיות באמצעות יוזמות כמו WeLive. חלק מהיוזמות אמנם ממשיכות לדבר את השפה של הניאוליברליזם אך עדיין הן משקפות הלך רוח של חיפוש אחר אלטרנטיבה. זה הזמן לחשוב על מודלים חלופיים אוטופיים לאורח החיים העירוני בדמות קהילות שיתוף עירוניות
התערוכה A-esthetics מציעה מבט אחר על מה שמוכר לנו כ"סלאמס" בדרום הגלובלי. מעל חמישים צילומיים מרחבי העולם ממחישים את הרבגוניות של מה שמכונה א-פורמאליות בתכנון ובמגורים. אל מול המבט המודרני שמבקש להסדיר מרחבים אלה גישות עכשוויות בוחנות את ההתפתחות בערי הדרום באופן חיובי ומתמקדות בקולקטיביות העירונית, היצירתיות ויכולת ההתאוששות מהירה המאפיינת אותם.
בשכונת שפירא בתל אביב חיות קבוצות חברתיות שונות אשר חולקות את המרחב הציבורי ומשאבים קהילתיים ועירוניים. כיצד משפיע המרחב הפיזי על תחושת השייכות שלהם לשכונה? והאם למוקדי המפגש השכונתיים השפעה מקרבת בין הקבוצות או דווקא מרחיקה?
"מהקריות לתל אביב תועדת על מסלול עם פריפריה בליבך...." המרחבים הפריפריאלים נקשרו בדמותה של אלקבץ. בסרטים השונים, הביאה אל המסך את המרחב הפריפריאלי, הנופים והחיים המתרחשים בהם.
הרשות המקומית מציגה את האפשרות להתחדשות עירונית באותו האופן כלפי כל תושביה. אולם, בעוד קבוצת תושבים אחת מוכשרת להתמודד עם אתגר זה, קבוצה אחרת מעידה על עצמה כי אינה יודעת מהיכן להתחיל. הסרת האחריות של הרשות מהתושבים היא המעכבת וחוסמת את הדרך להתחדשות.
אל מול שינויים במרחב העירוני המובילים ל'ערים מתכווצות' ושכונות מתרוקנות, מופיע המדיום הדוקומנטרי כקפסולת זמן המשמרת זיכרונות, חוויות ונופים, ומטעינה אותם מחדש בזיכרון של הצופה.
על מה מעידים הסימנים של שינוי הבלוק על ידי דייריו? איזו משמעות יש לצורות החדשות המתפתחות על מעטפתו בהקשר של מושג הביתיות? חקירת הארכיטקטורה כמערכת סמיולוגית חושפת את השימושים היומיומיים, הסימבוליים והאידיאולוגיים המקודדים בבלוק המגורים.
מי דמיין שהררי השלג, שכיסו את ערי החוף המזרחי בארצות הברית, יספקו שיעור חשוב על השלטון המקומי בימינו - על אחריותו כלפי תושבים, על הפרטת המרחב והאופן שבו ריבוד אתני נשזר בכל אלה?
באיזה אופן המרחב העירוני מושפע ממגוון קבוצות שונות החיות זו לצד זו? ד"ר איריס לוין חוקרת את יחסי הגומלין בין מרחב המגורים לתושבים בשולי החברה. היא מאמינה שהרב תרבותיות עדיין חיה ובועטת, ולכן למתכננים יש אחריות לשילוב חברתי של קבוצות שונות במרחב העירוני. רשימה שישית בסדרה "קריאת כיוון".
הכלי התכנוני של שימוש חורג נועד לאפשר גמישות ועל הדרך קידם גם עירוב שימושים בערים. הגבלת השימוש בו כעת מוצגת כאמצעי להגדלת היצע הדירות, אבל מעלה תהייה- עד כמה ערים באמת יפיקו מכך תועלת? והאם בניסיון לפתור בעיה אחת איננו יוצרים בעיה אחרת?
האם לדיירים יש זכות לשמור על צביון שכונה אל מול מדיניות של ציפוף והתחדשות עירונית? פסק דין בנוגע ליישום התחדשות עירונית מכוח תמ"א 38 בצפון תל אביב מעורר הדים, ולא לחינם- עם קריאה לפיתוח הדרגתי של תשתיות, ביקורת על ניסיונות לשימור ערך הנדל"ן והתנגדות לתכנון מדיר- בית המשפט השמיע קול ברור בעד התחדשות עירונית.
המושג "תמהיל חברתי" משמש את הרשויות לא פעם כדי לקבל לגיטימציה לחדש מתחמי דיור ציבורי תוך הפרטתם יחד עם פנייה לדיירים מבוססים ממעמד הביניים, על חשבון הדיירים הקיימים. מה אנחנו יכולים ללמוד מחידוש הדיור הציבורי בעולם? רשימה ממלבורן, אוסטרליה.
התחדשות עירונית לא משפיעה רק על המרחב הבנוי, אלא מעצבת מחדש את מרקם החיים. אוכלוסיות חלשות עשויות להיות מושפעות במיוחד מהכוח התכנוני שמשנה או הורס את הקיים. על הפן החברתי שבהתחדשות עירונית - רשימה שנייה בסדרה.
