זכוכית מגדלת

התכנית, על שרטוטיה והוראותיה, היא מהות עשייתו של המתכנן. בבסיס כל תכנית עומדים רעיונות, הנחות יסוד והשקפות עולם המתורגמים לקווים וכתמים. אלו מייצגים את חלוקת המשאבים בין קבוצות ופרטים ולכן משקפים גם מאבקי אינטרסים וכוחות, ושלל אילוצים חברתיים, פיזיים ובירוקרטיים. כדי להבין את הסביבה הבנויה ואת התוכנית שקדמה לה – אנו מקדמים מדור חדש בשם זכוכית מגדלת. מטרת הפינה היא להתמקד ולחשוף תכניות מתאר ותכניות בניין עיר, את הכוונות שעיצבו אותן, ואת האופן שהן עיצבו את המרחב “שבחוץ”. בפינה זו נציג תוכניות שהתממשו ותוכניות שעתידות להתממש: נתאר, ננתח ונאיר את הרעיונות התכנוניים העומדים בבסיסן, את השאלות שהן מציפות, ואת ההזדמנויות שהן מעלות. אנו מבקשים להנגיש את התוכניות לסטודנטים, אנשי מקצוע והקהל הרחב ולפתח כלים לקריאה של תוכניות שלעיתים נתפסות כבלתי קריאות או נגישות ל”אזרח הפשוט”. אנו מקווים שפינה זו תוכל לתרום ולטפח את השיח המקצועי בקרב אנשי ונשות המקצוע, ובכך ליצור זירת מפגש ודיון וירטואלית בין האקדמיה, הפרקטיקה והקהל הרחב.

מבני הציבור: על מבנים, ציבורים ומשמעויות

רשימת פתיחה לרגל השקת סדרת רשימות חדשה של כותבים-אדריכלים מוזמנים שתעסוק בחשיבות של מבני הציבור בתחילת המאה ה-21, וסדרת פודקאסט חדשה, חמישה בניינים, שתציג חמישה מבני ציבור זוכי פרס רכטר.

תכנית אסטרטגית: אזורי התעשייה, אשדוד

תכנית אסטרטגית לעיירית אשדוד שגובשה במעבדה לעיצוב עירוני על ידי ראש המעבדה ד"ר טלי חתוקה, והמתכננות סאני מנוזי פיטרסון ועינת פרייגר, מבקשת לחשוב על העיר אשדוד כמערכת המשלבת בין מגורים לבין תעסוקה, עבודה ותעשייה, מתוך הבנה כי בייצור ובתעשייה גלום פוטנציאל לא רק לצמיחה כלכלית, אלא גם לשיפור איכות החיים העירונית.

מגישה עירונית לגישה אזורית- אזור עירון כמקרה בוחן

כמה אזורי תעשייה צריך באזור המתפרש בין חדרה, חריש, ואדי ערה ועד זיכרון יעקב? כמה ועדות תכנון צריך באזור? כיצד מחולקות ההכנסות מארנונה בין היישובים והאם יש מקום לשתי ערים גדולות? המעבר מחשיבה עירונית לחשיבה אזורית מציע פרספקטיבה חדשה לתכנון וארגון נכון וצודק יותר של האזור

התושבים ניצחו, פארק החורשות יישאר ריאה ירוקה!

היצירתיות של התושבים הצליחה לבטל תוכנית של עיריית תל אביב ולהציע פתרון כפול: הן לצורך של תושבים בדיור והן לשמירה על פארק החורשות. כיצד הצליחו תושבי קרית שלום להתאחד ולהציע תכנית אלטרנטיבית לפינוי בינוי שעמד לפגוע בריאה הירוקה היחידה באזור?

ראש העין עיר או פרבר?

תנופת הבנייה ומדיניות הציפוף משנה את אופיה של ראש העין שהייתה בעבר פרבר שקט. תכנית המתאר לא עונה על השאלה איזה מודל עירוני מבקשים לקדם לראש העין? תכנון מהסתכלות אזורית יכול היה לתרום לתכנון טוב יותר בנושא תחבורה, תעסוקה, שטחים ירוקים ופיתוח כלכלי, אך בראש העין כמו ביתר הערים בישראל עדיין תקועים בגישת תכנון העיר הבודדת

הצעות להתחדשות עירונית בקרית המלאכה בתל אביב

רשימה זו בוחנת מסלולי התחדשות עירונית לקרית המלאכה בתל אביב. כל הצעה בוחנת את האתר מנקודת מוצא שונה, והשאלה היא מהן המטרות ואלו קבוצות חברתיות צריך המקום לשרת בראייה עירונית וראייה מקומית? רשימה זו מציגה מספר כיוונים שכל אחד מהם משקף סדר יום שונה. מה הכי מתאים לקרית המלאכה בתל אביב?

ממחנה צבאי למרחב עירוני-תכנית הבינוי בצריפין

מדינת ישראל החליטה על פינוי מחנות צה"ל והעברתם לדרום, במסגרת החלטה זו יפונה מחנה צריפין, 3700 דונם בלב אזורי הביקוש. מה מתוכנן לקום במקומו? האם הפינוי יימחק מורשת היסטורית בעלת ערך עוד מימי הבריטים ופלסטינה? וכיצד יראה האזור ביום שאחרי הפינוי והבנוי החדש?

האם רמת אביב א’ היא שכונת בת קיימא לפי תקן LEED-ND?

ברשימה הקודמת ניתחנו את התכונן ההוליסטי של שכונת רמת אביב א', שאילו תוכננה היום היו קוראים לה שכונה בת קיימא, אך זה היה בשנות ה-50. ברשימה זו נבחן האם היא עומדת בתקן LEED-ND להערכת שכונות מקיימות, איזה ציון היא תקבל במדד, מדוע פותח ואילו קריטריונים הוא מציב?

האם בעבר תכננו טוב יותר? התכנון ההוליסטי של רמת אביב א’

שכונת רמת אביב א' תוכננה ברוח הרעיונות האוטופיים של האדריכלות המודרניסטית. גם כיום כאשר מסתובבים בשכונה יש תחושה של תכנון אידאליסטי, רצף השטחים הירוקים, החניות המאורגנות במתווה של רחובות ללא מוצא (cul-de-sac) מאפשרים מרחב תנועה ללא מכוניות. על רקע הדיון המחודש היום בשכונות ירוקות, רשימה זו בוחנת את תפיסת התכנון שעיצבה את שכונת רמת אביב א' בשנות ה- 50. ברשימה הבאה נבחן האם היא עומדת במבחן התקנים העכשוויים של שכונות ירוקות (LEED-ND)

לחשוב מחדש על השיכון הציבורי: מתווה אפשרי לעירוב שימושים

שכונה חדשה שהוקמה בדיסלדורף מציגה פרוגרמה מרתקת של עירוב שימושים הכולל תיירות, מגורים, תעסוקה, ותעשייה. השכונה מדגימה מודל הפוך מהשכונות החדשות, המתחמיות שמאפיינות את הבנייה בישראל, ודומה יותר לשכונות השיכון שנבנו כאן בשנות השישים, אלו שאנו ממהרים היום להרוס ולהספיד. ואולי יש מקום לחשוב על עיבוי ושמירה על הערכים וסוג חיי העיר שהם מאפשרים?
פארק תעשייה נ.ע.ם 2016

אזור התעשייה לאן? נייר עבודה ותכנית אסטרטגית לאזור תעשייה נ.ע.מ. בנגב

רשימה זו מציגה תכנית אסטרטגית שגובשה במסגרת עבודת ייעוץ של המעבדה לעיצוב עירוני באוניברסיטת תל אביב, בראשות ד"ר טלי חתוקה, עבור מנהל אזורי תעשייה במשרד הכלכלה והתעשייה. הפנייה של משרד הכלכלה והתעשייה עלתה בעקבות הצורך לשנות את הסטנדרטים התכנוניים של אזורי תעשייה בישראל. היוזמה של מנהל אזורי תעשייה לקידום תכנית אסטרטגית לפארק נ.ע.מ., המוגדר כפרויקט לאומי, מעוגנת בהנחה כי זו תשמש מודל לאזורי תעשייה נוספים בישראל.

מפלצת עזריאלי שולחת זרועותיה

בימים אלה הופקדה תכנית להרחבת המע"ר הצפוני של תל אביב. התכנית טוענת לקידום העירוניות, אבל איזה סוג של עירוניות? ומי ירוויח ממנה? עידן עמית טוען כי אין מדובר בעוד תכנית לעוד מגדל, אלא בצעד נוסף בהשתלטות קבוצת עזריאלי על המרחב הציבורי בישראל ועיצובו כך שיטיב בעיקר עם מטרות הקבוצה

תכנון חסר אמפתיה

בניין משרדים חדש בקיבוץ גלויות מתייחס למרחב כטאבולה ראסה ומתעלם ממורכבותו. ייתכן שהאדריכלים רצו לייצר דופן לשכונה הסמוכה, אך מה שהתקבל הוא חומה חוסמת, ללא כל רגישות לאנשים המתגוררים במקום. בניין תחת זכוכית מגדלת.

ניתוח לב פתוח

מפארק רובעי לפארק עירוני, משטח פתוח ומיותם לליבה החדש של העיר: המדור "זכוכית מגדלת" יעסוק הפעם בפארק העירוני החדש של העיר עפולה, כמקרה מבחן המציף סוגיות ולבטים בפיתוח הנופי העכשווי בערים בישראל.

אורבנולוגיה מציגים: זכוכית מגדלת

אין ספק כי התכנית היא מהות ומרכז עשייתו של המתכנן, אך היא עלולה להיות לעיתים מבלבלת, בלתי נגישה ובלתי מובנת לציבור הרחב. בדיוק לשם כך - אורבנולוגיה גאים להציג את "זכוכית מגדלת". מדור חדש בו נציג תכניות מתאר ותכניות בניין עיר, את הכוונות שעיצבו אותן, ואת האופן שהן עיצבו את המרחב.