מחאות

ציבורים

הגליון החדש של מגזין בית הספר לעיצוב של הארוורד, 'ציבורים' עוסק בציבורים אנושיים ומרחביים, ושואל האם הרעיון של "הציבור" עדיין רלוונטי בעידן של קיטוב חברתי וסגרגציה מרחבית? הגיליון כולל מאמרים, ראיונות ודיון רחב על עתיד המרחב הציבורי, ביניהם מאמר שכתבתי העוסק במחאות בזמן הריחוק החברתי.

מחאות אלימות בישראל: שלוש קבוצות, הסברים שונים. קולם של המוחים המעורבים באלימות

כיצד מבינים, מצדיקים ומפרשים המוחים המעורבים באלימות מול שוטרים את השימוש בה? ראיון עם ד"ר יאיר יאסן שחקר שלוש קבוצות של מוחים בישראל: הימין הרדיקלי, יוצאי אתיופיה ובדואים בנגב. האם האלימות כלפי נציגי החוק היא דרך לערער על הלגיטימיות המדינתית? יאסן מפרק את המושג למספר רכיבים ומסביר כי הערעור של כל קבוצה הוא ברמות שונות וכלפי רכיבים שונים.

המוגבלות של המחאות כמפגני הראווה

ריבוי המחאות בתקופת הקורונה, תוך שמירה על כללי הריחוק החברתי מדגישות ביתר שאת את הכוראוגרפיה של המחאה. קבוצות מחאה שונות משתמשות אחרת במרחב ויוצרות מופעים שונים של מחאה. מהם ההבדלים בין המחאות הכלכליות, למחאות על הדמוקרטיה והמחאות נגד בג"ץ? 

המחאות והיום שאחרי המשבר

תושבי ישראל ציתו להנחיות הממשלה אך נראה כי הציות העיוור החל להיסדק, וגם הדרישה לריחוק חברתי לא מונעת מאנשים לצאת ולמחות למען עקרונותיהם. האם במאה ה-21 האזרח צייתן או מוחה? ומתי מתחלף האמון בשלטון למחאה כלפיו?