רשימה זו מציגה את הפרדיגמה החדשה של קרימינולוגיה עירונית שקוראת לחיבור מחודש בין לימודי פשיעה ולימודי עיר. היא מבקרת את הגישות המיקרו-גאוגרפיות לפשיעה ומקום שמתעלמות מההקשרים הסציו-מרחביים שמשפיעים על פשיעה ומיקומה בעיר.
בשנות השמונים צמחו גישות מבוססות מקום לחקר פשיעה ומניעת פשיעה. הן הובילו למעבר מהתייחסות לקנה מידה השכונתי לפעולה בקנה מידה מיקרו-גאוגרפי. כיצד שינוי זה השפיע על שיטור הערים ואיך כל זה קשור באכזבה ממדיניות ׳המלחמה בעוני׳?
