ברשימת המשך זו לרשימה שעסקה בביטול שביל האופניים ברחוב מסילת ישרים בשכונת שפירא, פרופ' טלי חתוקה מתייחסת לתגובות השונות שעלו והציפו את התהליכים העמוקים המתרחשים בשכונה, קונפליקטים ונקודות מבט שונות על עתיד השכונה והרחוב.
הבסיס להבנת המרחבים הציבוריים בפרבר הישראלי, הוא הבנת ‘המרחב הציבורי’ – רעיון שהתפתח בעיר המערבית של המאה ה-19 ואומץ ביתר שאת בתכנון המודל הפרברי המורכב ברובו משטחים פתוחים, היוצרים צורת יישוב מרווחת וטובלת בירק ותורמים להבטחה לחיים ביישוב בטוח ופסטורלי. איך מבינים כיום את מושג ‘המרחב הציבורי’ ומהם האתגרים העומדים בפניו? מה מאפיין את תכנון המרחב הציבורי בפרברים בארץ?
אזור תעשייה חדרה גובל בנחל והוא לא היחיד, פרדיגמת התכנון המודרניסטית של שנות החמישים הציבה אזורי תעשיה סמוך לנחלים, היום כאשר החשיבה האקלוגית והנופית השתנתה דרושה חשיבה מחודשת על המפגש שבין אזור התעשייה, הנחל והעיר. הצעה לחידוש אזור תעשייה חדרה ואזורי תעשייה צמודי דופן באופן רחב יותר
רשימה אחרונה בסדרה על עצים בסביבה העירונית, על הזיקה בין צפיפות העצים להליכתיות בעיר, החשיבות והתרומה של עצים לסביבה העירונית, עצים מומלצים ונכונים לסביבה העירונית ולבסוף שמונה צעדים לשיפור ההליכתיות בעיר
הסגר שוב הגביל את התנועה במרחב ואת החיפוש אחר מרחבים פתוחים ונגישים בעיר. מדוע בשבת שמשית נותרו גינות המשחקים ריקות ואילו מדשאות וכיכרות המו משפחות וילדים?
"גשר לשום מקום" או "מחבר בין מזרח למערב" ו"מנוף עוצמתי להתחדשות עירונית" - תלוי את מי שואלים. גשר יהודית המונומנטלי שהוקם בהוצאה כספית עצומה גורר ביקורת ציבורית. האם התוצאה שווה את העלות?
פארק המושבה בזכרון יעקב, בדומה לפארקים עירוניים גדולים ויקרים אחרים שהוקמו בשנים האחרונות, מהודר ומטופח מאוד אך הוא גם מרחב סטרילי, מבודד ומגודר, בעל שעות פתיחה מצומצמות. האם הפארק מתפקד כמרחב ציבורי התורם לתושבי העיר והאזור? מי זקוק לפארק הזה באמת?
סגירתם של מתקני השעשועים ומרחבי הפלסטיק בעקבות מגפת הקורונה הפכה את החורשות למקום מפלט אידיאלי עבור רבים והזכירה לתושבים מהו מרחב ציבורי "חופשי" ומאפשר. מה לימדה אותנו המגיפה על המרחב הציבורי
בניירובי יש שוק נדל"ן רותח של גורדי שחקים מחד, ואחד מאזורי הסלאמס הגדולים באפריקה מאידך. ראיון עם אדריכל נוף, שגדל למד ועבד בקניה, על המורכבות של פיתוח עירוני
פארקים עירוניים הם המצאה של המאה העשרים ותפקידם לייבא את הטבע אל העיר התעשייתית והצרכנית. איך נראה בעידן הנוכחי מרחב ציבורי של 'טבע עירוני'? ניתוח של גן העצמאות בתל אביב.
לרגל השקת הספר 'ארץ-גנים' כינסנו אדריכלי נוף מובילים כדי לשוחח על האתגרים והדילמות של תכנון השטחים הפתוחים בערי ישראל, מעמדו של המקצוע והצורך בקביעת סדר יום, זה מה שהיה להם לומר.
פארקים הפכו 'למפגע רעש' ומרחב עם פוטנציאל אלים בשל בני הנוער שנוטים להיפגש בהם, אך עבורם זהו מרחב חשוב במעבר מילדות לנעורים. מדוע נמשכים בני הנוער לגנים ציבוריים, מה מספק מרחב זה עבורם וכיצד אנחנו כמתכננים צריכים לחשוב על תכנון לקבוצות גיל שונות בעיר?
איך מתוכננים השטחים הפתוחים בישראל? כיצד הם משקפים הבדלים בין רשויות ומאבקי-כוח, איך הם מעצבים את היחסים בין קבוצות שונות? הספר החדש של המעבדה לעיצוב עירוני "ארץ-גנים" מתמקד בתכנון הנוף בעיר. רשימה לרגל צאתו של הספר
בקרוב באורבנולוגיה, סדרת פודקסט חדשה על האבולוציה של התכנון האדריכלי בישראל. סדרה של ראיונות עם בנים ובנות לשושלות של אדריכלים שעיצבו והשפיעו על הזירה האדריכלית בישראל. דרך הראיונות ננסה להבין את ההמשכיות והמשמעות של מקצוע האדריכלות בפרספקטיבה של זמן ושינוי
המרחב, מושג הנמצא בהתהוות מתמדת, אינו מוסכם. רשימה על פירוק ושיסוע המרחב. וגם על המתכננים, באי כוחם של מוסדות השלטון, אשר בפועל מטפלים בחלוקת המשאבים העתידיים, ועיצוב חיי היום של התושבים
אדריכלים אינם עוסקים מספיק בבנייתם של מבני תעשייה המעצבים את סביבת העבודה ומשפיעים על מעמד, ייצור, פרוגרמה וחיי היומיום. היום מי שעוסקים בכך הם בעיקר אדריכלי הנוף מפרספקטיבה של שיקום הנוף והסביבה העירונית הפוסט- תעשייתית. אך מה מקומם של האדריכלים בנושא התעשייה? רשימה זו מתוך הספר "המפעל" סוקרת את היחסים שבין האדריכלות למרחב התעשייתי
אדריכלות הנוף לא תחזיק כמקצוע אלא אם היא תתחבר לעניין התשתיתי, התחזוקה היא הכסף הגדול ולא ההקמה, וצריך שהנוף יהיה פונקציונלי. ראיון עם אדריכל הנוף ליאור לווינגר.
ארגון ללא מטרות רווח, Trust For Publip Space, שם לו למטרה לחדש ולהשפיע על עיצוב המרחב הציבורי בעיר ניו יורק. הם מציעים מודל ארגוני ומחשבתי ייחודי שאכן מצליח לחולל פרויקטים משמעותיים בעיר. מהו סוד כוחו של הארגון?
הפקידים מבטלים את כל מה שפנטזת עליו, הפוליטיקאים רואים בפרויקטים נופיים דרך לעורר אהדה ולצבור קולות - וכולם שוכחים שהחשיבות של השטחים הפתוחים היא קודם כל כמותית, האיכות מגיעה אחר כך. ראיון עם אדריכלית הנוף ליטל סמוק.
הן לא מתנצלות על השימוש הנרחב בדשא, נלחמות כדי שהמרחב הציבורי לא ייגזל על ידי תשתיות, ומעידות כי העיריות כבר מוכנות לקבל את הפארקים הפחות "שטאנציים." ראיון עם אדריכליות הנוף עליזה ברוידא ורות מעוז.
האם הביקורת על הפרגמטיזם העומד בבסיס מדריכי תכנון השטחים הציבוריים הפתוחים בערים בישראל מתעלמת מהנגיסה הגוברת בהקצאתם ובאיכות פיתוחם? האדריכל גיא נרדי טוען כי הסטנדרטיזציה והמדריכים הקיימים נחוצים כדי לשמור על תשתיות המרחב הציבורי הירוק בעיר וכדי למנוע פיתוח חסר רסן. מאמר תגובה.
השבוע במדור הספרים של אורבנולוגיה נתמקד במדינה ובאופן שבה היא רואה את התפקיד של השטחים הירוקים והציבוריים בערים בישראל. בחינה של שלושה מדריכי תכנון שהופקו בידי משרדי הממשלה השונים תעלה שאלות ביחס לרעיונות ולעקרונות אשר מתווים את המלצות התכנון שגובשו עד כה
אדריכלי הנוף צריכים להבין שהם הרבה יותר מאשר גננים, אסור להתעלם מהטבע כדי לרצות את הציבור וגם בישראל אפשר לקדם פרויקט כמו ההיי-ליין בניו יורק - ראיון עם אדריכלית הנוף ברברה אהרונסון.
אדר' הנוף גדעון שריג מספר על הניסיון "לייבא" את הנוף התל אביבי לשאר ערי ישראל, מתעקש שהמרחב הציבורי נועד לחבר בין אוכלוסיות שונות ומסביר מדוע הוא "אנטי שיחים". ראיון.
ברשימה הקודמת עלו שאלות אקלימיות וסביבתיות ביחס לתכנון הפארק העירוני בעיר ניס שבצרפת. ביקשנו לשמוע את תגובתו של המתכנן שהופקד על הפרויקט. לפניכם הריאיון הקצר עם אדריכל הנוף מישל פנה, המסביר את מערכת השיקולים הסביבתיים בתכנון הפארק החדש.
אדריכל הנוף צבי דקל לא מרוצה מהאופן בו תרבות האינסטנט ואופנות עיצוביות משפיעות על עיצוב השטחים הציבוריים הפתוחים בערי ישראל ויוצא נגד גביית תשלום בכניסה לפארקים עירוניים. בגיל 86 הוא לא מניח את עיפרון השרטוט. ראיון.
מפארק רובעי לפארק עירוני, משטח פתוח ומיותם לליבה החדש של העיר: המדור "זכוכית מגדלת" יעסוק הפעם בפארק העירוני החדש של העיר עפולה, כמקרה מבחן המציף סוגיות ולבטים בפיתוח הנופי העכשווי בערים בישראל.
גם הקולנוע, כמו הספר, הוא סוג של טקסט - אשר יכול ללמד אותנו על מערכת היחסים בין האדם למקום בו הוא נמצא, ובין המתכנן למקום שהוא מבקש ליצור. מדור הספרים (וטקסטים אחרים) באורבנולוגיה עוסק השבוע בסרטו של רן טל, "גן עדן", המביא הצצה עדכנית לשגרת החיים המגוונת והמרתקת (מי היה מאמין) בגן השלושה, הוא הגן הלאומי סחנה בבקעת בית שאן
