בינוי פינוי

מודל המשלב עיבוי-בינוי בשכונת כפר שלם עשוי להביא בשורה חדשה בתחום ההתחדשות העירונית

מתכננים בעיריית תל אביב גיבשו מתווה משולב להתחדשות עירונית שנועד לאפשר התחדשות מתונה השומרת על המרחב הציבורי ומציעה אופק תכנוני למבנים שלא ניתן לחדש אחרת

מרחב מיקוח

ספר חדש של המעבדה לעיצוב עירוני מציע להבין את מגמות ההתחדשות העירונית דרך ההמשגה של מרחב מיקוח, תוך שהוא מבחין בין שלושה אבות- טיפוס: מרחב-נדל"ן, מרחב-מקום, מרחב-קהילה

שובם של גורדי השחקים? לקחים מהשריפה בלונדון

היום עשירי העולם גרים בגורדי שחקים. אך גורדי השחקים החלו להיבנות בשנות השישים כדיור ציבורי לשכבות החלשות. התושבים התקשו לשאת בנטל אחזקתם של הבניינים ואלו התדרדרו פיזית. השריפה בגרינפיל טאוור בלונדון היא נורת אזהרה למתכננים הממהרים לבנות שכונות מגדלים בכל מקום ברחבי ישראל

“עושים שכונה”

מתי שכונה מתויגת "כשכונה אתיופית" ולמה נער ישראלי ממוצא אתיופי מרגיש נוח יותר בשכונה אתיופית בעיר אחרת מאשר בשכונה שצמודה אליו? התערוכה "עושים שכונה" נוגעת במעבר מהמרחב באתיופיה למרחב הישראלי שגבולותיו הם גבולות השכונה. התערוכה שואלת על מה בוחרים הישראלים להסתכל, על היופי שבקהילה או הכאב והאם ניתן להכיל את שניהם?

האכזריות של שוק הדיור בישראל- שיחה עם פרופ’ דני גוטווין

שוק הדיור בישראל בועט מתוכו עוד ועוד אנשים, לא רק המעמד הנמוך אלא גם מעמדות הביניים נאבקים תחת הסחרת הטובין שנקרא דיור. איך זה קשור להתמוטטות שוק הפנסיה ולפריחה של מדורי הנדל"ן, ואילו כלים יכולה המדינה לאמץ לו הייתה רוצה לחולל שינוי אמיתי?

פינוי בינוי בשכונת קרית משה | כל הפרקים

סדרה בת חמישה פרקים על פרויקט בינוי פינוי בשכונת קרית משה ברחובות. שכונה שממותגת כשכונת פשע ואלימות ונכללה בפרויקט שיקום שוכנות פעמיים. היום משרד הבינוי והשיכון מקדם בה תכנית של בינוי פינוי מאסיבי. מה חושבים על כך התושבים, האדריכל, פעילים ופוליטיקאים? האם התכנית תטיב עם התושבים הותיקים, האם תסייע בחילוץ מעוני? ואיזה סדר יום מקדמת המדינה בפרויקט?

משמרנות לביקורתית- שינויים בחקר העוני

לרגל יום העוני שחל אתמול, סקירה של חקר העוני בשישים השנים האחרונות מראה כיצד השתנה מתפיסות שמרניות שרואות בעוני פתולוגיה ובעניים אשמים במצבם, לגישות ביקורתיות הבוחנות איך המבנה הכלכלי והתרבותי מייצר ומשמר עוני. להיבט המרחבי תפקיד משמעותי בחקר העוני, כיצד שכונות מגורים וסגרגציה אתנית וכלכלית משמרת אי-שוויון ופערים בחברה? ומה עולה מן המחקר בישראל?