שיטור

לשטר את הזמניות: כיצד רואים שוטרים את תפקידם בתהליכי ג’נטריפיקציה של שכונה המרכזת פשיעה?

מאמר חדש מאת הדס צור שהתפרסם בכתב העת Urban Affairs Review בוחן את תפקידה של המשטרה בתהליכי ג'נטריפיקציה ומביא את קולם של השוטרים. התובנות והדילמות שמתעוררות בהם משיטור של שכונה מעורבת חברתית המצויה בתהליך של שינוי ומאבק

פשע ועיר: שיטור נקודות חמות, מיקרו-גאוגרפיה וכניסתן של טכנולוגיות מתקדמות

בשנות השמונים צמחו גישות מבוססות מקום לחקר פשיעה ומניעת פשיעה. הן הובילו למעבר מהתייחסות לקנה מידה השכונתי לפעולה בקנה מידה מיקרו-גאוגרפי. כיצד שינוי זה השפיע על שיטור הערים ואיך כל זה קשור באכזבה ממדיניות ׳המלחמה בעוני׳?

אלימות משטרתית ושיטור יתר בעיר – המקרה של ישראלים יוצאי אתיופיה

"כאשר שוטר פוגש חשוד מהקהילה המעורבת בפשיעה, מטבע הדברים המוח שלו חושד בו יותר מבאחר. הבנו את זה באיחור...אנחנו היום מנסים להחזיר את אמון הקהילה האתיופית בשוטרים, הדרך עוד ארוכה", מפכ"ל משטרת ישראל. מה הקשר בין הימצאות במרחב הציבורי ושיטור יתר, ומה ההשלכות ההרסניות של פרופיילינג?
ניו יורק (צילום: Maciek Lulko Flicker.com)

רחובות של פשע

האם פשיעה במרחב העירוני מתקיימת בהכרח בשכונות המזוהות עם עוני? האם משטרה יכולה למגר פשיעה עירונית? וכיצד מתפזרת הפשיעה ברחבי העיר? הקרימינולוג דיוויד וייסבורד, עיצב מחדש את התפיסה של הפשיעה בעיר ופרקטיקות שיטור בכך שהציב במרכז את השאלה היכן מתבצעות העבירות. וייסבורד מציע גישה מיקרו-גאוגרפית להתמודדות עם פשיעה.