רשימה זו סוקרת מאמר העוסק באזורים מוטבי חניה (Parking Benefit Districts) ככלי לניהול מצוקת החניה בערים. אזורים מוטבי חניה הם אזורים בעיר בהם מתמחרים את החניות בצידי המדרכה, ואת הרווח הכספי מהתשלום של בעלי הרכבים משקיעים בשיפור האזור באמצעות תחזוקה, ניקיון ושירותים ציבוריים.
ערים רבות טוענים שמידת השימוש ברכבת איננה עונה על הציפיות, והסיבה לכך היא מידת הקישוריות הנמוכה של התחנות. רשימה זו בוחנת את הקישוריות של תחנת קרית אריה בפתח תקווה לשכונות קרובות ורחוקות בעיר וכיצד זה משפיע על חוסר שיוויון מעמדי
האם תחנות הרכבת בישראל הן מרחב ציבורי? אנו מכירים מערים אחרות בעולם התרחשויות שונות שמתרחשות בתחנות אך מה תפקידן בישראל? וכיצד משפיע עיצוב התחנה על השהות בה?
רשימה המציעה מבט היסטורי על תכנון מערכות תנועה ותחבורה עירוניות במודלים האוטופיים של תחילת המאה העשרים, וקוראת לגיבוש חזון תחבורתי שונה מזה המוצע לעיר ירושלים, הסובלת ממשבר תחבורתי הולך ומחריף.
האם הרכב האוטונומי מבשר מהפכה דווקא עבור הולך הרגל, שצפוי להנות מעדיפות חסרת תקדים בזכות הדרך ואף "לנכס" לעצמו רחובות ואזורים בעיר? פרופ’ אדם מילרד-בול מנבא זאת כתרחיש אפשרי שיגרור שינוי בעיצוב שכונות ואזורים בעיר
האם הקורקינטים החשמליים שכבשו את תל אביב הם סכנה ושיבוש עירוני או מבשרי המהפכה התחבורתית בעיר? מחקר איכתוני בוחן מה הפך את הקורקינטים החשמליים להצלחה, כיצד הגיבה עיריית תל אביב ואיזה שינוי הם עשויים לחולל מול שלטון הרכב הפרטי
בעולם כבר החלה תנועה הקוראת לסגור כבישי ענק ולהסב אותם למרחב ציבורי. הטכנולוגיה העתידית בתחום התחבורה אמורה לאפשר זאת. גם היום, על אף שאנחנו עדיין לא שם טכנולוגית, כבר יש מקומות שעושים פרויקטים בכיון. דוגמה מטורנטו וניו זילנד
כפיר נוי, סטודנט של פרופ' משה גבעוני שהלך לעולמו לפני חודש, כותב על תרומתו של המנחה המוערך בחשיבה על תחבורה וניידות. על החדשנות והחשיבות של מחקריו של גבעוני לתכנון תחבורה והמורשת שהשאיר אחריו
Uber ו- Lyft אחראיות למהפכה תחבורתית בערים רבות בעולם, בישראל, הממשלה טרם פתחה להן את הדלת, אבל היא לומדת לעומק את הנושא. האם ביכולתה של התחבורה השיתופית לחולל שינוי של ממש במדינה מוטת רכב פרטי ותחבורה ציבורית לא מספקת? מה המשמעות של התחבורה החכמה על חיי האזרחים.
