הצעות להתחדשות עירונית בקרית המלאכה בתל אביב

רשימה זו מציעה מסלולי התחדשות עירונית לקרית המלאכה בתל אביב. כל הצעה בוחנת את האתר מנקודת מוצא שונה והשאלה היא מהן המטרות ואלו קבוצות חברתיות צריך המקום לשרת בראייה עירונית וראייה מקומית? רשימה זו מציגה מספר כיוונים שכל אחד מהם משקף סדר יום שונה. מה הכי מתאים לקרית המלאכה בתל אביב?

בשנים האחרונות אזור קרית המלאכה הפך ל’מרכז הבועט של האומנות בתל אביב” ¹.  אחרי שנים של שקיעה והתדרדרות המתחם עקב יציאת המלאכה מהעיר ושינויים גלובליים בדפוסי הייצור והצריכה- קרית המלאכה על מבניה הייחודים – הפכה אתר שאיבד את ייעודו המקורי ונמצא זה זמן מה בתהליכי שינוי. בעשור האחרון אמנים, מוזיקאים, משרדי פרסום, משרדי אדריכלות וחברות טכנולוגיה, זיהו את ההזדמנויות באתר התעשייתי, נכנסו והשמישו חללי עבודה וכך יצרו התחדשות עירונית אורגנית.

קרית המלאכה ממוקמת בדרום העיר תל אביב יפו, בשכונת גבעת הרצל, וכוללת 16 מבני תעשייה אייקונים שתוכננו ע”י אדריכל יצחק רפפורט בשנות השישים. היא הוקמה כחלק מיוזמה משותפת של העיר תל אביב יפו, איגוד התעשיינים וגופים נוספים אשר ביקשו להפריד בין אזורי מגורים לאזורי תעשייה ולבנות מרכז ‘מלאכה וייצור מודרניים’. חשיבה רבה הושקעה בתכנון של קרית המלאכה. המתחם נועד באמצעות תכנון תואם תעשייה לארגן מחדש את תהליך העבודה. הקווים המנחים היו התקנת ציוד חדיש וקיצור שרשרת התהליכים עבור בעלי העסקים. התכנון לקח בחשבון את צרכי  היצרנים. הוקמו שטחי אחסון מתחת לקומת העמודים, הותקנו מעליות מקומת העמודים והחניון אל תוך בתי העסק, רשת הכבישים הפנימים מאפשרת פריקה וטעינה של סחורות באמצעות מעליות ומנופים מכל הקומות ²

המתחם תוכנן באופן מוקפד כדי לשרת את צרכי התעשייה ועובדי המלאכה, נוצר מתחם של שלוש שורות של מבנים ורשת של מעבירם בינהם (צילום: יואב לרמן flickr)

מבט מהמרפסות הפתוחות אל אחד ממבני המלאכה האופייניים (צילום: המעבדה לעיצוב עירוני)

בשנים האחרונות התמלאו החללים בקרית המלאכה באמנים, מוזיקאים ואמנות רחוב (צילום: המעבדה לעיצוב עירוני)

עתיד קרית המלאכה אינו ברור מאליו. האם ראוי לשמר את האדריכלות הייחודית של מבני התעשייה? האם כדאי לשמר את הייעוד לתעשייה, או להסב את המתחם למגורים או שימושים נוספים? תהליכי התחדשות עירונית יכולים לקדם מטרות שונות והפעולה הנבחרת משקפת את נקודת המוצא של המתכנן, הפוליטיקאים ובעלי העניין השונים. האופן בו המתכנן מנתח את הסביבה העירונית, וסדר היום אותו הוא מבקש לקדם, משפיעים על החלופות שייפתח ויציע לקובעי המדיניות. להלן שש הצעות שונות לחידוש מתחם קרית המלאכה המדגישות את ריבוי נקודות המוצא האפשריות בעבודתו של המתכנן:

פארק המלאכה והתעשייה |  יעל שטופלמן, טובי דנינו, איילת בר אילן

חלופה זו מתמודדת עם הקונפליקט בין מיקומו של אזור תעשייה ומלאכה לצד אזור מגורים, ומציעה לראות בשימושי המלאכה והתעשייה הזדמנות לחיזוק האזור. המתחם יתפקד כמרחב עירוני פעיל ודינמי המשלב מגורים, תעסוקה, תעשייה ומלאכה, מסחר ומתחמי פעילות ופנאי, כאשר הוא נשען על רחוב שוקן כעל ציר מרכזי המחבר את האזור ללב העיר ולפארק החורשות. בהצעה זו הרחוב המרכזי במתחם ייסגר לתנועת כלי רכב ויהפוך למדרחוב מסחרי ופעיל אשר ישרת את תושבי השכונה והעיר כמוקד בילוי ופנאי.

“פארק המלאכה והתעשייה” החלופה הנבחרת של יעל שטופלמן, טובי דנינו, ואיילת בר אילן

מתחם Makers שכונתי ותעשייתי | אפרת ברמלי, נילי בן משה והדס צור

חלופה זו מציעה חיבור לשכונת שפירא הסמוכה לקרית המלאכה, לצד שימור ועידוד הייצרנות והמלאכה והשארתם בתוך העיר. מתחמי Makers בנויים כסדנאות לקהל הרחב שמוזמן להגיע ללמוד וליצור באופן חופשי ולהעזר במדריכים מקצועיים (סדנאות נגרות, דפוס, תכנות, הדפסה). הרעיון המרכזי בהצעה הוא שילוב בין אנשי הייצור והמלאכה בקריה לבין התושבים בשכונות הסמוכות, דרך המפגש בסדנאות ה- Makers. העירייה מצידה תספק תמריצים שונים לעובדים על מנת שילמדו את התושבים והקהל הרחב. כך יהפוך המתחם למודל של מגורים, תעסוקה ומלאכה שישרתו בעת ובעונה אחת את הצרכים הכלכליים, הסביבתיים והחברתיים באזור.

“מתחם MAKERS” החלופה הנבחרת של אפרת ברמלי, נילי בן משה והדס צור

ממתחם למַחבר | אריה קמיל, יפעת רביד ויוליה פורשיק

חלופה זו מבקשת לאחד את  המרכיבים השונים אשר כיום נמצאים בסמיכות אך מנותקים מבחינה תפקודית: קרית המלאכה, פארק החורשות, ואזור המלאכה והתעשייה הצפוני הצמוד לאתר. בינוי בחלק הצפוני הסמוך, יקדם מעבר ממבנים ארעיים למבני מלאכה ומבני ציבור וכך יאפשר חיבור רציף בין מבני התעשייה הקיימים לחלק הצפוני. החלופה מציעה להרוס את המגדל בקצה הדרומי על מנת לאפשר חיבור ונראות עם פארק החורשות. במרכז המתחם שני כבישים יוסבו לסמטאות בעלות אופי שונה עבור הולכי רגל החוצות את האתר מצפון לדרום, לצד רצף של שבילי אופניים המקשר את השכונות הסמוכות.

“ממתחם למחבר” החלופה הנבחרת של יפעת רביד, אריה קמיל ויוליה פורשיק

לב המלאכהI הילה לויט, אלון סיגלר, מור מיטלמן

החלופה מציעה שילוב בין שימור אופיו של המתחם ומבניו, לבין התחדשות למגורים ושיפור הפרמטרים הסביבתיים. בחלקו הדרומי של המתחם ישוקע הכביש כך שיתאפשר מעבר ישיר אל פארק החורשות ומסביב למתחם יפותחו צירים ירוקים. במתחם ישומרו צירי התחבורה הפרטית, כאשר במרכזו יפותח ציר תנועה משולבת, רגלית ומוטורית. התחום שבין רחוב בר-יוחאי לסלמה יהפוך כולו לאזור עבור מגורים. שימושי המלאכה והתעשייה הקיימים ישתמרו על-ידי חיזוק ליבת המתחם כמיועד לתעשייה קלה ומלאכה.

“לב המלאכה” החלופה הנבחרת של הילה לויט, אלון סיגלר ומור מיטלמן

החצר הפנימית I נהאד גנאים, כפיר נוי, מורין זך רחימי

חלופה זו נועדה לשמר באופן חלקי את הזהות התעשייתית של המתחם ולצידה להוסיף שטח פתוח ושטחי מסחר לרווחת הציבור.  לאור הצורך הגובר במגורים וישימות הפרויקט מבחינה כלכלית, ההצעה כוללת תוספת של מבני מגורים בתחומי האתר. במטרה לשמר ולפתח שטחים פתוחים באזור שמאופיין בבינוי רב, מוצע לחבר את החלק הצפוני של פארק החורשות לקרית המלאכה ולשנות את אופיו של רחוב שוקן שיתפקד כציר ירוק.

“החצר הפנימית” החלופה הנבחרת של כפיר נוי, נהאד גנאים ומורין זך רחימי

 שימור ופיתוח ההיבט המקומי I מירב פריאל, נעמה גורן, אסתר מלאכי, חיים מסילתי

חלופה זו מציעה לפתח את המתחם כסביבת עבודה, פנאי ומגורים משולבת, כאשר ההתחדשות העירונית כוללת קידום עירוב שימושים בחלק הצפוני מול חיזוק שימושים קיימים בחלק הדרומי. לשם כך נבחרת הדגשת הייחודיות הפיזית של המבנים הקיימים ע”י שיפוץ, ושימור המבנים בחלק הדרומי. קישור המתחם לסביבתו יעשה ע”י  הוספת מוקדי ציבור ופנאי במעטפת ובמרכז המתחם , ועל ידי יצירה של ציר ירוק העובר לכל אורך המתחם ומחבר את פארק החורשות באמצעות גשר עילי מעל דרך קיבוץ גלויות.

“שימור ופיתוח ההיבט המקומי” החלופה הנבחרת של מירב פריאל, אסתר מלאכי, חיים מסילתי ונעמה גורן

מגוון הכיוונים שניתן לפתח עבור אתר זה ממחיש כי אין פתרון אחד אופטימלי. התחדשות עירונית היא מכלול של פרקטיקות מגוונות שעושות שימוש בפתרונות וכלים משתנים בהתאם לאופי האתר, צרכי המשתמשים ותפיסה עירונית כוללת. בקידום תהליכי התחדשות לוקחים חלק שחקנים שונים הקובעים את סדר היום העירוני, ביניהם: קובעי מדיניות, יזמים, תושבים, חברות ותאגידים, ארגוני חברה אזרחית וכמובן המתכננים.

++ רשימה זו מבוססת על קורס מיומנויות בתכנון, בהנחיית ד”ר טלי חתוקה, החוג לגאוגרפיה וסביבת האדם, אוניברסיטת תל אביב