דרום תל אביב

מאמר חדש מאת הדס צור וטלי חתוקה מציע המשגה לצורה חדשה של מחאה המשלבת בין המרחב הציבורי והדיגיטלי אותה הן מכנות: אקטיביזם דיגיטלי-מקומי. מחאה זו בשונה מהפגנות גדולות במרחב הציבורי מצריכה מספר מועט של פעילים המצוידים במצלמות שכן היא מתרחשת במרחב הציבורי אך מכוונת לרשתות החברתיות. ייצור אלימות וייצוגים אלימים מקנים לה נראות בזירה הדיגיטלית ובונים את כוחה הפוליטי.

בעיר הניאו ליברלית שירותי הדאגה והטיפול ניתנים על ידי עמותות אך מודל המימון גרעוני והעמותות אינן יכולות עוד לשאת בעלויות העודפות שעליהן להשלים מכיסן. המסגרת היחידה לצעירים חסרי בית בדרום ת"א עומדת להיסגר על הרקע הזה. מה המשמעות של המהלך ומה הוא מספר לנו על עתידן של אותן אוכלוסיות בעיר העשירה בישראל?

מאמר חדש מאת הדס צור שהתפרסם בכתב העת Urban Affairs Review בוחן את תפקידה של המשטרה בתהליכי ג'נטריפיקציה ומביא את קולם של השוטרים. התובנות והדילמות שמתעוררות בהם משיטור של שכונה מעורבת חברתית המצויה בתהליך של שינוי ומאבק

חברת Venn מקימה מיזמים, מציעה מגורים ופותחת עסקים בשכונת שפירא בדרום תל אביב. האם שכונה היא עסק כלכלי? מה ההשפעות על כלל תושבי השכונה והאם נוצרת קהילה עילית בתוך הקהילה הוותיקה שלבסוף תדחק החוצה?

לרגל חודש הקיימות שחל כעת, מה הקשר בין קיימות קהילה וחוסן עירוני? יער המאכל בפארק החורשות בתל אביב אמור לענות על שלושת האתגרים הללו: לבנות קהילה פעילה שמתחזקת יער מאכל מקיים ובכך בונה את החוסן העירוני. חלום או מציאות?

מדי שבוע הביאו צילומיו של יואב מאירי, שהתפרסמו במדור 'מהנראה בעירנו' של אורבנולוגיה, את מה שהוא מזהה כסגנון הבינוי הישראלי: הבנייה הספונטית מרובת התוספות. לא של האדריכלים אלא של הדיירים המוסיפים שכבות לבניינים ולנוף העירוני. ברשימת הסיכום הוא מסביר את אהבתו לפרטאץ' המקומי

לרוב אנו מדמיינים את האומנים החלוצים שעוברים לשכונה מוחלשת, פותחים בית קפה ואז מתחיל הבאזז שהופך את פני השכונה. אבל חוקרים מראים כי ג'נטריפיקציה היא תהליך ממוסד המונע מלמעלה. באילו כלים מאיצה עיריית תל אביב את תהליך הג'נטרפיקציה בדרום תל אביב? האם מדובר בתהליך המגיע מלמטה, של צעירים המחפשים מרחבי מחייה מגניבים חדשים או שהם בעיקר בובות בתהליך מחושב היטב המונע על ידי העירייה?

בשכונת שפירא בתל אביב חיות קבוצות חברתיות שונות אשר חולקות את המרחב הציבורי ומשאבים קהילתיים ועירוניים. כיצד משפיע המרחב הפיזי על תחושת השייכות שלהם לשכונה? והאם למוקדי המפגש השכונתיים השפעה מקרבת בין הקבוצות או דווקא מרחיקה?

"מהקריות לתל אביב תועדת על מסלול עם פריפריה בליבך...." המרחבים הפריפריאלים נקשרו בדמותה של אלקבץ. בסרטים השונים, הביאה אל המסך את המרחב הפריפריאלי, הנופים והחיים המתרחשים בהם.

השבוע התפרסמה רשימה המבקרת את השימוש הציני שנעשה לא אחת בדרום העיר ונמתחה ביקורת על כנס איגוד המתכננים, שהתקיים השנה בתחנה המרכזית החדשה בתל אביב. איל פדר, שהפיק את הכנס בתחנה המרכזית ופעיל בזירה זו בכובעים שונים מזה מספר שנים, טוען שהפניית הביקורת לכנס מפספסת את הנקודה.

כנס איגוד המתכננים אשר התקיים בתחנה המרכזית מצטרף לשורה של אירועים חד פעמיים המזמינים את אנשי הצפון להכיר את הדרום, אך מה נשאר מכך ביום שלמחרת? לכל מקום יש את ה"דרום שלו" כותב המשורר שלומי חתוכה ומיטיב לנסח בשירו המובא כאן, את היחסים הציניים והמורכבים שבין הצפון לדרום

הכנס השנתי של איגוד המתכננים 'עירוניות מחוספסת-האתגר', יתקיים השבוע בתחנה המרכזית בתל אביב. המתכננים ביקשו לצאת אל 'השטח'. האם מדובר בעוד יוזמה, כמו של קבוצות אחרות הנהנות מן האקזוטיקה של המרחב ה'מחוספס' כהגדרתם? או שמא מדובר ברצון להוביל מהלך משמעותי בקרב קהילת התכנון הקורא להתבונן על החיים והיופי הצומחים בשוליים, ללא ואולי על אף התכנון?