אדריכלי הנוף צריכים להבין שהם הרבה יותר מאשר גננים, אסור להתעלם מהטבע כדי לרצות את הציבור וגם בישראל אפשר לקדם פרויקט כמו ההיי-ליין בניו יורק - ראיון עם אדריכלית הנוף ברברה אהרונסון.
גבולות פיזיים, מיקום, קנה מידה, צורה וסטרוקטורה, סמלים, ונורמות חברתיות - כולם תורמים לארגון המרחבי והחברתי של מחאה. מחאה תמיד קשורה למקום, ולבחירה במקום כלשהו לשם פעולה של מחאה יש משמעות רבה הן עבור המשתתפים, והן עבור הצופים בהם. לקראת פתיחת התערוכה "הכוריאוגרפיה של המחאה".
הראיון עם פרופ' קמפבל הציב תמרור אזהרה על עיסוקי כחוקר באקדמיה, ובכל זאת נרתעתי מדבריה. האם אנו באמת מוכנים להתמקד בכתיבה שתביא לשינוי ממשי גם במחיר אובדן הביקורת? ואיך ניתן להציע שינוי מעשי לטובה אם אני לא יודע מה טוב לאחר? תגובה.
אדר' הנוף גדעון שריג מספר על הניסיון "לייבא" את הנוף התל אביבי לשאר ערי ישראל, מתעקש שהמרחב הציבורי נועד לחבר בין אוכלוסיות שונות ומסביר מדוע הוא "אנטי שיחים". ראיון.
מה יקרה אם נשלב בין תכניות "פינוי-בינוי" ותמ"א 38 בשכונות הכלולות בפרויקט השיקום? על ההכרח בהתחדשות עירונית בשכונות הפרויקט והצורך להציב מחדש את נושא שיקום השכונות בצורתו החדשנית על סדר היום. רשימת המשך.
התעלמות מראייה תכנונית ומערכתית, יצירת "גידור טריטוריאלי" של שכונות השיקום והדרה ממתחמי "פינוי-בינוי", אלו הם רק חלק מהכשלים שמנעו ומונעים את הצלחתו של פרויקט שיקום השכונות בתחום הפיזי והחברתי. צבי ויינשטיין כותב על ההזדמנויות שהוחמצו לקראת הצעה לשינוי מדיניות.
היישוב הבדואי חורה עלה לאחרונה לכותרות, כאשר נודע שהמפגע בפיגוע בבאר שבע היה תושב המקום. אבל כמה מאיתנו שמעו על חיי הבדואים בחורה לפני כן? רוב האוכלוסייה אינה מכירה את חורה ובמצבים של קונפליקט אנו נוטים לחשוב בסטריאוטיפים. רשימה זו מבקשת להאיר את המציאות המורכבת ולהציג תמונה מחיי היום יום ביישוב.
כולנו חווינו על בשרנו את הקיץ הים תיכוני: שמשי, חם ולח. האם וכיצד המתכננים ואדריכלי הנוף מתחשבים בתנאים אקלימיים אלו בעת תכנון השטחים הציבוריים שלנו? הקלימטולוגית הדס סערוני מספרת על הפארק החדש (והרותח) של עיר התיירות הצרפתית ניס, ובעזרתו מצביעה על כשלים ביצירת נוחות אקלימית במרחבי הפנאי של העיר הים תיכונית.
אדריכל הנוף צבי דקל לא מרוצה מהאופן בו תרבות האינסטנט ואופנות עיצוביות משפיעות על עיצוב השטחים הציבוריים הפתוחים בערי ישראל ויוצא נגד גביית תשלום בכניסה לפארקים עירוניים. בגיל 86 הוא לא מניח את עיפרון השרטוט. ראיון.
איך הפכה ניו אורלינס לעיר השנייה בארה"ב באי-השוויון בהכנסה? כיצד נהייתה לאחד ממרכזי היזמות המובילים בארה"ב? ומה קרה לתרבות המוסיקה בעיר? עשר שנים אחרי פגיעת הוריקן קתרינה, שיקום העיר ניו אורלינס מספק נקודת מבט מזוקקת על עירוניות, כוח, הון ופוליטיקה.
הוא מצר על הדומיננטיות של מתקני משחק בגנים על חשבון הצמחייה, מלין על כך שהעיריות רוצות רק דשא, מתוסכל מ"הפלצנות" האדריכלית ומהוראת המקצוע בישראל, ומבקש להזכיר את החשיבות של הירק לחיינו. ראיון עם אדריכל הנוף חיים כהנוביץ.
בשנים האחרונות חל גידול חד בכריתות עצים ברוב הרשויות המקומיות, ועצים ברחובות ובשטחים הפתוחים נכרתים או נעקרים נוכח לחצי הפיתוח ולטובת בנייה חדשה. האם דינם של העצים להיעלם מערינו?
גשר עצום מימדים נישא מעל בתיה הפסטורליים של העיר פורטו שבפורטוגל, ומעליו נמתח אחד מקווי הרכבת הקלה במטרופולין. זהו מחזה מעורר מחשבה, המעודד אותנו לשאול כיצד היום, בעידן הניאו-ליברלי, על הרשות ועל המתכננים לקדם פרויקטים גדולים של תשתיות ציבוריות במרחב העירוני
הנוף העירוני של השכונות החדשות בערד הפך לסתמי אחרי שהוחלט לייבא שפה אחרת שאינה שייכת למקום ולהתרחק מהאדריכלות שסיפקה פיתוח איכותי של המרחב הציבורי. אבל במקביל, המבט מערד אל המדבר והכנסת נוף ההרים אל העיר הם עדיין יתרון ראוי למימוש לחיזוק ייחודה.
כולם מדברים על זה, חלקנו חיים את זה, מעטים ממשים ומרוויחים מזה. סדרת הרשימות הבאה נועדה לבנות מילון מושגים בתחום ההתחדשות העירונית לאנשי מקצוע ובמיוחד לקהל הרחב. החלק הראשון – מילון המושגים הכלכלי להתחדשות עירונית.
לאחרונה מקדמת עיריית תל אביב פרויקט פינוי-בינוי על חשבון שטחים משמעותיים בפארק החורשות בדרום העיר. מדובר בתקדים מסוכן, ויותר מכך בסיבוב על הדרום – הרי איש לא מעלה על הדעת שבמרכז העיר ירצו לנייד זכויות לפארק הירקון. היזהרו מהולילנד מספר 2.
